עקבו אחרינו בפייסבוק

כרטיסי אשראי ללא תשלום חודשי: הרשימה הגדולה

Share

אתחיל הפעם דווקא מהשורה התחתונה: אם אתם עדיין משלמים דמי שימוש חודשיים על כרטיס האשראי שלכם, ברכות: אתם פראיירים. עמלת השימוש החודשית על כרטיסי האשראי, לאלו שמשלמים אותה, עומדת איפשהו בין 7 שקלים ועד כ-20 שקלים בחודש. כמובן, אם יש לכם מספר כרטיסים בבית – תכפילו את ההוצאה החודשית הזו במספר הכרטיסים. הוצאה מיותרת לגמרי, שתוכלו לחסוך בלי למצמץ.

כרטיסי אשראי בחינם - הרשימה

כבר כתבתי בעבר על כך שבאמצעות שיחה די פשוטה עם הבנקאי שלכם ו/או ישירות עם חברת כרטיסי האשראי (תלוי אם הכרטיס בנקאי או חוץ בנקאי), תוכלו לבטל די בקלות את העמלה החודשית שאתם משלמים על הכרטיס. אבל גם אם הבנקאי מתעקש, באמצעות המועדונים השונים, אתם לא תלויים בו.

באמצעות כרטיס אשראי שמשוייך לחלק מהמועדונים, תקבלו פטור אוטומטי על דמי השימוש. נקודת התורפה: הפטור האוטומטי הוא ברוב המקרים לתקופה מוגבלת – שנה, שנתיים או שלוש שנים ראשונות. ומה בסיום התקופה הזו? מתקשרים אל חברת האשראי (או אל הבנקאי) ודורשים את המשך הפטור. בחברת האשראי שוב מתעקשים? אין בעיה, יש עוד המון כרטיסים ברשימה.

אז איפה אפשר לקבל כרטיס אשראי בחינם, עם פטור מדמי השימוש? בדיוק בשביל זה הכנתי למענכם את הטבלה הנוכחית. את חלק מהכרטיסים שמופיעים כאן ניתן לקבל ככרטיס חוץ-בנקאי (כלומר כזה שלא מונפק על ידי הסניף שלכם, אלא ישירות על ידי חברת האשראי), וחלק ככרטיסים בנקאיים. זה באמת לא משנה: לכו אל מי שמציע לכם דיל טוב יותר.

ברשימה ריכזתי רק את הכרטיסים שמיועדים לקהל הלקוחות הגדול ביותר – רובם פונים לכלל האוכלוסייה (כלומר, כל אחד יכול לקבל אותם), וחלקם לקבוצה ספציפית – אבל גדולה יחסית (לקוחות אורנג', חיילים, וכו'). כמו כן, הוספתי פירוט כללי של חלק מההטבות הנוספות שתקבלו דרך המועדונים המפורטים. ההטבות הללו הן בנוסף להטבות הרגילות (והמיותרות, בדרך כלל) של חברות האשראי.

הרשימה מתבססת על הנתונים שמופיעים באתרי חברות האשראי/המועדונים, והם עשויים להשתנות מעת לעת. אם נתקלתם בפרטים לא מעודכנים, או שאתם מכירים כרטיס חינמי נוסף שפונה לאכלוסיה רחבה – אשמח אם תכתבו לי. כמו כן, אם הרשימה נראית לכם מועילה, אשמח אם תשתפו אותה – כדי שרבים נוספים יוכלו להיפטר מדמי השימוש המרגיזים הללו.

כרטיסי אשראי ללא תשלום חודשי

שם הכרטיסמי זכאי לקבלתקופת הפטור מדמי כרטיסהטבות נוספות בכרטיספרטים נוספים
Lifestyle - ישראכרטכולםשנתיים ראשונות- הנחות מתחלפות במגוון רשתות (סופר-פארם, ACE, מק'דונלדס ועוד).
- מתנת הצטרפות: שובר לסופר-פארם
- אתר מועדון Lifestyle
- סניפי הסופר-פארם
- טלפון 8100*
רשת ויקטורי - ישראכרטכולםשנתיים ראשונות- הנחות קבועות ברשת "ויקטורי" ובחנויות נוספות- עלון מועדון "ויקטורי"
- טלפון 1-800-20-44-66
מחסני השוק - ישראכרטכולםשנתיים ראשונות- מתנת הצטרפות - הנחות ל"מחסני השוק" וחנויות נוספות- פרטי המועדון באתר ישראכרט
זול ובגדול - ישראכרטכולםשנה ראשונה- הנחה קבועה ברשת "זול ובגדול"
- מתנת הצטרפות: 100 ש"ח לרשת
פרטי המועדון באתר ישראכרט
"free" - לאומי קארדכולםפטור קבוע- אין הטבות בכלל- עמוד free באתר לאומי קארד
שופרסל - לאומי קארדכולםשנה ראשונה- הנחות קבועות ברשת "שופרסל"
- מתנת הצטרפות - עד 100 ש"ח בקנייה ראשונה
- אתר מועדון "שופרסל"
- טלפון 5254*
מולטי עזריאלי - לאומי קארדכולםשנה ראשונה- הנחות קבועות בקניוני עזריאלי
- מתנת הצטרפות - שובר 100 ש"ח
- אתר מולטי עזריאלי
טלפון 2133*
"יש בשכונה" - לאומי קארדכולםשנה ראשונה- הנחות קבועות ברשת "יש בשכונה"
- מתנת הצטרפות: שובר 100 ש"ח
- אתר כרטיס "יש בשכונה"
- טלפון 5771*
מגה ספורט - לאומי קארדכולםשנה ראשונה- הנחות קבועות ברשת "מגה ספורט"
- מתנת הצטרפות - 100 ש"ח לרשת
- כרטיס "מגה ספורט" באתר לאומי קארד
ממסיתור - לאומי קארדכולםשנה ראשונה (אח"כ - גם דמי כרטיס וגם דמי מועדון)- רישיון נהיגה בינלאומי
- הנחות בהשכרת רכב ובשירותים נוספים בחו"ל
- אתר מועדון ממסיתור
- בסניפי "ממסי"
מועדון Fine & Dine - דיינרס כאלכולםשנה ראשונה- הנחות במסעדות, צימרים ואתרי ספא- עמוד הכרטיס באתר כאל
Diners Dynamic - דיינרס כאל כולםשנה ראשונה- הנחות בחנויות ספורט ובריאות- המועדון באתר כאל
"אנשים ומחשבים" - אמריקן אקספרסכולםפטור קבוע- כניסה לטרקלין דן בנתב"ג- המועדון באתר "אנשים ומחשבים"
שפע (מכבי) - ישראכרטמבוטחי הביטוח המשלים של "מכבי"שנתיים ראשונות- אין- פרטים נוספים באתר ישראכרט
- טלפון 03-5141500
Orange One - ישראכרטלקוחות אורנג'שנה ראשונה- הנחות על כרטיסים להופעות
- הנחות על מכשירי סלולר באורנג'
- הטבת הצטרפות - זיכוי 80 ש"ח
- אתר כרטיס Orange One
- טלפון 8589*
אפטרכרט / חייל יותר - ישראכרט (כרטיס מקומי בלבד)חיילים בשירות סדירכל תקופת השירות הצבאי- הנחות במגוון רשתות- עמוד המועדון באתר ישראכרט
מועדון הוט - ישראכרטחברי הסתדרות האקדמאים במדעי החברה והרו"ח / ההנדסאים והטכנאים / העובדים הסוציאליים / ילדיהם מעל גיל 21פטור קבוע (בשלב זה עד 2017)- הנחות חודשיות מתחלפות
- כרטיס נטען לתשלום בהנחה במספר רשתות
- אתר מועדון "הוט"
- טלפון - 03-6875727
פלאפון Fast Pay - לאומי קארדלקוחות "פלאפון"שנה ראשונה- החזר כספי במגוון רשתות
- הטבת הצטרפות בשווי 240 ש"ח
- Fast Pay באתר לאומי קארד
Executive - לאומי קארדמקומות עבודה שבהסכם - בדקו כאן אם אתם ברשימהפטור קבוע- טרקליני אח"מ בארץ ובחו"ל
- ביטוח נסיעות מורחב
- הנחות חודשיות מתחלפות
- אתר Executive Card
- טלפון 1700-700-698
Share

178 Responses to כרטיסי אשראי ללא תשלום חודשי: הרשימה הגדולה

    • שים לב לטריקים אחרים, כמו לא תשלם דמי כרטיס אם בחודש תקנה ב2000 ש"ח, או שנה ראשונה חינם…
      זה רק דוגמא

      • הקפדתי שכל הכרטיסים כאן ברשימה מלבד אחד (הכרטיס של you) הם כאלו שבהם הפטור לא מותנה בהוצאה חודשית מינימלית (לפחות עד כמה שהצלחתי למצוא באותיות הקטנות). אבל כן, רובם בחינם רק לשנה או שנתיים ראשונות. כשהתקופה הזו נגמרת, ברוב המקרים שיחה אחת אל חברת האשראי תאריך את הפטור. ואם לא? עוברים לכרטיס אחר במועדון אחר.

    • תודה! סטודנטים גם יכולים בדרך כלל לקבל כרטיס בנקאי ללא עמלה (במסגרת ההטבות של חשבון סטודנט), אבל זה לא בהכרח ככה בכל הבנקים.

    • עד כמה שאני רואה באתר שלהם – רק "מתנת ההצטרפות" מותנית בהוצאה חודשית של 1,000 שקל, אבל לא הפטור מדמי השימוש.

  1. יש סיבה כלשהי לא לקחת את הכרטיס של "אנשים ומחשבים"? אני רואה רק יתרונות – ואפילו בתור כרטיס נטו לכניסה לטרקלין דן זה כבר נחמד.

    • לא ניסיתי את הכרטיס הזה בעצמי (יש לי את טרקלין דן כבר בכרטיס חינמי אחר), אבל על פניו ההצעה שלהם בהחלט נראית שווה. אם תעשה אותו אשמח אם תחזור לספר אם התנאים הם באמת בדיוק כפי שפורסמו.

      • קיבלתי כרטיס אמריקן אקספרס "אנשים ומחשבים", למרות שגם לי יש כרטיס חינמי אחר (עם כניסה לטרקלין דן). בעיקר בשביל שירות "כתובת אמריקאית" של אמריקן אקספרס.

        עמלת ההמרה בתשלום בדולרים (0.5%) נראית נמוכה, אבל לפי האותיות הקטנות זאת עמלה נוספת מעל *שער המכירה* של בנק הפועלים, ולא מהשער היציג (כמו בויזה כ.א.ל), מה שפתאום נשמע הרבה פחות משתלם…

        בינתיים לא מצאתי שום חתול בשק. לא גבו ממני כל דמי הנפקה או עמלה.

      • מצוין, תודה שעדכנת. נשמע שאכן הכרטיס הזה הוא אחת האופציות הנוחות. לגבי עמלת ההמרה – זה בלגן אצל כל החברות… לפעמים נדמה שצריך מחשבון ותואר במתמטיקה רק כדי להבין מה הם עושים שם וכמה בסופו של דבר הם לוקחים

      • האמת שכל מה שקשור לכרטיסי אשראי בארץ מצריך "תואר ומחשבון" – זה בלאגן שלם כדי להשוות שלא שונה בעצם מהמצב בחברות הסלולר טרום התערבותו של כחלון (ולפיכך, מהווה כשל שוק, שמשום מה הרגולטור נרדם בעמידה לגביו).
        בגדול, אם אני יכול לפשט את עניין ההמרות בכרטיסי האשראי:
        * למעט כא"ל, חברות האשראי ממירות פעולות במט"ח לשקלים בהמרה כפולה שעוברת דרך מטבע התחשבונות זר (כך שאם הפעולה במקור נקובה במטבע זה, ישנה רק המרה אחת ובכך מגולם חיסכון בעלויות – למרות שחברות האשראי מתחזרות וגובות ממחזיק הכרטיס עמלת המרה – גם אם שיעורה נמוך יותר – גם במקרה זה).
        * מטבע ההתחשבנות הוא גם המטבע שאפשר לשלם את תמורת העסקה בו גם מבלי להיגרר להמרה נוספת לשקלים, אם יש לך ח-ן עו"ש מט"ח באותו מטבע, שהכרטיס מוגדר לחייב אותו עבור שימושים במט"ח. הגדרה זו קיימת רק בכרטיס בנקאי.
        * מטבע ההתחשבנות הזר עפ"י רוב הוא דולר ארה"ב. חריגים:
        1) לאומי קארד – במסטרקארד המטבע הזה הוא אירו.
        2) ישראכרט (מסטרקארד/ויזה/אמריקן אקספרס) – לצרכי חיוב בח-ן מט"ח בלבד, ניתן להגדיר גם אירו כמטבע התחשבנות משני, נוסף לדולר אמריקאי.
        3) בנק הדואר – בכרטיס המט"ח הנטען הרב-פעמי של בנק הדואר (מסטרקארד SmartCard) מנוהלים שני "ארנקים אלקטרוניים", באירו ובליש"ט, כאשר לצרכי תעדוף העדיפות היא להתחשבנות באירו.
        * בכא"ל (ויזה/מסטרקארד/דיינרס) – המרה אחת וישירה כאמור במקרים בהם העסקה במקור נקובה במטבע שבנק ישראל מפרסם לו שער יציג. אחרת – המרה כפולה כאשר הדולר משמש כמטבע התחשבנות.
        * ההמרה הראשונה מבוצעת עפ"י שערי ארגון הסליקה הבינ"ל של מותג כרטיס האשראי (ויזה אירופה, למשל) ביום בו התנועה נקלטת אצלו.
        * ההמרה השנייה מבוצעת עפ"י שערי מכירת העברות/המחאות (גבוה) של הבנק בעל השליטה בחברת האשראי. יש שונות בין השערים המצוטטים (0.8%-1.2% מעל השער היציג, לרוב). ההמרה הזו אמורה להתבצע עם קליטת העסקה בחברת האשראי בארץ, אבל לא ברור אם זה המקרה גם כאשר הכרטיס מחויב בשימושים בחו"ל לא באופן מיידי. אז גם מתווספת עמלת ההמרה האחוזית (בכא"ל שיעורה קבוע וגבוה – 2.5% – בגלל שער ההמרה הנמוך – יציג; בשתי החברות האחרות העמלה נמוכה מ-1% כאשר העסקה במקור במטבע ההתחשבנות בכרטיס ונמוכה מ-2% כאשר היא לא, לרבות עסקה באירו בכרטיסי ישראכרט).
        * חברות האשראי נוהגות להעניק הטבה בשער בכרטיסים עסקיים/תאגידים של מקומות עבודה או של מועדונים מיוחדים או בכרטיסי יוקרה. כנ"ל לעניין דחיית החיוב של השימושים בכרטיס בחו"ל, שכברירת-מחדל מחויבים באופן מיידי.
        * בקב' הבנק הבינ"ל כברירת-מחדל כרטיסים בנקאיים מחויבים לפי הסדר אחר – לפי "שערי אמצע" של הבנק (סביב השער היציג) ובעמלת המרה מופחתת. ההמרה מתבצעת ביום החיוב בפועל בח-ן העו"ש, ולא במועד קליטת העסקה בחברת האשראי. טכנית, ההמרה מנוהלת דרך ח-ן מעבר במט"ח תחת שם הלקוח וזה פתח לבעיות (במקרים של זיכויים במט"ח, עשויים להיווצר יתרות זכות שמקורן בהפרשי שער בין עיתוי המרת הזיכוי לעיתוי המרת החיוב ואלו "נכלאים" בח-ן המעבר, ופעם בשנה בערך הבנק נזכר בקיומו וגובה עבור הח-ן דמי-ניהול, שלא כדין).

      • מעולה, תודה על ההסבר. כמובן שלרוב האנשים אין סיכוי לזכור את כל החישובים האלו (מה שחברות האשראי בוודאי בונות עליו), ופשוט מוציאים את הכרטיס הראשון שהם רואים בארנק…

    • קודם כל – תודה רבה לך אור גורן על המידע.

