לפני הכל, "מגיע לכם" לצאת מהחובות

הרבה כבר נכתב ונאמר על תרבות ה"מגיע לי" של הרבה אנשים בארץ. גם אני כבר כתבתי על כך שלאנשים עובדים, "מגיע" בסוף החודש שיישאר להם כסף לבתי קפה ולקצת בילויים, כי ככה זה אמור להיות במדינה נורמלית.

אלא שחייבים לסייג את זה: כל עוד אתם בחובות, זה לא "מגיע" לכם. כשאתם בחובות – מגיע לכם רק דבר אחד – לסגור את החובות. ואתם צריכים לשאוף לזה ולרצות את זה בדיוק כמו שאתם רוצים לשתות אספרסו טוב. כי בסופו של דבר היחיד שיפסיד – או ירוויח – מקיום החובות שלכם, הוא אתם בעצמכם.

הרבה אנשים חושבים שכשהם מפנים את הכסף שלהם לתשלום חובות, הם משמחים רק את הבנק. הרבה אנשים חושבים שמהצד השני של החובות עומדים חברי הממשלה, או שרי אריסון, או יפה מהסניף – ולכן כיסוי החובות הוא בעדיפות האחרונה. הרי ממילא "כל החיים נהיה בחובות", אז לפחות שנהנה קצת מהחיים בין לבין, לא?

אז זהו, שזה לא חייב להיות המצב. אם תחסכו כמה שאפשר (כן, יותר ממה שאתם חוסכים היום), אם תפנו כל שקל שלא הולך על הקיום הבסיסי ביותר לכיוון החובות שלכם – אתם תצאו מהם. אתם תמצאו את עצמכם ללא חובות בכלל. והחיים שלכם ישתנו מאותו רגע. לא החיים של יפה מהבנק, לא החיים של הפקיד בחברת האשראי – החיים שלכם יהפכו להרבה יותר רגועים והרבה יותר נעימים, בלי החרב של החובות מעל הראש. הקפה יהפוך להיות הרבה יותר טעים. טעמו של הבורקס ישתפר פלאים. והטלוויזיה החדשה שקניתם תרגיש יותר חדה.

בשנה וחצי שבהן עבדנו על כיסוי החובות, לא הלכנו לבתי קפה כמעט בכלל. בכל השנה וחצי ההיא, היינו בבית הקולנוע בערך פעמיים. לא קנינו מכשירי חשמל חדשים, ולא הוצאנו כסף על שום דבר שלא היה הכרחי לחלוטין., ולא התביישנו בזה. פה ושם נשברנו קצת – היו לנו למשל קופוני מסעדות ממקומות עבודה, אז השתמשנו בהם והוספנו טיפ. בימי הולדת חגגנו קצת יותר ממה שהתוכנית "הרשתה". אבל בגדול – הצלחנו להפנות אל החובות הרבה יותר כסף ממה שחשבנו שנוכל.

איך הצלחנו לעשות את זה? כי המשכנו לחשוב ש"מגיע לנו". מגיע לנו לחיות בלי חובות. מגיע לנו להוציא את הכסף על עצמנו ולא על הריביות של הבנק. מגיע לנו ללכת לישון בלי לחשוב מאיפה נשלם את החוב לחברת החשמל. ולכן היה לנו יותר קל להקריב את ה"קורבן" הזה, לתקופה המוגבלת שנדרשה.

הממשלה לא תדאג לכם. הכנסת לא תדאג לכם, וגם ביטוח לאומי לא ידאג לכם. המחירים בסופר ימשיכו לעלות, וגם מחירי החשמל והמים. זה לא אומר שלא צריך להאבק למען הורדה הוגנת של כל אלו – אבל זה לא משנה את העובדה הבסיסית: רק אתם יכולים להוציא את עצמכם מהבוץ. זה מגיע לכם.