      הסיבה מס' 1 לא לקחת את הכרטיס הזה של אנשים ומחשבים – זה כי זה אמריקן אקספרס.
      חוץ מבארה"ב שם אין בעיה – תמיד קשה למצוא כספומטים בהם אפשר למשוך איתו כסף.
      יש לי נסיון אישי מר מאוד עם אמריקן אקספרס מצרפת, קנדה ומדינות דרום אמריקה השונות.
      יש גם לא מעט בתי עסק שלא מכבדים אמריקן אקספרס בחו"ל. הפתרון זה ויזה או מאסטרקרד.

  2. מקסימום ת"א – המועדון נסגר ב-17.6.2014
    כרטיס מועדון אוני' ת"א – הכרטיס פטור מדמי-כרטיס לכל חיי שיוך הכרטיס למועדון (המועדון מאגד סקטורים שונים: סטודנטים, בוגרים, בני זוג, סגל, מנהלה, בני-זוג – הבדלים מינוריים ביניהם)
    לייף סטייל – חשוב לציין שבתצורת הכרטיס ככרטיס מתגלגל (ישראכרט/מסטרקארד |More) יש גם פטור מעמלת חיוב נדחה (וגם משיכות המזומן והשימושים בחו"ל דחויים למועד החיוב החודשי ללא ריבית)
    כא"ל 365 – הכרטיס פטור מדמי-כרטיס ב-6 החודשים הראשונים. החברות במועדון כרוכה בדמי-חבר של 100 ש"ח, אבל למיטב ידיעתי ניתן להתמקח ולוותר עליהם בהצטרפות מול דיילי המכירה בסניפי המשביר.

  3. שימו לב שאין ארוחות חינם וחברות אשראי מבצעות trade off בו הן מקזזות הטבה במישור אחד עם הראת תנאים במישור אחר.
    אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא שברוב המקרים כרטיס מועדון מתומחר בריבית גבוהה יותר על אשראי מאשר כרטיס ללא שיוך מועדוני.
    דוגמא אחרת ניתנה פה ביחס לכא"ל – יאמר לזכותה שתמחור עמלות המרת המט"ח שלה מאוד שקוף והגיוני למחזיק הכרטיס: אם יש למט"ח בו בוצעה העסקה במקור שער יציג – תחול המרה אחת ישירה לשקלים, ולפי שער יציג, הנחשב כשער אמצע ממוצע ומדגמי ולפיכך הוגן. ואולם, יש לשים ששיעור (אחוז) עמלת ההמרה המתווספת להמרה עפ"י השער היציג גבוהה משמעותית מעמלות מקבילות הנגבות אצל המתחרות, שם ההמרה מבוצעת לרוב לפי שער מכירה (גבוה) של העברות/המחאות בבנק המשמש כבעל השליטה באותה חברת אשראי. גם אם תהליך ההמרה דורש המרה כפולה (מעבר דרך מטבע מרכזי להתחשבנות – דולר ארה"ב/אירו/לשי"ט), עלות ההמרה הכוללת יוצאת לרוב זול יותר.

  4. ארז, תודה על הסיכום! אכן עבודת מחקר ראויה 🙂

    כמו שכתבת, למי שנמצא ב-Cal עם הנחה בעמלת ההמרה (למשל במועדון "הייטק-זון" – 1%), אין שום סיבה לקנות מט"ח מזומן. שער המכירה הוא גם לפחות 1% מעל השער היציג, ואם אתה קונה בנתב"ג אז אפילו כ-2.5% + עמלה(!).

    כמובן שעדיין כדאי לקחת מזומן בשביל כל מיני מקומות שלא מקבלים אשראי (בתלות במדינת היעד), אבל לא משיקולי שער המרה.

  5. אתם בטוחים שכרטיס אנשים ומחשבים זמין לכולם?
    באתר של אמריקן אקספרס כתוב שהתנאי לכרטיס הוא חברות מועדון של אנשים ומחשבים, ולפי חיפוש קטן בגוגל זה מועדון של אנשי הייטק (ובכללי לא הבנתי איך ניתן להצטרף אליו, אם בכלל..)
    נשמע too good to be true

    • עד כמה שאני יודע הוא זמין לכולם, וכפי שאפשר לראות כאן בתגובות, היה כבר מישהו שהזמין אותו בעבר (ללא השתייכות לאף "מועדון").

  6. שבוע טוב! אז בשורה התחתונה אם אני צריך כרטיס אשראי שעיקר השימוש שלי בו יהיה למטרות הזמנות מחו"ל ובכללי שימוש בזמן שהות בחו"ל, על איזה כרטיס הייתם ממליצים?
    תודה!

    • ברור שאתה צריך כרטיס בינ"ל. כדאי שזה יהיה מותג נפוץ (זה מצמצם אותך למסטרקארד/ויזה).
      עכשיו צריך לדעת כמה נתונים:
      איפה אתה הולך להשתמש בכרטיס (זה משנה, למשל, אם עיקר העסקאות יהיו באירו או בדולר)? האם אתה הולך לשלם עליהן מח-ן עו"ש במט"ח (ולחסוך חלק מעלויות ההמרה – אפשרי רק בכרטיס בנקאי, ולכם אם אתה עונה על השאלה בחיוב, נשאלת השאלה באיזה בנק אתה – התשובה הזו תצמצם איזה כרטיסים בנקאיים רלוונטיים)?
      כמו כן, אתה צריך לשאול את עצמך האם אתה מעוניין שחיובים מחו"ל יחויבו אחת לחודש (כמו בארץ, כי ברירת-המחדל היא חיוב מיידי)?

      מבלי לקחת בחשבון את כל הנתונים, אם אתה רוצה תשובה אחת שהיא לא בהכרח הכי זולה אבל היא הכי פשוטה – אז התשובה תהיה כרטיס ויזה Free החוץ-בנקאי של לאומי קארד (חוץ-בנקאי = לא ניתן יהיה לחייב אותו מח-ן עו"ש מט"ח, גם אם אתה לקוח לאומי):
      * הכרטיס פטור מדמי-כרטיס ומעמלת חיוב נדחה (אך לא מעניק שום הטבות, פינוקים או שיוך מועדוני).
      * הכרטיס במותג ויזה (הנפוץ בעולם) – זמין ככרטיס בינ"ל/זהב (לא פלטינום = חיוב חו"ל מיידי ולא חודשי).
      * כרטיס ויזה בלאומי קארד = משתלם יותר לעסקאות מט"ח בדולר (או לכל עסקה שאינה באירו במקור, קרי עוברת דרך דולר) מבחינת עמלות.

    • Miles & More הוא כרטיס מסטרקארד של כא"ל המשויך למועדון הלקוחות של חברת התעופה לופטהאנזה. העמלות בחו"ל בכרטיס זה זהות לעמלות בכרטיסי ויזה כא"ל וכך גם המכובדות של הכרטיס בארץ ובחו"ל. הכרטיס מוצע ככרטיס זהב/פלטינום, ובהתאם לכך נגזר מפתח צבירת המיילים בכרטיס (לטובת פלטינום, כמובן). בכרטיס מסטרקארד פלטינום של כא"ל השימושים בחו"ל מחויבים במועד החיוב החודשי ולא מיידית (כפי שהם מחויבים בכרטיס זהב). כמו כן, הכרטיס יכול להיות מונפק ככרטיס אשראי רגיל ("חיוב דחוי") או ככרטיס אשראי מתגלגל ("Choice").

      באופן אישי, אני לא חסיד של כא"ל. אני חושב שהשירות שלהם לא משהו, במידה רבה בגלל שיש להם עומס של כרטיסים, תוכניות וכו' שמקשים על ההבחנה ביניהם בראש ובראשונה למחזיק הכרטיס וגוזרים גם מענה מסורבל מהצד השני של הקו. מעבר לזה, כא"ל היא באופן מובהק חברת האשראי שכברירת מחדל נוטה להיות היקרה ביותר למחזיקי כרטיס בשוק: היא גם לא נוהגת לתת "פטור לתקופת היכרות" בכרטיסי מועדונים חוץ-בנקאיים שזו הנורמה המקובלת אצל המתחרות שלה, היא גם גוזרת את הריבית היקרה ביותר וגם יתר העמלות שלה מתומחרות גבוה יותר. חלק מזה נובע מהתפיסה האסטרטגית שלה שבה היא מחזרת יותר אחרי בתי העסק מאשר מחזיקי כרטיס (אותם היא נוטה יותר לראות כמובנים מאליהם באופן יחסי), אבל זה לא מענייננו. כמובן שבאופן פרטני למחזיק כרטיס זה או אחר העלויות הרלוונטיות עבורו יכולות להימצא כאטרקטיביות יותר – אבל בגדול כא"ל יקרה ופחות שירותית, לכאורה – נקודה. אם תרצה, אפשר להתבונן על כא"ל קצת כדוגמא המובהקת ביותר מבין חברות האשראי המזכירה את חברות הסלולר לפני עידן כחלון.

      אני לא מאמין עקרונית בלשלם דמי כרטיס. כרטיס אשראי הוא אמצעי תשלום, וככזה, הוא מתחרה על מקומו בארנק מול מזומן, שתיאורטית נטול עמלות. לכן, אני לא חושב שצריך להתחיל להיכנס לפנקסנות של כמה להוציא בחודש כדי לזכות בפטור מיוחל מהעמלה או לקבל עליו הנחה. Having said that, בעולם נהוג לראות בקטגוריה של כרטיסי אשראי בתחום ה-T&A (קרי, תעופה ובידור), ככרטיסי פרמיום שמצדיקים גביית דמי-חבר (אם כי גם שם לרוב הם מוצעים בפטור בשנה הראשונה, ולרוב ההטבות שהם מקנים נדיבות בהרבה מהמקבילות בארץ). כרטיסי פרמיום כאלה גם לרוב מיוחסים למותגי פרמיום כמו אמריקן אקספרס ודיינרס קלוב, ולא למותגי בייסיק (שמסטרקארד נמנה עימם).

      • אז אתה חושב שעדיף להתחבר למועדון miles and miles של Lufthansa ללא הכרטיס של כאל?
        המועדון חינם. רק שלצבור נקודות עבור טיסות לוקחות יותר זמן כאשר רק רוכשים נקודות מטיסות.
        אם אני בכל מקרה מוציא יותר מ-₪3000 בחודש, אז יש אופציה יותר טובה לאשראי שנותן תמורה עבור רכישות והוצאות?
        מבחינתי, אין לי דמי כרטיס בכלל עם הכרטיס הזהב.
        ובכל מקרה יש לי אשראי חינם של אמריקן אקספרס כסטודנט. אבל אני לא באמת מרוויח משימוש בו.
        כלומר = אם לא אשתמש בו – לא יעלה לי.
        אם יהיה לי כרטיס של כאל, ואשתמש בו לכול הרכישות והוראות הקבע שלי, יש סיבה חוץ מדמי כרטיס שהכרטיס לא כדאי?
        הבנתי שהכרטיס של אלעל בכלל לא שווה.
        תודה רבה!

      • אני באופן עקרוני נגד לשלם דמי כרטיס על כרטיס אשראי ונגד להיות במירוץ מתמיד כדי לעמוד בתנאים המזכים בפטור או בהנחה ממנו: איך שאני רואה את זה, זה מביא להוצאה כספית מיותרת והתחשבנות מתמדת שהיא לא לעניין – האם הכרטיס משתלם לי? האם החזרתי לעצמי את עלות הכרטיס? וכו' (רציונל דומה קיים אצלי גם לגבי דמי חבר במועדוני לקוחות). עבורי, דווקא כרטיס שלא דורש ממני דמי חבר זוכה ממני בשימוש הכי תדיר (כזה אני: נאמנות לא קונים בשלשלאות).

        אם האופציה של מועדון הלקוחות של לופטהאנזה מוצעת גם ללא דמי חבר (או ללא כרטיס אשראי שעולה כסף = דמי כרטיס), האופציה הזו נראית לי טובה יותר, וברור לי שזה יהיה הגיוני שמפתח הצבירה תחת כרטיס האשראי המועדוני יהיה משופר יותר, כדי להצדיק את גביית דמי הכרטיס. אגב, אני לא חושב שהמציאות היא שחור או לבן כפי שהיא נראית למראית עין: מצד אחד, נדמה שבכרטיס מסטרקארד Miles & More של כא"ל אתה לא נהנה מהטבות אחרות של כא"ל, כמו הנחות אוטומטיות בבתי עסק (במעמד חיוב ח-ן העו"ש) וההנחות האלה מיתרגמות למיילים (ביחס אחר ונחות יותר ממפתח הצבירה הרגיל בכרטיס). מצד שני, אל תשכח שכרטיס מסוג זה כובל אותך לטוס אך ורק בחברה אחת (לופטהאנזה, או לכל היותר שותפותיה). אחד היתרונות באמריקן אקספרס, למשל, הוא צבירה של נק' בתוכנית הנאמנות של הכרטיס ("Membership Reward") אשר ניתנות להמרה לכמה וכמה תוכניות של חברות תעופה ושל מלונות, וללא התחייבות לתוכנית אחת מראש; אכן, לופטהאנזה לא קיימת שם, אבל יש את אל על, British Airways, Air France/KLM, אליטליה, איבריה, דלתא, הילטון ועוד. מן הסתם, חופש הבחירה הזה בא ע"ח מפתח צבירה אופטימלי.

        אני לא כל כך הבנתי למה אתה מתכוון כשציינת שאין לך דמי כרטיס עם כרטיס הזהב: אתה מדבר על הכרטיס של כא"ל? על הכרטיס של אמריקן אקספרס? לפי מה שאני רואה, פטור ממדמי כרטיס בכרטיס מסטרקארד Miles & More של כא"ל ניתן רק לחברי מועדון התעופה בדרגת העלית HON (שדורשת צבירת 600,000 מיילים בשנתיים רצופות). לא הבנתי גם לגבי הפטור בכרטיס אמריקן אקספרס. לאמריקן אקספרס אין כרטיס סטודנט מובהק – בד"כ כרטיס Blue של אמריקן אקספרס ניתן לאוכלוסיות צעירות (כרטיס שלא צובר נק' Membership Rewards אלא מבוסס על החזר כספי – Cashback – אחת לשנה, עפ"י מפתח מאוד נחות ביחס למקביל לו בחו"ל). לאמריקן אקספרס מועדוני לקוחות לסטודנטים עם הטכניון (לתארים מתקדמים בלבד, כרטיס מסוג Business זהב) ועם המכללה למנהל (שאני לא בטוח שעדיין בתוקף, כרטיס Blue), המציעים במסגרתם פטור מדמי כרטיס כפוף לתנאי המועדון.

        אתה יכול כמובן לרכז את כל הפעילות שלך בכרטיס המוצע של כא"ל, מה שיקרב אותך (תיאורטית, לא בטוח עד כמה בפרקטיקה) לפטור מדמי כרטיס או לפחות ימקסם את צבירת המיילים שלך (ששורה ארוכה של שימושים בכרטיס מוחרגים מצבירה שלהם, כמו תשלום חשבונות, למשל). שוב, אני לא אוהב את ה"הקרבה" הזאת, כי בעיניי, במקרה כזה, אני צריך לדעת שיש לי כרטיס אשראי שאני יכול לסמוך עליו לגמישות בתשלום ההוצאות במקרה של חודש עם ריבוי הוצאות וכו'; ואם יש לי כרטיס של כא"ל, אני יודע שאם אני אפרוס עסקה לתשלומים אני אחויב בעמלת תשלום נדחה הכי גבוהה, אני יודע שעל כל עסקה/תוכנית אשראי/הלוואה הריבית תהיה גבוהה יותר ובסופו של יום אני לא יכול לסמוך על הכרטיס בגלל זה – ובגלל זה גם לא הייתי מרכז בו את הפעילות שלי. גם לא הייתי מרכז את הפעילות בכרטיס שמחייב אותי להחליף ( במובן של trade off) הטבות יומיומיות בכרטיס להטבות מסוג אחד בלבד, רובן ככולן מסוג צבירת מיילים בלבד. כדי לסבר את האוזן, עבור חיוב במועד החיוב החודשי בגובה 3,000 ש"ח ומעלה באמריקן אקספרס תוכל גם ליהנות אחת לשבוע מכרטיס 1+1 בקולנוע, ובכרטיס המוצע – לא.

        יתרה מכך, סביר להניח שאם אתה רוצה כרטיס המשויך לחברת תעופה, מאפייני השימוש בכרטיס בחו"ל חשובים לך. בכרטיס מסטרקארד Miles & More כא"ל זהב החיוב עבור שימושים מחו"ל בח-ן העו"ש מיידי. באמריקן אקספרס זהב – החיוב הוא חודשי (כמו עסקאות בארץ). הכרטיס האחרון גם משתלם יותר באופן מובהק בעלות ההמרה של כל שימוש בכרטיס שהמטבע הנקוב בו במקור הוא $ ארה"ב.

        אחרון אחרון חביב: הכרטיס של אל על – אל על יצאה בשנה האחרונה למכרז בין חברות האשראי המבקש להציע את התנאים הטובים ביותר עבור כרטיס אשראי המשויך למועדון הלקוחות שלה, "הנוסע המתמיד". קודם כל, זה אומר שעדיין ניתן לצבור נק' בנפרד ללא קשר לכרטיס אשראי כלל (כמו שציינת בתחילת הודעתך לגבי לופטהאנזה) ושנית, ניתן עדיין להמיר זכויות בכרטיס אשראי לנק' הנוסע המתמיד גם מבלי לשייך את כרטיס האשראי למועדון, בהתאם לתנאים ולסייגים של כל חברת אשראי לעניין זה. מה שכן, כרטיס המשויך למועדון (שמעתה יכונה "Fly Card") יציע מפתח צבירה טוב יותר, אבל שוב – תוך וויתור על הטבות שנותן אותו כרטיס ללא שיוך. במסגרת המכרז זכתה כא"ל להציע את ה-Fly Card הסטנדרטי ככרטיס דיינרס קלוב (או ככרטיס מסטרקארד נלווה, בנוסף, במפתח צבירה ירוד יותר), ואילו כלל החברות זכו באפשרות להציע את ה-Fly Card בגרסת הפרמיום שלו, המציע מפתח צבירה משופר עוד יותר. ישראכרט מצידה מציעה את גרסת הפרמיום תחת מותג אמריקן אקספרס, וכמו יתר כרטיסי ה-Fly Card Premium, מדובר בכרטיס פלטינום שדורש או חברות במועדון "הנוסע המתמיד" בדרגת יוקרה או רכישות בכרטיס ב-10,000 ש"ח בממוצע חודשי (הממוצע נבדק אחת לחצי שנה). אני מתקשה לחשוב שה-Fly Card אטרקטיבי מאחר ובכל גרסה שלו (גם הבסיסית) ובכל מותג בו הוא מוצע, תחת כל חברת אשראי ישראלית – הוא ידרוש ממני לשלם דמי כרטיס (לעיתים בתעריף גבוה מהמקובל בכרטיס זהה) ובהכרח יבקש ממני לוותר על הטבות שכרטיס מקביל מציע תמורת הטבה אחת מרכזית של צבירת נק' תעופה מואצת.

      • מה לגבי מיילס? עדיף לי טיסה ב-$3097 עם רווח של 100% של כ-12,000 מיילס או טחסה ב-$2417 עם רווח של 50% מיילס. המחיר הוא טוב לשני כרטיסי טיסה מישראל לצפון אמריקה

  7. תודה על התשובה. לפחות בהתחלה זה יהיה בפאונד ואח"כ בדולרים. בכל מקרה הייתי חייב את הכרטיס בדחיפות אז הזמנתי מאסטרכארד, והבנקאי נתן לי פטור מעמלות לשנתיים. מקסימום תמיד אפשר להחליף כרטיס..

    • מעניין לדעת, איזה מסטראקארד זה? (כלומר, לפי הבנק שהנפיק לך אפשר להבין מי חברת האשראי שמתפעלת את הכרטיס, וממנו ניתן לגזור את העמלות הרלוונטיות).

      בכל מקרה:
      עסקאות בליש"ט – הכי משתלם בכרטיסים של כא"ל (ויזה, מסטרקארד, דיינרס). עמלת ההמרה בשיעור 2.5% ושער ההמרה הוא השער היציג. עלות משוקללת: 2.5%.
      עסקאות ב-$ ארה"ב – הכי משתלם בכרטיסים שמתפעלת ישראכרט (מסטרקארד, ויזה, אמריקן אקספרס). עמלת ההמרה בשיעור 0.5% ושער ההמרה הוא שער מכירת העברות/המחאות (גבוה) בבנק הפועלים. עלות משוקללת: 1.51%.
      הנחות החישוב שלי: חיוב בח-ן עו"ש שקלי, חישוב העלות לעומת שער יציג, השערים שנדגמו לצורך החישוב הם האחרונים הידועים (שפורסמו אתמול). על משיכות מט"ח (מזומן) בחו"ל חלה עמלה נוספת אך ההמרה מבוצעת לפי אותו חישוב.

  8. שבוע טוב! תודה על התשובות המושקעות! הכרטיס מבנק הפועלים, נחכה לדף חשבון..

    • בכיף. מכל מלמדי השכלתי (למשל, שאפשר להתמקח על דמי כרטיס בבנק הפועלים :-).

      לפי השערים של אתמול, העלות המשוקללת להמרה מליש"ט היא 2.74% (לפי הנחות החישוב מההודעה הקודמת).

      אם יש לך ח-ן עו"ש ב-$ ארה"ב או באירו, הליך ההמרה הוא חד שלבי (מליש"ט למטבע ח-ן עו"ש המט"ח) במקום מליש"ט ל-$ ארה"ב וממנו לש"ח. ההמרה השניה שנחסכה שקולה לחיסכון של 1% (ההפרש בין שער יציג לשער העברות/המחאות גבוה של בנק הפועלים לדולר אמריקאי). ניתן לחייב כרטיס ישראלי מח-ן עו"ש מט"ח רק כאשר הכרטיס בנקאי.

  9. שלום, עשיתי את הכרטיס של Lifestyle, מסתבר שזה רק שנה חינם ולא מקבלים שוברים מתנה בהצטרפות. התקשרתי לישראכרט (לפני שקראתי את הכתבה פה) ושאלתי איך אני יכול להמשיך לקבל את הכרטיס ה Gold MasterCard שלי בחינם כי נגמר לי הקמפוס, הם שאלו אותי אם אני במכבי, אחרי שאמרתי שכן, אמרו לי לשלוח להם צילום של הכרטיס ואני אקבל שנתיים חינם.

    • תכל׳ס, כל מה שצריך זה לבקש. יותר קל להם לתת את הפטור אם הוא מהווה הטבה מובנית במועדון לקוחות (אז לא צריך לקבל אישור במיוחד), ולכן רצו לשייך את הכרטיס למועדון של קופ״ח מכבי.

    • חשוב לציין שבכא"ל האפשרות לקבל כרטיס בחינם היא די נדירה: צריך למצוא את המועדון אליו ניתן לשייך את הכרטיס שמקנה את הפטור הזה, ולרוב מדובר במועדון שהגישה אליו אינה פתוחה לכולם (כוחות הביטחון, Hi-tech Zone, Business, Students), בניגוד לפטור לתקופה קצובה שמציעים מועדונים אחרים ונגישים יותר אליהם ניתן לשייך כרטיסי חברות אשראי אחרות.
      הנתון הזה מקבל משנה תוקף כשמשווים עוד שני פרמטרים:
      האחד, בחברות האשראי האחרות לרוב ניתן להתמקח ובפנייה טלפונית ניתן להאריך את תקופת הפטור האוטומטי מדמי-כרטיס כשזו מסתיימת. בכא"ל המדיניות (כפי שעולה מהרשת) היא בפירוש לסרב לכך.
      השני, כא"ל מציעה גרסא נטולת הטבות של כרטיס האשראי שלה; בעוד שבלאומי קארד כרטיס שכזה ("Visa Free") פטור מדמי-כרטיס, בכא"ל ("כא"ל לייט") הכרטיס כרוך בדמי-כרטיס (מופחתים, אומנם) ועוד איך.
      במילים אחרות, כא"ל כמדיניות וכאסטרטגיה מבקשת למצות את מקור ההכנסה של דמי-כרטיס ממחזיקי כרטיסיה, מה שעולה בקנה אחד גם עם תעריפון עמלות גבוה יותר ממחזיקי כרטיס וריבית ממוצעת גבוהה יותר ממחזיקי כרטיס לעומת מתחרותיה.

      • האם גם אמריקן אקספרס פלטינה ניתן חינם או שניתן להשיגו חינם? מה לגבי להשיג פליי קארד בחינם? או וורלד סינגיה?

      • בקצרה: לא, לא ולא (למיטב ידיעתי).
        קצת יותר ארוך: פועלים אקספרס באדיקות משמרת את מעמדו של כרטיס הפלטינום ככרטיס שלא פטור מדמי כרטיס (להבדיל מכרטיסי פלטינום במותגים אחרים). לגבי Fly Card – הכרטיס הבסיסי יותר מוצע רק בדיינרס, מותג בלעדי של כא״ל בישראל – ראה התגובה שלי לגבי המדיניות של כא״ל. כרטיס הפרמיום מוצע בנוסף גם תחת לאומי קארד ואמריקן אקספרס – ותחת כל מותג בו הוא מוצע הוא כרוך בדמי כרטיס (פרמיום, גבוהים מאלה של כרטיס פלטינום אחר במותג). וורלד סגניה – מוצע כיום רק בלאומי קארד, וכרטיס סופר פרמיום אין מצב להשיג אותו בחינם (גם לא בחו״ל, אגב). בישראכרט מיתגו אותו בתחילת השנה מחדש תחת שם המותג כרטיס העלית של מסטרקארד בארה״ב – World Elite, אך העקרונות לתמחורו זהים לאלו של World Signia.

      • וולמה פועלים אקספרס פועלים באדיקות לשמר את מעמדו של כרטיס הפלטינום שלהם ככרטיס שלא פטור מדמי כרטיס? מה הסיבות מאחורי העניין הזה? הכרטיס שלהם עד כדי כך שווה שהוא כזה ניתן באדיקות ובקמצנות?

        לגבי FLY CARD – הפשוט של דיינרס דרך כאל האם יש סיכוי לקבלו ללא דמי כרטיס או שגם זה בלתי אפשרי?

        מה לגבי כרטיס FIRST של לאומי קארד?

        WORLD ELITE של ישראכרט גם אין סיכוי אני מבין?
        תודה 🙂

      • Don't kill the messenger, אני לא עובד באף אחת מהחברות ואין לי מניות לא במי שמחזיק בהן ולא ברשתות אמצעי התשלום הבינלאומיות שהעניקו להן זיכיונות 😉
        המכנה המשותף לכל הכרטיסים שהזכרת הוא שהם כרטיסי פרמיום וממוצבים גבוה מאוד. לא בארץ ולא בעולם הם מוצעים בחינם (אם אתה שואל אותי, זה לא שווה את זה אבל איש איש וטעמו). היוצא מן הכלל הם כרטיסי פלטיניום במותגים שאינם אמריקן אקספרס שהפכו להיות רווחים יותר. למעשה, בארה״ב הם מוצעים במידה רבה לכל דיכפין כחלק משם הכרטיס/המועדון. ניצנים לקליטת הגישה השיווקית הזו בארץ ניתן לראות אצל כא״ל, המציעה את כרטיס ה-Fly Card בתצורתו הבסיסית ככרטיס דיינרס/מסטרקארד פלטינום ואת כרטיס כא״ל 365/Family Card ככרטיס ויזה פלטינום כברירת-מחדל, למרות שהם בפירוש אינם משווקים רק לעשירון העליון (נהפוך הוא).

    • כמובן don't kill the messenger:(
      חח
      אולם עדיין לא הבנתי כלום ממה שרשמת. אפשר הסבר מעמיק יותר ידידי?

      ראשית, מדוע אמריקן אקספרס שומרת באדיקות על כרטיס הפלטינה שלה? מה ההסבר מאחורי זה לדעתך?

      מה הכוונה שהכרטיסים האחרים הפכו לרווחיים יותר?
      ולא הכי הבנתי. כאל מנסה לשווק את הפליי קארד ככרטיס פלטינה ברירת מחדל לא בקטע של עשירון עליון? כלומר, לכל מבקש. לדעתי גם אמריקן אקספרס יתנו את הפלטינה לכל דורש כל עוד שאתה מכניס להם 27 דולר בחודש. אז מה בעצם ההבדל פה?

      שורה תחתונה האם לדעתך ניתן לקבל את ה FLY CARD של כאל בחינם? לא מדבר על הפרימיום שלהם אלא ה FLY CARD הרגיל בתצורת דיינרס פלטינה או שכאל יערימו קשיים? תודה 🙂

      • אמריקן אקספרס, כמותג, הוא מותג יוקרתי – מותג פרמיום (בדומה לדיינרס קלוב, בימים בהם היה מותג חזק) ולא מותג בייסיק (כמו ויזה ומסטרקארד, ובארץ – גם כמו ישראכרט). יש לזה כל מיני סיבות שיורדות להיסטוריה של הענף בעולם, להתמחות שלו בהצעת ערך בענפי התיירות והבידור (T&A), לאפיון המקורי שלו ככרטיס לתשלום ב"הקפה" (Charge Card, להבדיל מ-Credit Card), לעובדה שכמעט תמיד ניתן זיכיון שלו רק לחברת אשראי אחת כל מדינה וכפועל יוצא – גם עמלת הסליקה מבתי עסק גבוהה יותר. ההילה היוקרתית של המותג הזה בעבר הוקרנה לכל קשת כרטיסי אמריקן אקספרס אבל השינויים בהלכי הרוח של דעת הקהל לא פסחו גם על המותג וכיום גביית דמי כרטיס (או דמי חבר שנתיים בחו"ל) היא בעיקר נחלת חלקם של הכרטיסים היוקרתיים יותר, בבחינת "יהרג ובעל יעבור". באמריקן אקספרס, הגבייה ללא התניות מתחילה כבר מרמת כרטיס הפלטינום, שנחשב באופן טיפוסי ככרטיס יוקרתי יותר מכרטיס פלטינום של מותג אחר. בישראל, שכפי שהשרשור כאן והפוסט המקורי אליו הוא מגיב יעיד, אחת הדרכים השכיחות ביותר לקבל כרטיס אשראי בחינם הוא דרך שיוכו למועדון לקוחות שהפטור מדמי כרטיס הוא אחד מהטבותיו; בהקשר הזה, לא בכדי כמעט ולא ניתן לשייך את כרטיס הפלטינום למועדוני לקוחות, וגם במקרים שניתן – המועדון לא יפטור מדמי כרטיס.

        ציינתי שכרטיסי הפלטינום רווחים – לא (בהכרח) רווחיים – יותר: common ולא profitable.

        כא"ל משווקת כיום שני כרטיסי פלטינום לכל דורש (=שאם הוא עומד בקריטריונים שלה/של המנפיק הבנקאי לקבלת כרטיס, הוא יקבל כרטיס פלטינום):
        1) דיינרס/מסטרקארד Fly Card.
        2) ויזה כא"ל 365/Family Card.
        הרעיון הוא שזה כביכול אחד מהיתרונות של הכרטיסים המוצעים. בתכל'ס, זה לא נותן את מרבית היתרונות הבסיסיים שהיית מצפה מכרטיס פלטינום, כמו מסגרת אשראי גבוהה יותר או ריבית אשראי נמוכה יותר (או למצער לא משמעותית כפי שהיית מצפה).

        אמריקן אקספרס בהגדרה לא יתנו את הכרטיס לכל דורש. ראשית, לרוב הכרטיסים מוצעים באופן יזום ולא משווקים באופן מגיב לבקשת מבקש כרטיס. שנית, הליך החיתום (אישור הנפקת הכרטיס, כחוץ-בנקאי) יהיה כרוך בהצגת מסמכים מאמתים שתומכים בדירוג אשראי מספק לקבלת הכרטיס (תלושי משכורת, דפי ח-ן עו"ש). שלישית, גם אז מסגרות האשראי יהיו מקומצות בהרבה מהסטנדרט בכרטיס אמריקן אקספרס פלטינום בנקאי מקביל וגם ריבית האשראי גבוהה יותר. ובסוף, כן, הם יתנו אותו ויתנו בגביית דמי הכרטיס ללא עוררין. הגישה שלך ("יתנו לכל דורש") יותר מתאימה להגמשת הדרישות בכרטיסים הנמוכים יותר – עד רמת כרטיס אמריקן אקספרס זהב/זהב עסקי, אבל שם היא נעצרת.

        להערכתי, לא ניתן לקבל את כרטיס ה-Fly Card הרגיל (לא הפרמיום) ללא דמי כרטיס. הן בגלל שכא"ל הרבה פחות נוטה בכללי ללכת לקראת לקוחותיה ולאפשר להצטרף לשורותיה כמחזיק כרטיס פטור מהעמלה, הן בגלל שהיא הרבה פחות נוטה בכללי לאפשר זאת כצעד של שימור לקוחות, והן בגלל שהכרטיס הזה מאופיין ספציפית כמוצר ייחודי שבו לא רק שיש דמי כרטיס, הם גבוהים יותר ובלתי ניתנים לביטול מהתעריף הרגיל לכרטיס פלטינום אחר של כא"ל.

        אני חוזר שוב ושוב: דעתי האישית היא שאין סיבה לשלם דמי כרטיס. למיטב התרשמותי, כא"ל נוטה להיות יקרה יותר עבור מחזיקי כרטיס, כמעט בכל אספקט אפשרי, ולקמץ בהטבות. אם לוקחים בחשבון את המכובדות המאוד-מאוד בעייתית של כרטיסי דיינרס בארץ ובעיקר בעולם הצעת הערך של הכרטיס לשיטתי לא מרשימה במיוחד (לא בכדי, כא"ל מציעה את המסטרקארד ככרטיס נלווה בשל כך, אם כי יחס ההמרה לנק' ההמרה בו כבר אינו כה אטרקטיבי).

      • ראשית, תודה על התשובה המקיפה בעניין. מאיפה כל הידע הזה ידידי?:)
        לגבי אמריקן אקספרס ראיתי שהם כן נותנים את הפלטינום בחמישים אחוז דמי כרטיס לשנה הראשונה דרך מועדון מחשבים ואנשים.השאלה מה הכרטיס הזה ת'כלס נותן? כניסה לטרקלין דן?רוב כרטיסי הפלטינה היום נותנים. פריוריטיפס? גם לאומי קארד נותנת וגם ככה כל כניסה לטרקלין פריוריטי פס כרוכה בעלות של 27$. אז עם מה נשארנו? עם שירותי הקונסיירז' שהם מציעים והביטוח הגדול יותר? מה הכרטיס נותן שאחרים לא נותנים?הא גם בחול אמקס פלטינה נחשב ליוקרתי או רק בישראל? ועדיין לא ברור לי למה אמקס משמרת באדיקות את כרטיס הפלטינה ולא מעניקה אותו פטור? האם זה בכדי לייצר בידול בינה לבין שאר חברות האשראי שמנפיקות פלטינה כמעט לכל דורש? לדעתי גם כרטיסי הפלטינה הרגילים של שאר החברות איבדו מיוקרתם. לדוגמא ניקח כרטיס פלטינה של לאומי קארד שנותן נקודת אל על עבור 350 ש"ח. מה עשינו בזה אם פליי קארד פלטינה מכל סוג שהוא כבר נותן צבירה של או 250 ש"ח במקרה הגרוע ו 190 ש"ח במקרה הטוב? כרטיסי הפלטינה הלא משוייכים למועדון דיי איבדו מייחודם ומתעולתם בכל הנושא של צבירת נקודות מועדון.

        לכן לדעתי השקפתי היא שאמריקן אקספרס לא יוותרו על לקוחות שמוכנים לשלם 27$ דמי שימוש חודשיים. אפילו לקוח בדירוג אשראי טוב ולא גבוה יקבל את הכרטיס פלטינה שלהם דרך מועדון אנשים ומחשבים ואפילו ללא המועדון שכן הם רואים בך הכנסה לא קטנה בגין דמי הכרטיס. וזה נכון שאת הביזנס זהב שלהם דרך מועדון מחשבים ואנשים הם נותנים חינם אבל לדעתי הכרטיס לא טוב מבחינת צבירת נקודות. כל 1700 שקל לדעתי נקודת טיסה של אלעל. גרוע ביותר בהשוואה לכך שבפליי קארד אתה יכול לקבל נקודה אחת עבור 190 שח שימוש בכרטיס.

        לגבי פלאיי קארד ובכלל דיינרס אני יודע שכל מתנה שימוש בכרטיס. נגיד 1000 שקל פטור. לפיכך אני לא רואה סיבה שבפליי קארד פלטינום שלהם לא יסכימו לתת פטור. אני הולך לשאול אותם אם יתנו לי את זה בהתנייה הזו. יתנו מה טוב, לא יתנו? הפסד שלהם. אכן דיינרס כרטיס בעייתי אני מסכים. אולם גם אמריקן אקספרס לא כרטיס שבכל בית עסק ישמחו לקבל.
        איזה כרטיס כאל מציעה כנלווה? מסטרקארד שהוא פליי קארד? לא הבנתי.

        תודה 🙂

      • נראה לי שיש לך ידע לא מבוטל משלי לפי התגובה המקיפה שלך…

        אתה יכול להפנות אותי היכן מצוין שדרך שיוך כרטיס אמריקן אקספרס פלטינום למועדון "אנשים ומחשבים" מקבלים 50% הנחה בדמי הכרטיס? אני רואה שהתעריף הוא מלא (27.38$ לחודש). בכל מקרה, תקן אותי אם אני טועה, החברות במועדון מחייבת מנוי על העיתון, ולכן ההטבה הזו מתקזזת (או שיש בה טעם לפגם).

        אמריקן אקספרס הוא מותג של יוקרה ושל שירות. אני לא כל בקיא ברזי ההטבות של כרטיסי הפלטינום לצרכי ההשוואה (ראשית, אני יודע שאכן הטבות כמו כניסה לטרקליני דן/Priority Pass/כיסוי ביטוחי מוגדל ניתנים בצורה כזו או אחרת גם בכרטיסים יוקרתיים אחרים ואיני יודע להשוות ביניהם; שנית, אני מחזיק בגישה שכרטיס אשראי כשמו כן הוא – קודם צריך להעניק אשראי ועל בסיס זה להיבחן, ורק אח"כ להיבחן על בסיס ההטבות שלו כסיבה המשנית להחזיק בו). אני כן יכול להגיד שכרטיס האמריקן אקספרס פלטינום בהחלט נחשב יוקרתי יותר גם בחו"ל ולא רק בארץ, וזה, כמו שציינתי מקודם, נובע מה-DNA של הכרטיס שגוזר נפחי פעילות גבוהים יותר ועמלות סליקה שמנות יותר. זה נאמר בפירוש ביחס לטענה (ואני מסכים איתה), שכרטיסי הפלטינום במותגים אחרים יוקרתיים פחות ושכיחים יותר. בין היתר, היוקרה מתבטאת בחוסר רצון לוותר על דמי הכרטיס (אכן, מתוך רצון לשמר על בידול = פרמיה בעמלות), למרות שבמימדים אחרים של הכרטיס אכן קיימת שחיקה (למשל, כרטיס אמריקן אקספרס פלטינום בנקאי מונפק עם מסגרת אשראי של 100,000 ש"ח כברירת מחדל. כרטיס חוץ-בנקאי כזה מונפק גם עם חמישית ממסגרת זו). לא מן הנמנע שהיוקרה שמציע המותג הוא הרבה "אוויר חם" ו"תחושת שייכות" בדומה לערכי המותג של אפל.

        לא בכדי, השחיקה במעמד ובשכיחות של כרטיסי הפלטינום האיצו דור חדש של כרטיסי יוקרה – כרטיסי "סופר פרמיום" היוקרתיים יותר ("כרטיסים שחורים"). מדובר בכרטיס ויזה Infinite (בארץ – בכא"ל), בכרטיס מסטרקארד World Signia (בלאומי קארד)/World Elite (בישראכרט) ובכרטיס American Express Centurion, ככשוב, האחרון נחשב יוקרתי יותר ממתחריו.

        מפתח הצבירה לנק' הטיסה של אל על רק ממחיש כמה לדעתי מוגחת הדרישה של כרטיס Fly Card לא רק בדמי-כרטיס לכשעצמה, אלא גם בדמי-כרטיס הגבוהים מאלו של כרטיס רגיל. אגב, ב-U-Bank, למיטב זכרוני, העניקו צבירה של נק' טיסת אל על לכל 295 ש"ח של הוצאה בכרטיס ויזה כא"ל הבנקאי גם טרם השקת המועדון.

        אני לא חושב שפועלים אקספרס מוכנה להנפיק כרטיס אמריקן אקספרס פלטינום לכל לקוח שרק מסכים לשלם דמי כרטיס של 27.38$ לחודש ותו לא. זה אולי יותר הולם את המדיניות של כא"ל בשני הכרטיסים שהזכרתי בתגובה הקודמת שלי, אבל לא את של פועלים אקספרס (שהיא גם חברה שמרנית יותר בהתנהלות שלה מכא"ל, וניתן להניח בה תנאי סף גבוהים יותר להנפקת כרטיס ומסגרות אשראי נדיבות פחות בכרטיס חוץ-בנקאי). זה נכון שמי שמשלם דמי כרטיס ומחזיק בכרטיס הפלטינום יקבל יחס מלקק ומתחנף מאמריקן אקספרס רק כדי לשמור על שביעות רצונו. זה עדיין לא אומר שהם יסכימו לתת את הכרטיס לכל אחד. עדיין, אמריקן אקספרס נהנים מדמי כרטיס מלקוח שלא השכיל לפטור עצמו מהם גם בכרטיסים נמוכים ביוקרתם מכרטיס הפלטינום, ובכל מקרה – נהנים מעמלת סליקה שמנה יותר על מחזורי הפעילות של מחזיקי הכרטיס כיוון שהם הסולקים היחידים של שוברי אמריקן אקספרס ולכן יכולים לגבות עמלה בשיעור גבוה יותר מבתי עסק, בוודאי עד שיגיעו לנתח שוק משמעותי. העמלה הזו, כמו שציינת בעצמך, היא בעוכרי אמריקן אקספרס מבחינת מכובדתו בבתי עסק, אם כי הוא צולח את המכשול הזה בארץ במידה רבה הודות לגב השיווקי של ישראכרט.

        לגבי כרטיס אמריקן אקספרס ביזנס זהב, הוא מסתמן כתקרת היוקרה לכרטיס אמריקן אקספרס שאותו ניתן לקבל פטור מדמי-כרטיס בקלות יחסית, וכנראה ששם גם טמון יתרונו, לצד העובדות ששוב, מדובר בכרטיס יוקרתי יותר ביחס לכרטיס מקביל במותג אחר ולצד העובדה שככרטיס מוזהב של אמריקן אקספרס הוא נהנה מחיוב חודשי (שוטף) על השימושים בכרטיס בחו"ל (כולל משיכות מזומן) ולא רק על הרכישות בארץ.

        פטור מותנה בשימושים קיים בכרטיס דיינרס, בעיקר בפלטפורמה של כרטיסי מועדונים כ-You, Fine & Dine ודיינרס Dynamic. כרטיס Fly Card ממצב את עצמו בנפרד וגבוה יותר לעניין גובה דמי כרטיס, מה שנכון גם לגבי כל סוגי כרטיס המועדון (ולא רק בדיינרס) מאשר כרטיסים מקבילים אחרים, ולכן למיטב הבנתי לא ניתן לקבל פטור. אשמח אם תברר ותעדכן פה אם הצלחת לקבל פטור מדמי הכרטיס תחת המועדון. דיינרס קלוב מנסה למצב את עצמו ככרטיס יוקרתי ומתחרה לאמריקן אקספרס. בעוד בעבר כא"ל הצליחה בשיעורי החדירה באופן מרשים (יחסית לעולם), המותג, לפחות עד השקת מועדון Fly Card, נחל דעיכה בעשור האחרון, בדומה למצבו בעולם. למיטב ידיעתי, למרות שנתח השוק שלו בארץ (כ-2% ואולי אף פחות) נמוך משמעותית משל אמריקן אקספרס (כ-6%), עמלת הסליקה הממוצעת מבתי עסק גבוהה יותר ולכן בהגדרה זה תוקע מקלות בגלגלים של היכולת להסתמך על הכרטיס ברכישות בארץ, וזה עוד מבלי לדבר על מצב המכובדות שלו בעולם. בשל כך, כא"ל מציעה למחזיקי כרטיס דיינרס Fly Card לקבל בנוסף כרטיס מסטרקארד Fly Card, אם כי בו מפתח הצבירה הוא נק' טיסה לכל רכישות של 500 ש"ח. באופן דומה (אך לא זהה), גם מי שמצטרף למועדון אשראי You יכול לבחור בין כרטיס דיינרס לכרטיס מסטרקארד (למעשה, לא יודו בזה אבל כרטיס דיינרס מיועד לכאורה רק למי שמבקש כרטיס מקומי…).

      • ארז הלבנון 🙂 אין עלייך ועל תשובותייך המעמיקות והמלמדות. וכמו שנאמר, מכל מלמדיי השכלתי.

        אז נתחיל – אמריקן אקספרס מחשבים ואנשים הפטור ניתן רק לשנה הראשונה 50% ואח"ח איך שתגמר השנה ידרשו ממך 27 דולר, משמע חזרה לתלם. עדיין לא הצלחתי להבין האם תשלום של 27$ לערך = 127 ש"ח אכן יש לו יתרונות. ראיתי ברושור שחתומה עליו מנהלת השיווק של הכרטיס והמשפט האחרון שנחקק בזכרוני "היתרונות וההטבות בכרטיס אמריקן אקספרס פלטינה עולים כאין ערוך על דמי השימוש בכרטיס". אמרה דיי מעניינת ובעיקר שווה לבדוק אותה במבחן המציאות. שוב, שירותי קונסיירז' (למי שצריך כמובן, האדם הממוצע לא צריך) ניתנים גם על ידי כרטיסי הפרימיום של החברות האחרות. סנטוריון של אמריקן אקספרס אכן סיפור אחר, שם כבר דורשים 2000$ דמי כרטיס לשנה, נשמע לי משהו מופרך. אולם מי שיש לו כמה מיליונים בחשבון מה זה בשבילו לשלם עוד 2000$ דמי כרטיס בשנה, בשבילו זה כלום.

        אגב אתה מבין בעמלות הסליקה? פעם אחת ולתמיד ארצה לדעת. מה עמלת הסליקה של דיינרס, אמריקן אקספרס וויזה מכל עסקה? נגיד גיהצתי אלף שקל בכרטיס הדיינרס, כמה עמלת סליקה בעל העסק משלם? לא פעם נתקלתי (בתור מחזיק דיינרס) בעשרות עסקים פרטיים שפשוט לא מכבדים את הכרטיס. אוטומטית אני שואל: "אתם לא מקבלים כנראה דיינרס":) ואוטומטית אני שולף את כרטיס המסטרכארד שלי. מי יותר יקר בעמלות הסליקה, אמריקן אקספרס או דיינרס?

        העניין שכרטיסי הפלטינה איבדו מהתועלת שלהם מאז שיצא פליי קארד. לדוגמא לי יש דיינרס HIGH MILES דיינרס פלטינום. יחס הצבירה היה 300 שקל לנקודת אל על פחות ה 200 ש"ח הראשונים בכל חודש כאשר פליי קארד נותן היום 250 ש"ח בלי ה 200 שקל הראשונים בכל חודש. אז מה בעצם עשיתי עם זה? אני תקוע עם כרטיס דיינרס שאיבד מיתרונותיו. נראה שאל על עשתה עבודת שיווק "מצויינת" על מנת לכפות על הלקוחות בעל כורחם את כרטיס האשראי שלה שכן היא פוגעת באלו שלא מחזיקים כרטיס אשראי פליי קארד, אבל זה כבר סיפור אחר. אני הולך לדבר עם כאל ואעדכן. אפילו אם יתנו לי להחזיק בכרטיס הנוכחי וישוו לי את צבירת הנקודות לפליי קארד אסכים. כמובן העדיפות לקבל פליי קארד ללא דמי כרטיס. אם יסרבו אני מבטל את הכרטיס שכבר איבד מהערך שלו. אין לי טעם להחזיק בכרטיס שנותן 300 ש"ח לנקודה אחרי 200 שקלים ראשונים שימוש בכרטיס כל חודש בעוד שפליי קארד (לא פרימיום) נותן 250 ש"ח לנקודה בלי 200 שקל ראשונים בכל חודש.

        אגב שאלה אחרת לגמריי. כרטיס POWER CARD של כאל (שיש בו את הום סנטר, טויז אר אס וכו') יש עליו דמי חבר או ששם הם פוטרים בשנה הראשונה? יש לך מושג? לא הצלחתי למצוא על כך מידע באינטרנט.

        נשוב לאמריקן אקספרס, אני אכן מאמין שכרטיס חוץ בנקאי הם ידרשו בטחונות וערובות כדוגמאת דמי בנק ותלושי שכר. שוב, כמובן שיעשו את בדיקת הזכאות הרגילה וינסו לבדל את הכרטיס משאר כרטיסי הפלטינה בשוק אולם אני עדיין חושב שלקוח שמשלם להם 27$ מבחינתם הוא נכס. נראה לך שיוותרו על להנפיק כרטיס שכזה למי שמוכן לשלם 27$ בקביעות לחודש? הרי שבשילם כאמור מדובר במכרה זהב. מה שאני בא להגיד שלדעתי למרות השמרנות שלהם הם יסכימו להתכוכף ולחלק את הפלטינה. לפי הבנתי מחזיקים בכרטיס רק 3000 כרטיסים. הגיוני לדעתך? לא נשמע לי. נשמע לי מעט מידי.

        אשמח לפידבק

        אחלה יום 🙂

      • תודה רבה, שי. אני לומד גם ממך 🙂

        אני לא יודע אם ההטבה של מועדון "אנשים ומחשבים" (13.69$ לחודש) עולה פחות או יותר מדמי המנוי ואם זה שווה את זה (ובכל מקרה אני סולד מהצורך להתחיל לנהל פנקסנות של אם ההטבה הזו מחזירה את עצמה – ממש כמו במועדוני לקוחות שגובים תשלום).

        שים לב ששירותי קונסיירז' ניתנים במותגים אחרים רק ברמת כרטיס הסופר-פרמיום ואילו באמריקן אקספרס הם ניתנים לאורך כל קשת רמות הכרטיסים (במפרט משתנה).

        עמלות הסליקה משתנות מבית עסק אחד למשנהו, לפי כוח המיקוח וגם לפי פרמטרים נוספים, כמו גודל בית העסק, הענף שלו, אופן ביצוע העסקאות (קריאת פס מגנטי או עסקה באינטרנט, למשל) ופרמטרים דומים שמהם ניתן ללמוד על הסיכון של בית העסק. גם המותג תורם לעמלת הסליקה: במותגים שנסלקים בארץ ע"י יותר מחברת אשראי אחת (ויזה, מסטרקארד, ישראכרט) העמלה תהיה נמוכה יותר כי היא תחרותית. באלה שלא (דיינרס, אמריקן אקספרס) העמלה יותר גבוהה. בכל מקרה, העמלה מורכבת מעמלה בסיסית, היא העמלה הצולבת – העמלה שמשלמת סולקת העסקה למנפיקת הכרטיס, ועליה מרווח נוסף, והוא משתנה ממקרה למקרה. נדמה לי שהעמלה הסולקת עומדת כיום על 0.7%. בגדול, במותגים בהם יש תחרות אני מעריך שעמלת הסליקה עומדת לכל היותר סביב 2% מהעסקה (עם נטייה כלפי מטה – העמלה יכולה בפועל גם להיות נמוכה הרבה יותר מזה, כמו 1.2%). באמריקן אקספרס אני מעריך אותה מעט יותר מ-2% ובדיינרס למיטב ידיעתי סביב 3.6%. אני מסיק את זה מבתי עסק שמגלגלים את העמלה על מחזיק הכרטיס, ואת השונות בתעריף העמלה המגולגלת. בכל מקרה, לכן הרבה יותר בתי עסק בארץ לא מכבדים דיינרס מאשר אמריקן אקספרס (וישראכרט יכולה להציע לבית עסק מטריה אחת דרכה יסלוק 4 מתוך המותגים בארץ: ישראכרט, מסטרקארד, ויזה ואמריקן אקספרס. מצב זה מקדם תופעה בה על דיינרס מוותרים, במיוחד אם אין לבית העסק רצון או סיבה להתקשר עם כא"ל מלבד דיינרס).

        התועלת מכרטיס הפלטינום נמדדת על ידך מיחס הצבירה של נק' הטיסה באל על. אני לא בהכרח חושב שזה השיקול המרכזי. בהנחה ואני "זורם" איתך, אתה עדיין לא לוקח בחשבון שאת יחס הצבירה המועדף בכרטיס Fly Card אתה לגמרי מסבסד דרך דמי הכרטיס (והם, כאמור, גבוהים יותר מאלו של כרטיס פלטינום אחר, למעט אמריקן אקספרס). אז מה זה שווה לקבל יחס צבירה טוב יותר אם אתה משלם עליו? אני חי לפי התפיסה של "Favors are for free" – אם נותנים לי הטבה, היא צריכה להיות בחינם, אני לא צריך לשלם עליה (ולהתעסק בפנקסנות, כאמור). שווה לעשות את החשבון ולבדוק האם כרטיס הדיינרס פלטינום הנוכחי שלך נותן לך עדיין יחס צבירה *משוקלל* טוב יותר בחישוב דמי הכרטיס של Fly Card.

        לגבי Power Card, למיטב ידיעתי אין עליו דמי חבר למועדון (אבל דמי כרטיס הם כנהוג בכא"ל). יש בכרטיס הזה כל מיני "שירקעס" אחרים, למשל, שההנחה ברשתות המועדון לא ניתנת במעמד חיוב ח-ן העו"ש אלא כערך צבור שנפדה אחת לחודשיים או שלושה – כלומר, אם הכרטיס אבד/בוטל/שודרג/שויך למועדון אחר תחתיו וכו' במהלך החודשיים האלה – ההנחה הלכה פייפן. אגב, בחוויה האישית שלי, בשל קנייה גדולה בהום סנטר שכמעט על כולה נאלצתי להחזיר ולהזדכות (בשל איכות המוצרים. Made in China וכל הג'אז הזה) – רק בגלל זה לא הייתי הולך על המועדון. במלוא הרצינות.

        שים לב שאמריקן אקספרס אינה דורשת בטחונות או ערבויות בכרטיס חוץ בנקאי, גם לא בפלטינום. היא דורשת מסמכים מאמתים (זה לא אותו הדבר. אתה לא צריך לשעבד נכסים תמורת הכרטיס).
        לגבי הנכונות לשלם דמי כרטיס של 27.38$ – גם אתה מכיר בעובדה שמי שיקבל את הכרטיס הוא מי שיעמוד בתנאי דירוג האשראי כדי לקבל אותו ורק על זה נוסיף את ההסכמה שלו לשלם אותם. במילים אחרות, הכרטיס לא זמין לכל דיכפין, גם אם "הדיכפין" מוכן לשלם את דמי הכרטיס (שזו בדיוק האסטרטגיה של כא"ל בכרטיסים שהזכרתי לפני כמה תגובות: "ניתן לכולם כרטיס פלטינה, והם יסכימו לשלם דמי כרטיס כי זה הדרך שלהם להגיע לכרטיס פלטינה").

        מס' מחזיקי הכרטיס נשמע לי הגיוני. בסנטוריון מדובר במאות והם לגמרי רוצים לשמור על זה מעגל סגור. זה ממש הקטע שלהם. פעם גם אי אפשר היה לבקש אותו במעצמך והם היו צריכים לפנות אליך באופן יזום.

      • ארז ארז ארז 🙂 איך אמרנו? מכל מלמדיי השכלתי. אתה בנקאי או משהו?:) ארז שם משפחתך מתחיל באות ו'? נדמה לי שפעם הדסקסקנו באיזה פורום אבל לא משוכנע שזה אתה.

        לגבי הקונסיירז באמריקן אקספרס הוא לא ניתן בכל הרמות. הם נותנים את זה רק ברמות הפלטינה והסנטוריון. לא חושב שהם נותנים אותו בכל הרמות.
        לגבי העמלות סליקה לא ידעתי שההפרש בין אמריקן אקספרס לדיינרס כזה גדול. עכשיו עשית לי סדר בראש למה כל פעם שאני הולך למסעדות ועסקים פרטיים אומרים לי שהכרטיס דיינרס לא טוב 🙂 משמע, הם לא מקבלים.
        אז משהו לא ברור לי. אם העסקה נגיד שגיהצתי הוא 1000 ש"ח עמלת הסליקה שבעל העסק ישלם לדיינרס היא עוד 3.6% משמע 36 שקלים, החשבון שלי נכון?
        לא הבנתי מה שרשמת על ישראכרט. בעל עסק יבחר לסלוק רק את ישראכרט? אם באתי לשלם עם כרטיס ויזה של כאל ובעל העסק סולק את ישראכרט דרך המטריה שציינת של מסטרכארד, אמריקן, ישראכרט וויזה, לא אוכל לשלם בכרטיס? או שבעצם בעל העסק יסלוק את העמלה דרך ויזה של כאל? הלכתי לאיבוד 🙂

        לגבי פאוור קארד כמה לא הופעתי. ברור שיהיו דמי כרטיס הרי זה כאל כמו שציינת והלגיד לך את האמת? אני גם לא קונה בכל הרשתות הללו, אז נראה לי שאוותר. וכן מסכים איתך לגבי הום סנטר. באייס יש גם את אותה הסחורה "הטובה" Made in China או כמו שרשום לפעמים PRC חח
        לגבי הפלטינה שברשותי של כאל (שכל אחד יכול לקבלה את זה כבר הבנו 🙂 אני מקבל 300 ש"ח על כל נקודת אל על. בעוד שהיום בפרימיום זה 190 ש"ח ובפליי קארד הרגיל 250 ש"ח. לא מצאתי שום יתרונות יותר בכרטיס, מה גם שכאל ביטלה לאחרונה את הכניסה לטרקלין דן עקב סיום ההסכם. משמע, איזה יתרונות יש לי בכרטיס הזה? הרי הכרטיס יצא עם הכותרת בזמנו HIGH MILES הכרטיס שנותן את יחס ההמרה הכי טוב. זה היה נכון אולי בזמנו אולם דברים משתנים מאז והיום הוא כבר לא שווה. אני הולך לבטל אותו בקרוב. גם לאומי קארד אגב מחלקים כרטיסי פלטינה בלי בעייה.

        לגבי מה שרשמת שאמריקן אקספס לא דורשת בטחונות או ערבויות בכרטיס חוץ בנקאי, גם לא בפלטינום. מסמכים מאתמתים כל חברות האשראי דורשות. חברות האשראי תמיד דורשות דוגמא לכרטיס נגדי חוץ בנקאי שבעל הכרטיס מחזיק כשהוא רוצה להזמין כרטיס. משמע, כולם, כמו אמריקן אקספרס ירצו לראות תדפיסי עו"ש ואפילו העתקי תלושי משכורת. לא ראיתי שיש בכך משהו שרק אמריקן אקספרס עושה. אני טועה בהבנתי?

        לגבי הנכונות לשלם דמי כרטיס של 27.38$ רשמת שמי שיקבל את הכרטיס הוא מי שיעמוד בתנאי דירוג האשראי. איך נבדקים תנאי דירוג האשראי שמבצעת אמריקן אקספרס? מה הוא אותו דירוג שאומר שלא כל "דיכפין" כמו שציינת יקבל את הפלטינה גם אם ישלם את דמי החבר הגבוהים? יש לך מושג?– כלומר, תנאי דירוג האשראי שהם בודקים באמקס שונים מתנאי דירוג האשראי שכאל או ישראכרט או לאומי קארד יבדקו?
        בקטע הזה אין ספק שאמקס ייחדה את עצמה שהיא נתנה את כרטיס הפלטינה (שלא לדבר על הסנטוריון) בהתבדלות. בזמן שכולם חילקו פלטינה לכל "דיכפין" אם שמרו בקנאות את הכרטיס לחוג הלקוחות שלהם. מעניין אם הם מציעים אותו יותר לאנשים שעומדים בקריטיריון הבנק (כרטיס בנקאי) או יותר חוץ בנקאי.

        ודבר מעניין לזכות אמקס ולאומי קארד – ביטלו לחלוטין את עמלת התשלומים בעוד שכאל ממשיכה בשיטת מצליח לגבות מאנשים שלא מתעקשים 0.55 ש"ח עמלת תשלומים נדחית. על מה ולמה עמלת התשלומים? לכאל הפתרונים.

        אמתין לפידבק שלך:) כמו תמיד
        אחלה יום
        ו

      • היי שי,
        אני לא בנקאי.

        שירות הקונסיירז' באמריקן אקספרס ממותג כ-"Global Assist" בכל העולם וניתן בכל רמות הכרטיסים, אם כי אופי השירות משתנה והופך למורכב ולמעמיק יותר ככל שהכרטיס יוקרתי יותר (למעשה, בבנק הפועלים, הוא היחיד המנפיק כרטיס אמריקן אקספרס מקומי, ניתן אפילו השירות כ-"Local Assist"!).

        המידע שיש לי לגבי עמלות הסליקה הוא משוער, כפי שציינתי, ואל תתפוס אותי במילה, אבל זה מה שאני מסיק מפירורי המידע מפה ומשם, אבל כן, אלה ההפרשים והם במידה רבה מסבירים את המכובדות הנמוכה של דיינרס בישראל. החשבון שלך נכון, וכדי לסבר את האוזן, אם תזכור שבעסקה בסך 1,000 ש"ח מלכתחילה הרווח של בית העסק, נניח, יתבטא באחוזים בודדים, הרי שעמלת הסליקה מכרסמת לו ממש ברווח הנקי (וזו הסיבה מדוע מדברים על כרטיסי חיוב מיידי שמזכים מיידית את בית העסק – כי אז אין סיכון אשראי ואין עילה לגבות מבית העסק עמלה כה גבוהה).

        בית עסק מתקשר עם חברת אשראי שמשמשת לו "ספק" שדרכה יסלוק את *כל* השוברים במותג כרטיסי אשראי מסוים: אני יכול, לדוגמא, להתקשר עם כא"ל לצורך סליקת שוברי ויזה – והיא תפקיד בחשבוני העסקי את תמורת השוברים בניכוי עמלת הסליקה מכל כרטיסי הויזה – בין אם הם הונפקו או מתופעלים באמצעותה, בין אם הם של לאומי קארד, של ישראכרט, של בנק הדואר (כרטיסים נטענים), של כיסויים שאושרו בביטוח נסיעות המוטען בכרטיס ("Passport Card") ובין אם מדובר בכרטיסי ויזה תייר. כך גם לגבי ההתקשרות הגורפת עם כל מותג אחר.

        כאשר בית עסק פונה לכא"ל, היא מאפשרת לו לסלוק דרכה אחד או יותר מכל שוברי המותגים הבאים: ויזה, מסטרקארד, ישראכרט ודיינרס (וכפועל יוצא מהאחרון, גם כרטיסי Discover אמריקאיים וכל כרטיס מקומי זר אחר ממותג שחבר בתשתית של דיינרס-דיסקובר).
        כאשר בית עסק פונה ללאומי קארד, הוא יוכל לסלוק דרכה את כל שוברי המותגים הבאים: ויזה, מסטרקארד, ישראכרט ו-Union Pay.
        כאשר בית עסק פונה לישראכרט, הוא יוכל לסלוק דרכה את כל שוברי המותגים הבאים: ישראכרט, מסטרקארד, ויזה, אמריקן אקספרס ו-JCB.

        אם ננכה את כרטיסי התייר, ניוותר עם 5 מותגי כרטיסים המונפקים בשוק המקומי: ישראכרט, מסטרקארד, ויזה, דיינרס ואמריקן אקספרס. לאומי קארד סולקת את שלושת המותגים בעלי נתח השוק הגדול ביותר. ישראכרט סולקת את ארבעת המותגים בעלי נתח השוק הגדול ביותר. כא"ל סולקת ארבעה מותגים גם כן, אך הרביעי שבהם הוא בעל נתח השוק הקטן יותר. בגדול, המשמעות היא שאם בית עסק רוצה להתקשר עם חברת אשראי אחת בלבד, עם ישראכרט הוא "סוגר את הפינה" עם מקסימום חשיפה לכרטיסי אשראי מכובדים, וזה גם מאפשר עקרונית לחברת האשראי לתמחר לו עמלת סליקה ממוצעת נמוכה יותר.

        אני לא בטוח שכל אחד יכול לקבל כרטיס פלטינה, אבל אני אשמח לשמוע מניסיונך. האם לפני כרטיס הדיינרס פלטינום החוץ-בנקאי שלך החזקת בכרטיס פלטינום בנקאי? למיטב התרשמותי, חברות האשראי אומנם דורשות אחזקת כרטיס אשראי פעיל כתנאי סף לקבלת כרטיס אשראי חוץ-בנקאי, אך נוטות לשדרג את הכרטיס שינפיקו בדרגת יוקרה אחת (למעט חריג הפלטינום בכא"ל בו דנו לעייפה). האם ככה זה היה גם אצלך?

        לגבי כרטיס הדיינרס בו אתה מחזיק, אני לא יכול להגיד לך אלו יתרונות יש או אין בו. כמו שציינתי לא פעם, אני בוחן את הדברים אחרת – שיקולים של כרטיס פטור מדמי-כרטיס הם ראשונים במעלה ולאחר מכן מגיעים תנאי האשראי בכרטיס. דיינרס הוא כרטיס שסובל מבעיית מכובדות קשה ומהעלויות היקרות שכא"ל נוטה להשית על מחזיקי כרטיס ככלל, ולכן אני לא יוצא מגדרי ביחס אליו, אבל זו דעתי האישית בלבד ואינה מחייבת. כדי לסבר את האוזן אזכיר כי בד-בבד הכרטיס מעניק תנאי אשראי של שוטף + 30 על שימושים בכרטיס בחו"ל וככרטיס דיינרס מציע תוכניות אשראי ייחודיות, חלופיות זו לזו: פריסות אוטומטיות של סכומי החיובים החודשיים למס' קבוע וידוע מראש של תשלומים קבועים בריבית קבועה ("דיינרס לארג'") או דחיות אוטומטיות של סכומים אלה בחודש בריבית קבועה ("חודש פלוס"). הריבית עליהן נמוכה יחסית לכא"ל (אך עדיין גבוהה למדי וגבוהה מידי) ובוודאי חזירית ביחס לריבית המקורית שבה הושקו (P-0.5%). כמו כן, דיינרס הוא מותג כרטיסי האשראי היחיד שאינו מציע אשראי הנושא ריבית משתנה. מהן הריביות בכרטיסך?

        לגבי כרטיס אשראי חוץ-בנקאי, כל חברות האשראי דורשות קיומו של כרטיס אשראי קודם – המשמעות היא שתמיד בהתחלה לקוח כזה צריך להחזיק כרטיס בנקאי, כלומר התחרות בענף הזה היא מדומה ולא אמיתית. לעומת זאת, הדרישה לדפי ח-ן עו"ש וכדומה אינה מחויבת המציאות אלא אופציונלית ולמעשה, לרוב אינה נדרשת אלא במקרי קצה.

        לכל חברת אשראי יש מודל פנימי משלה לדירוג אשראי ("Credit Scoring") שמהווה מודל סטטיסטי שמשקלל נתונים שונים של הלקוח החוץ-בנקאי. הנתונים המשוקללים לרוב זהים בין החברות, אך ניתן להניח שהמודלים שונים אחד מהשני במשקל שהם מייחסים לכל נתון אותו הם משקללים. המודל מנפיק "תוצאות" שונות לאנשים שונים. אני יכול להגיד, למשל, שהתרשמתי שלאומי קארד מעניקה מסגרת אשראי נדיבה, אך נתקלתי באנשים להם התקמצנה במתן מסגרת האשראי, וכך הלאה. כיוון שאני סבור שידע הוא כוח, אם יש לך ידע או מידע לחלוק פה מנסיונך, אשמח לשמוע.

        לגבי אמריקן אקספרס פלטינום, התכוונתי שלא כל מי שמחר בבוקר יקום ויודיע לאמריקן אקספרס שהוא מעוניין בכרטיס ומוכן לשלם את דמי-הכרטיס אכן יצלח בהצלחה את דירוג האשראי שיזכה אותו בו. נכונות לשלם זה דבר אחד, דירוג אשראי מתאים הוא דבר אחר. רק בגלל שאני, נניח, מוכן לשלם את דמי הכרטיס, לא אומר שאמריקן אקספרס תיתן לי אותו, לצערי. אני עדיין צריך לעמוד בתנאיה.

        כרטיס אמריקן אקספרס פלטינום הוא "מוצר" בקו המוצרים של אמריקן אקספרס. ככזה, יש לו מאפיינים מסוימים. בצד הפיננסי, אני מעריך שהוא דורש מסגרת אשראי מסוימת. בעוד בבנקים ינפיקו כרטיס כזה עם מסגרת ברירת-המחדל (אותה יקטינו או יגדילו במידת הצורך), אני יכול רק להניח שככרטיס חוץ-בנקאי הכרטיס יינתן יותר במשורה תוך נטייה למסגרת המינימום שמאפשרת הכרטיס, מתוך רצון למזער סיכונים (=מסגרת המינימום בכרטיס פלטינום משוערת להיות גבוהה יותר ממסגרת מינימום בכרטיס אחר ויוקרתי פחות). זו הסיבה שאני מעריך שיש יותר כרטיסים בנקאיים כאלה (בהם הסיכון הוא על הבנק המנפיק וערב בכל מקרה לכיבוד החיובים, לא על חברת האשראי). סיבה נוספת היא פשוט מספרית: יש הרבה יותר מנפיקים בנקאיים, ולכל אחד מהם לא מעט ערוצי הפצה משלו (כסניפים).

        עמלת החיוב הנדחה בוטלה מפברואר האחרון לא מטוב ליבה של חברת אשראי כזו או אחרת אלא מכוח הוראה של המפקח על הבנקים בבנק ישראל. בכא"ל מלכתחילה גבו את התעריף הגבוה ביותר בגינה (0.55 ש"ח לתשלום. יקרים, כבר אמרתי?). המלכוד היחיד הוא שההוראה לא מבטלת את הגבייה של העמלה עבור התשלומים שעדיין נגבים גם מפברואר ואילך עבור עסקאות שבוצעו קודם לפברואר. ההתנסות שלך שונה?

      • בוקר טוב ארז 🙂 מה נשמע?

        תראה כמה דברים. לגבי עמלת התשלומים אותי פטרו ממנה ממזמן. לפני כשנה בערך וחד משמעי אמרתי שאני לא מוכן. לעומת זאת לאומי קארד סירבו לבטל לי את העמלה הזו והתעקשו וכתוצאה מכך קיבלנו ממני ביטול כרטיס כמחאה. לא היו מוכנים בשום אופן לבטל וויתרו על לקוח שקונה בעשרות אלפי שקלים בשנה על עמלה של כמה שקלים של תשלומים. רק בשביל העקרון ביטלתי להם את הכרטיס והראתי להם מאיפה הדג משתין. היום הם כמובן הורידו את העמלה כפי שציינת אולם עד לפני שנתיים הם לא היו מוכנים לוותר על זה גם ללקוחות טובים וותיקים עם מחזור עסקאות חודשי ושנתי גבוה. מה שנאמר לך תכנס להם לראש.

        החזקתי שנים בלאומי קארד פלטינום שאגב אני מאמין שלא בעייה להשיג אותו. הייתה לי גם מסגרת נאה לכרטיס חוץ בנקאי וכשביקשתי להגדיל מסגרת פעמיים גם אישרו לי. יחד עם זאת עכשיו שהתעניינתי להנפיק כרטיס אשראי שלהם הציעו לי חצי מסגרת ממה שהיה לי אז. מה השיקולים שלהם? אין לי שמץ. אני בכלל לא תופס ממנם. חוץ מההטבות של 1+1 או מבצעים כאלו ואחרים שלם 200 קבל 300 בכל מיני רשתות אני לא מוצא בכרטיסים שלהם יתרונות. מה שכן הם טובים בשירות הלקוחות שלהם (מקצועי, מהיר, אמין), חוזרים מהר ללקוחות ובעקרון הם בסדר אבל הם לא מציעים את כל ה"מעבר" כמו בכרטיסי הפרימיום. שוב, קראתי לא מזמן איזה כתבה שכרטיס הפלטינה הפך להיות זול. משמע הזילות להשיגו ולקבלו שוברת שיאים כמו שדנו בעניין של כאל.

        יחד עם זאת אציין שבלאומי קארד שהתקשרתי לא מזמן הציעו לי כרטיס זהב (זאת אחרי שמעל 7 שנים החזקתי אצלם פלטינה חוץ בנקאי). משמע, כאשר ביטלת כרטיס בחברת אשראי כזו או אחרת אתה מתחיל את כל התהליך מההתחלה. לאחר שדרשתי פלטינה ביקשו לדעת אם יש לי כרטיס חוץ בנקאי פלטינה ממותג אחר. כשנתתי את הדיינרס פלטינום החוץ בנקאי אישרו לי לקבל פלטינה. אגב הציעו לי גם מסגרת רק של 10 אלף בלאומי קארד זה אחרי ששנים הייתה לי מסגרת של 30 ו 40 בכרטיס החוץ בנקאי שלהם.אבל מאמין שברגע שהם רואים פעילות אין מניעה מלהגיש בקשה ולהגדיל את המסגרת.
        משהו לסיום טוב על לאומי קארד. בעבר מישהו עלה על מספר הכרטיס שלי ואף הצליח להעביר כמה עסקאות (קנה לעצמו איזה מקרר ומחשב נייד 🙂 בעל העסק חשד בעסקה טלפונית אחת אחרי השנייה ומיד קיבלתי טלפון מהבטחון של לאומי קארד לדעת אם אני מנסה להעביר עסקאות טלפוניות? כשעלו על התרמית הכרטיס בוטל מיידית. בשביל זה שילמנו את ה 20 שקל דמי הגבלת אחריות. מה שמזכיר לי האם גם העמלה הזו ירדה? מיותר לציין שקיבלתי ממנם דיי במהירות החזרים על כל העסקאות שבוצעו במרמה לאחר מילוי טופס וכמובן תשאול של מחלקת הבטחון.

        אני דוגל בהחזקת כרטיסים חוץ בנקאיים גם בגלל האפשרות להשיג תנאים טובים יותר וגם בגלל האפשרות שהשוק היום מאפשר תחרות.

        לגבי הקונייסרז' באמריקן אקספרס דיי הפתעת אותי. האם השירות הזה לא ניתן רק למחזיקי כרטיס פלטינה וסנטוריון? כל אחד שמחזיק כרטיס אמריקן אקספרס (אפילו ה BLUE והירוק לדוגמא) יזכה לקבל את השירותים הללו? אז מה הייחוד של הקונסיירז' באמריקן אקספרס?

        לגבי הדיינרס פלטינה של כאל (שאני הולך לבטל בקרוב אלא אם כן יציעו לי הצעות מעניינות 🙂 אני מקבל ריבית המרה טובה של 1% בלבד מכל המטבעות בעוד שכרטיסים אחרים לוקחים 2% מהעסקה. לא שאני עושה הרבה עסקאות במבטעות אחרים אולם עדיין. לגבי הריביות אין לי מושג. אני לא עושה עסקאות קרדיט ולא דוגל בהן. מה שכן כאל נדיבה במסגרות האשראי החוץ בנקאיות. בדרך כלל אתה ממלא טופס פשוט והם מגדילים מסגרות. אולם יחד עם זאת אם הם רואים שלא נצלת אתה מקבל הודעה באחת השורות של דמי הפירוט החודשיים שהוחלט שהמסגרת תרד. ועל זה נאמר נו…שויין. 🙂

        אין לי ספק שכרטיס בנקאי יתן מסגרת אשראי גדולה יותר מכרטיס חוץ בנקאי אולם אני מאמין שגם לחברות יש אינטרס להגיד לך את המסגרת אם הכל בסדר שכן הן רוצות יותר עסקאות. מה לדעתך ייחשב למסגרת אשראי טובה לכרטיס פלטינה אמריקן אקספרס חוץ בנקאי? 20 אלף בתור התחלה? משהו בסגנון? יותר? פחות?

        לגבי הפלטינה של אמריקן אקספרס ציינת שלחברת אשראי יש מודל פנימי משלה לדירוג אשראי ("Credit Scoring") שמהווה מודל סטטיסטי שמשקלל נתונים שונים של הלקוח החוץ-בנקאי. לדעתך ספציפית המערכת של אמריקן אקספרס והדירוג נוקשה יותר וקפדני יותר מלאומי קארד או כאל לדוגמא? כתבת שלא כל אחד שיצלח בהצלחה את דירוג האשראי ושיסכים לשלם את דמי הכרטיס הגבוהים שלהם יזכה בו. יכול להיות שכמו שציינת הוא יצלח את דירוג האשראי אולם יציעו לו בסוף זהב. גם אפשרי. יחד עם זאת מסקרן אותי לדעת איך הולך דירוג האשראי של אמקס? מה הם תנאי הסף לקבל אמקס פלטינה לדעתך ככרטיס חוץ בנקאי כמובן? איזה תנאים יציבו?

        אגב, מצחיק בדיוק אתמול קראתי ב YNET שהישראלי הממוצע מחזיק 3-5 כרטיסי אשראי בממוצע. נהפכנו ממש למעצמה. אנשים מחזיקים כרטיסים גם הם אינם פעילים ואחרי זה מתלוננים שמשלמים דמי כרטיס. מה שבטוח זה שדיינרס לדוגמא או רק אמריקן אקספרס להחזיק זה בלתי אפשרי לאור המכובדות הבעייתית של שניהם. במיוחד של הדיינרס. גם בחו"ל יש בעייתיות עם דיינרס. האם את אמריקן אקספרס יותר מכבדים בחו"ל(למעט ארה"ב כמובן)?

        יום נעים:)

      • וואי, זו הייתה וואחד הודעה – מרתקת ומעניינת 🙂

        באיזה כרטיס פטרו אותך מעמלת החיוב הנדחה? אם זה בדיינרס, אני אודה שאהיה מופתע. זה בניוד מוחלט לכל מה שאני מכיר לגבי המדיניות של כא"ל :).

        אני כן יכול להגיד שאני מכיר מי שפנה בדיוק כמוך בעניין הזה ללאומי קארד – ואומנם סירבו לו (כמוך) לביטול העמלה, אבל מנגד הציעו לו כרטיס נוסף ופטור מעמלות (דמי כרטיס, עמלת חיוב נדחה) ומהטבות ומדיוור בדואר – Visa Free – כך שנתנו לו אופציה אלגנטית לבצע עסקאות תשלומים ולהימנע מהעמלה, וזה משהו שהיה מאוד-מאוד מרשים מצידם, מבחינת שירות ושימור לקוחות.

        בהקשר הזה כן אני מעריך שלאומי קארד אכן מעניקים את שירות הלקוחות הטוב בענף, אבל אני אקדים ואסייג ש-:
        א) זו הערכה שלי ומישהו אחר יכול לחשוב אחרת.
        ב) בכל מקרה, השירות בענף (גם בלאומי קארד) אינו משביע רצון. הוא פעמים רבות מידי יוצא מנק' הנחה של לקוח שבוי ואין תחרות אמיתית למרות שלמראית עין מוצגת כזו.
        ג) גם בלאומי קארד התחושה היא שמספיק "שריטה" קטנה בהתנהלות מולם והם יחשפו את פרצופם האמיתי. והוא לא נעים (למעשה, מה שאתה מספר כאן בדיוק ממחיש את זה).
        ד) השירות שלהם מידרדר בחודשים האחרונים. הם כבר לא חוזרים ללקוח, בטח לא במהירות, לא ממהרים לתת מענה (במיוחד איפה שנתפשו בקלקלתם וגם כאשר מוגשת תלונה בכתב למח' פניות הציבור), הם ייקרו ב-25% את יחס צבירת הפינוקים שלהם ומהחודש הבא יקצצו את שעות המענה האנושי הטלפוני במוקד השירות, לרבות סגירתו בימי ו'. זה די עצוב, כי הם מייתרים כך את הייחוד שלהם ("השחקן הקטן שמעז") מול ישראכרט הענקית. ואני כמובן מציין זאת בכאב.

        החזקת שנים בלאומי קארד פלטינום ככרטיס חוץ-בנקאי? כלומר, היה לך כרטיס פלטינום בנקאי to begin with? אני כן יודע שיש לחברות האשראי (וללאומי קארד בכללן) נטייה לשדרג את רמת הכרטיס ללקוח חוץ-בנקאי, אבל לפי מה שאתה מספר, זה כנראה נעצר ברמת הפלטינום (למעט כא"ל וכו'). נשאלת השאלה מהי היכולת להשתדרג לכרטיס פלטינום חוץ-בנקאי אם לא התחלת אותו. האם תצטרך מסמכים מאמתים (כמו באמריקן אקספרס) או שמא מחזור פעילות, ותק והיסטוריית אשראי תקינה תספיק לבקשה ביוזמת הלקוח?

        אגב, אחד הסטנדרטים הראויים לציון בשירות של לאומי קארד הוא הייבוא של "הגדלה אוטומטית של מסגרת אשראי" (Auto CLI) כפי שנהוג בלא מעט מנפיקות כרטיסי אשראי בארה"ב (לרבות אמריקן אקספרס). למעשה, בכרטיס לאומי קארד חוץ-בנקאי אתה צפוי לגלות שאחת לארבעה חודשים אתה *זכאי* להגדיל את מסגרת האשראי – אוטומטית ואף דרך האתר – ב-1,000-4,000 ש"ח. זה מאוד נאה כאקט שמשמר את הלקוח ומסיט את הפעילות לכרטיסים שלהם ולמיטב ידיעתי הם היחידים שמאפשרים זאת בארץ. כמו שציינת, גם מסגרות האשראי שלהם מאוד נדיבות (והמספרים שזרקת שכיחים, בבחינת "כמעט לכל דיכפין") ולדעתי זו חלק מתפיסה הקמעונאית הכוללת של בנק לאומי שמאמינה שמתן אשראי בנדיבות קושר, פשוטו כמשמעו ולטוב ולרע, את הלקוח אליך.

        דמי הגבלת אחריות כעמלה נפרדת אינה קיימת החל מהוראת המפקח על הבנקים ב-2008, ולמעשה גולגלה אל תוך דמי-הכרטיס באקט של פישוט מבנה העמלות. אם חושבים על זה, כרטיס אשראי חייב להציע הגבלת אחריות מעצם אופיו כאמצעי תשלום דחוי ויש בזה מן הצדק לא להוציא את העמלה הזו כעלות נוספת ב"מיקור חוץ". מדיניות הביטחון שציינת לגבי לאומי קארד קיימת אגב גם בחברות אשראי אחרות. למיטב ידיעתי, בכא"ל היא אף נוקשה יותר (כלומר, מערכת ההתראות של החברה המאותתת על פעילות חריגה – נדמה לי שמכונה "פלקון" – מתערבת במס' רב יותר של סיטואציות שנראות לה חריגות ואף חוסמת את הכרטיס זמנית עד ליצירת קשר ע"י הלקוח, מה שמאוד בעייתי – ופטרנליסטי – אם הלקוח נמצא בחו"ל, אם בני זוג נתנו את הכרטיס אחד לשני וכו').

        אני לא בהכרח חושב שאפשר לקבל תנאים יותר טובים בכרטיסים חוץ בנקאיים, בוודאי לא בפרמטרים שציינתי (כלומר, ב…אשראי!), אבל כן אפשר לקבל עוד אשראי, וזה בוודאי נכון ומומלץ לא לשים את כל הביצים בסל אחד – הבנק יכול… "לתפוס לך בביצים" ולמוטט אותך בהקשר הזה אם אתה קשור רק אליו ואיכשהוא היחסים עלו על שרטון. נהפוך הוא, במידה מסוימת להחזיק כרטיס חוץ-בנקאי מאוד מקל על האובליגו הבנקאי ומפחית ממנו ומותיר את הבנק יותר בעמדת חיזור אחריך כדי לזכות בעמלת הפצה הנגזרת ממחזור הפעילות שלך בכרטיס (כלומר, חברת האשראי חולקת עם הבנק המנפיק חלק מרווחיה) ואת הריבית, אם נגבית ממך בכרטיס. אבל אליה וקוץ בה: אם כרטיסך הבנקאי נחסם, סביר להניח שחברת האשראי שמתפעלת אותו לא תיקח עליך סיכון אם אתה מחזיק אצלה במקביל כרטיס חוץ-בנקאי ותחסום/תקפיא/תבטל/תבקר גם אותו.

        לגבי שירות הקונסיירז' באמריקן אקספרס, אני חוזר ואומר: השירות משתנה מכרטיס לכרטיס ואין להשוות את השירות הבסיסי הניתן בכרטיסי הכניסה (מקומי, BLUE, CREDIT) לבין זה הניתן בכרטיסי היוקרה. אבל כן, השירות לכשעצמו ברמה זו או אחרת קיים בכל הכרטיסים.

        כדי לסבר את האוזן, בכרטיס הדיינרס אתה משלם עמלת המרה ולא ריבית (ריבית אתה משלם על אשראי, יתרה שלא שולמה). שים לב שמתכונת ההמרה ממט"ח עומדת להשתנות בקיץ, אם כי במידה רבה השינוי הולך לאמץ את אופן ההמרה הקיים בכא"ל (המרה יחידה וישירה ממטבע המקור לשקלים ועפ"י השער היציג).

        שיעורי ריביות האשראי ניתן לראות בתחתית דף הפירוט החודשי או באתר האינטרנט. זה כן מעניין אותי לדעת כמה גובים מאחרים בגלל שזה – התחום שסביבו אמורה להתנהל התחרות בראש ובראשונה – מתנהל בשושואיסטיות גמורה, החברות יותר ויותר עוברות למודל של ריבית אישית ללקוח במקום ריבית לפי סוג כרטיס (מותג/יוקרה/מנפיק/מועדון) והיא מאמירה לשמיים לעומת "גן העדן" שהיה פה לפני 18-13 שנה בתחום. אני מניח שזה מסקרן אותי בערך כמו שאותך מסקרן עם מישהו הצליח להוציא כרטיס בפטור מדמי-כרטיס או ביחס צבירה משופר לנק' טיסה.

        שמעתי שכא"ל אכן נדיבה במסגרות אשראי חוץ בנקאיות, ולדעתי גם זה נובע מאסטרטגיה כוללת – כיוון שכא"ל נוטה להיות היקרה ביותר מבחינת מחזיקי כרטיס, אעריך שגישתה היא שהיא תהייה הברז שנותן חמצן ללקוחות לסגור את החודש, אבל הם בתמורה ישלמו לה עמלות וריביות גבוהות על התענוג המפוקפק הזה. זה מה שיש לה להציע, במידה רבה (אם נשים את Fly Card בצד, היא לא מצטיירת כחזקה בתחום ההטבות, למשל).

        באופן כללי, חברות האשראי בשנים האחרונות הופכות להיות דווקא יותר קמצניות במסגרות האשראי שלהן. זה נובע מאימוץ של תקינה חשבונאית אירופית למוסדות פיננסים ("באזל 3") לפיה הן צריכות לרתק הון (רזרבה) גם כנגד מסגרות אשראי לא מנוצלות. לכן נראה תופעות כמו הורדת מסגרות אשראי בכרטיסי אשראי או תוקף שונה (וקצר בהרבה) למסגרת הכרטיס לעומת תוקף הכרטיס עצמו (בישראכרט, למשל, עברו למודל של מסגרות חצי-שנתיות בלבד!).

        פעם היה פה "גן עדן" גם במובן הזה, ובמיוחד בישראכרט – שנהגה להקצות לכל כרטיס מס' קווי אשראי מקבילים, רובם ("מדד אישורים", "הקצבת מט"ח לחו"ל") בכלל התאפסו מידי שבועיים או מידי חודש בלי קשר ליתרה שטרם שולמה על חשבונם! כיום, כל החברות (למעט חריג זניח של כרטיסי ויזה כא"ל שמנפיק בנק מזרחי טפחות) עובדות במודל של מסגרת אשראי אחידה לכל השימושים בכרטיס, אם לא אחידה לכל הכרטיסים שהונפקו בחשבון (בהסתייגות שכרטיס אשראי בנקאי הוא כרטיס אשראי ה"משולב" ב"כרטיס בנק", ובו משיכות המזומן מאושרות ומנוצלות ע"ח היתרה הפנויה למשיכה בח-ן העו"ש, לא ע"ח מסגרת הכרטיס הנפרדת).

        בכל מקרה, לא שמעתי על הקטנת מסגרת אשראי יזומה בידי חברת האשראי (שלא בשל חשש לכשל אשראי) ע"י חברות אשראי אחרות מלבד כא"ל (וממך אני גם למד כיצד היא מדווחת על כך). תוך כמה זמן מהיעדר פעילות היא מפחיתה את המסגרת? בכמה או באיזה שיעור או באיזה יחס לניצול הקיים בכרטיס? כמה התראה היא נותנת?

        לגבי המודלים של דירוג האשראי, לכל חברה יש דירוג משלה. השקלול הוא כנראה סוד מסחרי כמוס שלהן ואפשר רק לנסות להתחקות אחריו כתוצאה ממידע שמחזיקי כרטיסים חוץ-בנקאים יציפו (מה הנתונים שלהם לעומת מהם תנאי האשראי שקיבלו). בגדול, אני מאמין שלישראכרט יש מודל קפדני יותר מחברות אשראי אחרות ושלכא"ל יש את המודל הכי פחות קפדני. כך למשל, אני מעריך שהתופעה שבה יבקשו מלקוח חוץ-בנקאי מסמכים מאמתים לצורך בקשת הגדלת מסגרת אשראי בכרטיס שכיחה יותר בישראכרט מאשר בחברות אשראי אחרות (ראה מה שציינתי לגבי לאומי קארד ומה שאתה ציינת לגבי כא"ל). מצד שני, אתה "שרוף" אצל כא"ל אם אי פעם נחסם לך כרטיס בדרגת חסימה מסוימת (למיטב ידיעתי, "3" – "חסום לכל"), וזה לא משנה מי המנפיק שחסם את הכרטיס (כלומר, יכול להיות שבנק מסוים חסם לך כרטיס של כא"ל שהנפיק לך ולעולם לא תצליח לקבל כרטיס נוסף של כא"ל, בנקאי – כולל בבנק אחר – או חוץ-בנקאי!).

        באופן דומה, מערכת דירוג האשראי של אמריקן אקספרס ניזונה מפרטים כמו "אם אי-פעם נחסם לך כרטיס אשראי (בדגש על אמריקן אקספרס)" והיא יודעת גם "לתגמל" אותך על ותק באמריקן אקספרס (לא בכדי, על הכרטיס מובלט "חבר משנת"), כולל מכרטיס אמריקן אקספרס מחו"ל! למעשה, אמריקן אקספרס העולמית מסדירה נוהל במסגרתו לקוח אמריקן אקספרס מחברה אחת יקבל בצורה קלה יותר כרטיס אמריקן אקספרס מזכיינית אחרת כאשר הוא מהגר למדינה זרה! Having said that, אני מעריך שמודל דירוג האשראי של אמריקן אקספרס נוקשה יותר משל ישראכרט עצמה, למרות שכל מה שקשור בכרטיס אמריקן אקספרס מתפועל ע"ג אותה תשתית של ישראכרט (כמו שדיינרס מתופעלת ע"י התשתית של כא"ל).

        בכל מקרה, אני נוטה להסכים איתך לגבי התחושה שעד כרטיס זהב (או זהב עסקי) קל יחסית לצלוח את המודל של אמריקן אקספרס בהצלחה. לדעתי, כרטיס אמריקן אקספרס פלטינום חוץ-בנקאי ידרוש מסמכים מאמתים בכל מקרה (בניגוד לכרטיסי אמריקן אקספרס יוקרתיים פחות) והם ירצו לראות הכנסה מאוד גבוהה בח-ן העו"ש. אני בהחלט מעריך ש"מס' המזל" לברירת מחדל למסגרת אשראי התחלתית בכרטיס כזה היא 20,000 ש"ח. להערכתי, כחלק מאפיון המוצר, פועלים אקספרס כבולה מבחינת מסגרת המינימום שהיא יכולה להעמיד בו (שחייבת להיות גבוהה יחסית כדי לשרת את ערכי הכרטיס כיוקרתי), במונחים בינלאומיים (דולריים). מצד שני, לא מן הנמנע שבפועל מונפק כרטיס עם מסגרת אשראי מוצהרת נמוכה יותר מתקרת "חריגה" נסתרת שבסמכות מוקד אישורים לאשר, למשל כאשר מחזיק הכרטיס בחו"ל.

        קראתי גם את הכתבה ב-ynet. אני מתייחס לידיעות שם בעירבון מוגבל. המידע הזה מגיע מהודעה לעיתונות שהוציאה הנציגות המקומית של מסטרקארד. בכל מקרה, זה מס' לא קטן של כרטיסים להחזיק. מצד שני, זה כלום לעומת מה שהולך בעולם המערבי, שם אנשים מחזיקים גם ב-10 כרטיסים ויותר, חלקם בפירוש "נותרים במגירת הגרביים" רק לצורכי העלאת דירוג האשראי שלהם (לוותק יש חשיבות והשפעה חיובית על ציון האשראי; דירוג האשראי שם מחושב ע"י סוכנויות דירוג אשראי חיצוניות למנפיקות כרטיסי האשראי ושואבים ממנו כל מי שאמור להעניק אשראי או ללמוד ממנו על מהימנות האדם שלפניו, החל מבעל דירה ומקום עבודה ועד בנקים וסוכנויות לרכישת רכבים). כך גם שכיח מצב של כרטיסים שלמים ש"נשארים במגירה" ונעשה בהם שימוש רק לצרכים מאוד ספציפיים, פר ההטבה הייחודית שהם נותנים: הנחות בבתי עסק מסוימים, היעדר עמלות המרה בחו"ל, ריבית היכרות נמוכה וכו'.

        עוד נק' מעניינת בהקשר הזה הוא שמס' הכרטיסים עליהם מדווח מבקש כרטיס חוץ-בנקאי הוא בהחלט פקטור בדירוג האשראי, במובן של ככל שיש יותר כרטיסים, הסיכון עולה וזה משחק לרעת הלקוח. אם אני לא טועה, אתה מתבקש למלא את מס' כרטיסי האשראי שלך בטופס הבקשה (שדה חופשי) לכרטיס חוץ-בנקאי, כאשר בכא"ל ספציפית אתה צריך לסמן "עד 5 כרטיסים" או "5 כרטיסים ומעלה". החדשות ה"טובות" הן שאף כרטיס בארץ לא מפיל אותי מהרצפה והתחרות כאמור לא ממש קיימת (כלומר, עם השנים גם כרטיסים אטרקטיביים מאבדים מזוהרם), כך שלא כזה בקלות קל להגיע לרף הזה, של 5-6 כרטיסים.

        דיינרס קלוב ואמריקן אקספרס הם שני מותגי פרמיום בתחום כרטיסי האשראי העולמיים, ועל כן עמלת הסליקה שלהם מבתי עסק גבוהה יותר לעומת זו של כרטיסי ויזה ומסטרקארד גם בעולם, ומכאן – המכובדות שלהם נמוכה יותר גם בעולם. כמו שציינת, אמריקן אקספרס מאוד נפוץ בארה"ב למרות היותו מותג יוקרתי. למיטב ידיעתי, גם בעולם הוא נפוץ יותר מדיינרס.

        דיינרס הוא מותג שמצוי בשקיעה כבר לא מעט שנים והוא מאבד מכוחו ככל שהזמן עובר. בהקשר הזה, אני מעריך שהוא דווקא מוכר ואולי אף מכובד בארץ יותר ממה שהוא בחו"ל, הודות למאמצי שיווק אדירים של כא"ל. עם זאת, גם בארץ כבר שנים שירד מגדולתו (בעיקר בגלל מדיניות חזירית כללית של כא"ל, לעניות דעתי): עד תחילת שנות ה-2000 הכרטיס היה מכובד ונפוץ בארץ הרבה יותר מאמריקן אקספרס (שרק נכנס לארץ ב-1995) וכא"ל אף זכתה לפרסים על שיעורי החדירה של דיינרס בארץ מדיינרס קלוב העולמית.

        בחו"ל, בכל מקרה, אני מעריך שנתח השוק של דיינרס זעיר יותר מבארץ (והוא בכלל קיים במידה רבה רק כדי לאפשר לכרטיסי Discover האמריקאיים להיות מכובדים מחוץ לארה"ב), ובארה"ב כמעט ולא מתאפשר להגיש בקשות חדשות לכרטיס (למעשה, בגלל שהנכס העיקרי של המותג היא תשתית הסליקה הבינלאומית שלו, כרטיסי דיינרס אמריקאיים פועלים בתוך ארה"ב ככרטיסי מסטרקארד לכל דבר).

      • גם אתה סיפקת וואחד תשובה יקירי 🙂 איך אמרתי? מכל מלמדיי השכלתי.
        אתחיל מהסוף. עשיתי היום ניסיון עם לאומי קארד (שהייתי לקוח שלהם שנים). ביקשתי שיעשו לי בכרטיס הפלטינה צבירה יותר טובה. משמע במקום 350 ש"ח לנקודת אל על אחת 250 ש"ח לפחות. הנציגה הבטיחה לבדוק, החזיקה אותי שנייה על הקו וחזרה עם תשובה שאין אפשרות ושחייב לעשות עסקאות ב 10 אלף בחודש. על התענוג הזה וויתרתי וכמחאה ביטלתי לה את הכרטיס החוץ בנקאי שהנפיקו לי לפני יומיים 🙂 הכח שלנו בצרכניים בידיים שלנו, אנחנו רק צריכים להשכיל לדעת איך לנצל אותו. יחד עם זאת אני חייב לציין שדיי הופתעתי מקלות הביטול של הנציגה. פעם היו מעבירים אותך למחלקת שימור, היו חוזרים אליי טלפונית? והיום? נאדה. כל נציג פישר יכול לבטל לך את הכרטיס. דיי מפתיע האמת, לא?

        זו גם אחת הסיבות שאינני אוהב את לאומי קארד ולדעתי הבעיה המרכזית היום של חברות האשראי שמעניין אותם רק הלקוחות המכניסים כמו שאת אל על מעניין הלקוחות שנוסעים בביזנס ובמחלקות הראשונות. אולם, זו דרכו של עולם ועל כך אין עוררין ואין הפתעות.

        כן החזקתי שנים על שנים על שנים כרטיס חוץ בנקאי של לאומי קארד אולם נדמה לי שהיה לי בהתחלה בנקאי ואז הפכתי אותו לחוץ בנקאי כאשר עזבתי את בנק לאומי.
        לגבי דיינרס ציינת חו"ל, שנתח השוק של דיינרס זעיר יותר מבארץ (והוא בכלל קיים במידה רבה רק כדי לאפשר לכרטיסי Discover האמריקאיים להיות מכובדים מחוץ לארה"ב), ובארה"ב כמעט ולא מתאפשר להגיש בקשות חדשות לכרטיס (למעשה, בגלל שהנכס העיקרי של המותג היא תשתית הסליקה הבינלאומית שלו, כרטיסי דיינרס אמריקאיים פועלים בתוך ארה"ב ככרטיסי מסטרקארד לכל דבר). לא הבנתי, דיינרס אי אפשר לקבל בארהב אם רוצים? הפסיקו לשווקו שם? והוא מתפקד כמסטרקארד לכל דבר?

        לא ידעתי שעל כרטיסי אמריקן אקספרס רשום "חבר משנת" מה הקטע של זה?

        מדיניות הגדלת המסגרת על ידי לאומי קארד ידועה לי. אפשר לעשות את זה דרך האתר שלהם אפילו כחלק מהשירותים. נחמד ולא יותר מזה. בכאל אתה גם יכול להגיש בקשת להגדלת מסגרת דרך האתר ואין בעייה עם זה. תוך יום הם עונים ואתה עושה את זה דרך השירותים המקוונים. אני חושב שברגע שלקוח מראה מחזור פעילות, והוא לא בעייתי חברות האשראי יגדילו בקלות את המסגרות גם אם הכרטיס חוץ בנקאי. לא רואה בעייה גדולה עם זה.

        לגבי ההמרה של המטח (כלומר נגיד מדולר סינגפור ישירות לשקל) לפחות משהו אחד טוב אצל כאל מה גם שהם לוקחים בדיינרס רק 1% בעוד שאמריקן אקספרס יקרים יותר וכל השאר זה לדעתי 2-2.5% מהעסקה.

        לגבי הקטנת מסגרת הם עושים את זה דרך דף הפירוט החודשי. התראה של חודש מראש ואומרים משהו שהם החליטו להקטין כי לא ניצלת את המסגרת. האמת? דיי הגיוני גם? לקוח מבקש להגדיל מסגרת ולא עומד בה? בשביל מה הוא צריך אותה? זה גם הגיוני שכן זה מגן על חברת האשראי מתרחישים כאלו או אחרים וכמו שאמרת המדיניות היום היא להתקמצן במסגרות הנתנות.
        כאל אכן חזירים בכל נושא העמלות ומה ששכחנו לדבר הדבר הכי שנוא עליי אצלם. האמת שלא ידעתי שעמלת הסליקה של דיינרס היא 3.6%. דיי מסביר לי ומסתדר לי הפאזל למה בעשרות מקומות פשוט לא מכבדים את הכרטיס ויש פדיחה כל פעם מחדש 🙂 בנוסף מה שמעיק אצלם זה סיפור אחר. לא היה פעם אחת שהתקשרתי ושנציג שירות לא התעלק עליי אם אני רוצה לגדיר מסגרת חיוב? כלומר שעד סכום X ירד וכל השאר יעבור לחודש הבא בריבית כמובן. אני תמיד אומר לא תודה! אני משלם הכל ולא רוצה גרורות וקרדיט. לא היה פעם שלא ניסו לדחוף לי את הרעיון של להגדיר תשלום מינימום בחודש. אני תמיד מנער אותם והאמת שהדבר הזה מעיק, מציק ומטריד! זה טוב למי שאוהב לממן את כאל עם הריביות שלהם ולשלם תשלומים בלתי נגמרים.

        לגבי אמקס חוץ בנקאי פלטינה, לא הבנתי אותך. התחלה של 20 אלף במסגרת היה מספר שפוי? ראוי? הגיוני ליוקרת הכרטיס או שהמסגרת לחוץ בנקאי אמורה להיות גבוהה יותר? נראה לי שלהתחיל ב 20 אלף ואחר כך להגדיל זה דיי הגיוני. לגבי עמלות הריביות שאני מקבל בפלטינה בכאל אסתכל היום בדף הפירוט וארשום לך. אין לי שמץ האמת שכן אני לא עושה עסקאות קרדיט והכל אצלי או בתשלומים. בכל אופן אברר לך את אחוזי הריבית היום. בכאל יש לי גם מסטרקארד ואיתו אין לי בעייה.

        שוב, הזילות של כרטיסי הפלטינה הן בלאומי קארד והן בכאל ידועה. אמריקן אקספרס מצהירים שרק 3000 לקוחות שלהם מחזיקים פלטינה. נשמע לי שוב, מעט מאוד מאוד. על הסטנטוריון אני עוד יכול להבין שזה כמה מאות אבל על הפלטינה רק חוג של 3000 לקוחות? נשמע לך הגיוני?

        כתבת שמערכת דירוג האשראי אל אמריקן אקספרס מושתת על זו של האחות הגדולה "ישראכרט". אז אם זה כך אז זה אומר שמערכת הסינון של אמריקן אקספרס (בכלל! ללא קשר לסוג הכרטיס אפילו לירוק שלהם) תהיה קפדנית ודקדקנית יותר מאשר מערכת הסינון ודירוג האשראי של ישראכרט? קשה לי להאמין שזו מערכת נפרדת אלא אותה מערכת עם שיפורים קלים.

        אז איזה כרטיסי אשראי אתה מחזיק ידידי "המומחה"?

        מה המייל שלך אגב? אני משוכנע שפעם דיברנו באחד הפורומים.

      • סליחה על טעויות ההגהה (ככשוב = כששוב, מוגחת = מגוכחת וכו').

  10. לאחרונה הצלחתי לקבל כרטיס דיינרס פלטינים חוץ בנקאי ללא שום בעיה עם מסגרת של כ25K, למרות שהצהרתי על משכורת נמוכה יחסית ורשמתי בטופס כרטיס מאסטרקארד גולד חוץ בנקאי של ישראכרט.

    • בר היי,

      כרטיס הדיינרס פלטיניום החוץ-בנקאי שלך משויך למועדון Fly Card?
      אם כן, זה נופל לגדרי מה שטענתי בתגובות הקודמות – שזה כרטיס שמוצע כפלטיניום בכל מקרה מבלי לדרג את סוג הכרטיס לו זכאי הלקוח; מספיק שהוא עומד בקריטריונים להנפקת כרטיס חוץ-בנקאי – והוא מקבל פלטינום.
      גם אם לא, זה הגיוני שכא"ל תשדרג את הכרטיס שאתה מציג לה ותיתן לך כרטיס ברמת יוקרה אחת מעלה כדי לתת לך סיבה (נוספת) להחזיק בכרטיס. גם זו תופעה רווחת בכרטיסים חוץ-בנקאיים אצל כל החברות. זה הגיוני במיוחד אם ח-ן העו"ש בו כרטיס הדיינרס אמור להיות מחויב מתנהל בבנק שגם ככה בהסדר הפצה עם ישראכרט; אני לא חושב שלכא"ל יש דרך לדעת במקרה זה שכרטיס הגולד מסטרקארד שלך חוץ-בנקאי.

      לגבי מסגרת האשראי, קטונתי מלחטט במצבך הפיננסי. לעניות דעתי, ותקן אותי אם אתה סבור אחרת, מסגרת אשראי נאה לדעתי היא כזו שבגובה פי 3 מההכנסות החודשיות עליהם הצהיר מבקש הכרטיס (לפי מפתח שתספיק לגובה ההוצאות החודשיות השוטפות + לתשלומים עתידיים שטרם נפרעו + למוצרי אשראי נושאי ריבית, כמו הלוואות או פריסת סכום החיוב חודשי). בהנחה כזו, המשמעות היא הצהרה על הכנסה חודשית נטו של 8,333.33 ש"ח. במונחי ברוטו, זו הכנסה שגבוהה מהשכר החודשי הממוצע במשק ועל כן נחשבת להכנסה גבוהה, כלומר מצדיקה לכשעצמה הנפקת כרטיס יוקרתי.

      מעניינת אותי השאלה האם לאחר שקיבלת כרטיס חוץ-בנקאי ישנה אפשרות ריאלית, אמיתית, ממשית לשדרג את רמתו גם אם לא עלתה ההכנסה המדווחת.

      מה משך אותך בכרטיס הזה?

      • ארז ידידי
        בדקתי לך את עניין הריבית של כאל פלטינום דיינרס בדף הפירוט.
        שנתית נומינלית 8.25%, שנתית מתואמת 8.56%
        אודה לפידבק על ההודעה האחרונה:)
        ערב נעים

      • היי שי,

        הידידה שלך קיבלה במקור מכא"ל מסגרת אשראי חוץ-בנקאית של 40,000 ש"ח לח-ן העו"ש, או שזה התוצר של ההגדלות שלה?
        זו בהחלט נדיבות (אם כי זה יכול להיות גם סביר לחלוטין אם יש לה הכנסות גבוהות או נתונים תומכים אחרים, כמו מסגרות אשראי דומות בכרטיסים אחרים, בדגש על כרטיסים בנקאיים של כא"ל).
        מצד שני, כשאני חושב על זה, אני מכיר מקרה עם הקצאה של אשראי דומה (ואף גבוה יותר) בלאומי קארד.
        אני יכול רק לשער שבאמריקן אקספרס פלטינום חוץ-בנקאי זה אכן לא היה קורה, ואם היה קורה – לא באותה קלות.

        אני לא יודע מי "מקשיב" לתגובות כאן ומנסה לשמור על פרטיותי.

      • ארז משום מה ההודעות פה התבלגנו. לא מצליח יותר להגיב. אני אכן מנסה להרים את הכפפה וכשאסביר לך תדע. שלח לי מייל אפילו עם מייל אחר שלך. לא משנה לי. חייב לדבר איתך

      • היי שי,

        אם כרטיס המסטרקארד של כא"ל שברשותך גם חוץ בנקאי וגם פלטינום, אז או שזו הריבית שכא"ל גובה על עסקאות קרדיט בכרטיס פלטינום חוץ בנקאי, או שכא"ל "תמחרה" את הסיכון שלך בריבית אישית בשיעור הזה.
        בכל מקרה, באופן יחסי לכא"ל מדובר בשיעור אטרקטיבי (אבל לא באופן אבסולוטי).

        כמו שכתבתי בהודעה הקודמת, אני מנסה לשמור על הפרטיות שלי. אני מעריך את זה שאתה מנסה להרים את הכפפה, אבל זה לא מקל עליי בעניין (גם כתובת הדואר האלקטרוני שלך לא בדיוק מזהה אותך).

      • תשובה מעניינת מרתקת ומסקרנת ידידי 🙂 כיף לקרוא את מה שאתה רושם. אני לומד ולומד וזה טוב.

        אז איזה כרטיסים אתה מחזיק? שלחתי לך את מה שרשום לי על הריביות.

        אגב, לידיעה יש לי ידידה שיש לה 2 כרטיסים חוץ בנקאיים של כאל עם מסגרת לחשבון של 40 אלף. נדיבות של כאל בהחלט במתן המסגרות. אמרה שפעמיים ביקשה להגדיל והגדילו לה ללא בעייה. מה שאתה אומר שאם היא הייתה עושה אמריקן אקספרס פלטינה לדוגמא לא היו מגדילים לה מ 20K ל 40K לחוץ בנקאי?

      • F&C מחייב תשלום חודשי, אז ביקשתי Fine& Dine. אתר מאסיה חסם רכישות באמצעות כ"א בינ"ל של המותגים הנפוצים, עם דיינרס זה עובד מסיבה כלשהי. ייתכן ולא טרחו לחסום כרטיסים לא נפוצים וייתכן שהכרטיס זוהה ככרטיס JCB מקומי- לא טרחתי לבדוק.

        קרוב… בטופס זה מחולק לפי קטגוריית, במקרה הזה 7,000-10,000.
        עם אותם נתונים ישראכרט הציעו מסגרת ע"ס 9,000 ש"ח, למרות שהוקלד כרטיס ויזה חוץ בנקאי בדרגת זהב, ישראכרט הנפיקה כרטיס באותה דרגה- כל חברה ושיטותיה.
        מכיוון שמדובר בבנק לאומי ולכאל יש אפשרות לדעת מי הסולק, אני מעריך שהנתון הזה נלקח בחשבון.

        ד.א: ישראכרט היחידה שאיפשרה להשלים את כל תהליכי טרום ההנפקה באתר, ללא צורך בשיחות טלפון\שליחת מסמכים.

      • היי בר,
        וואו. בעיניים שלי להחזיק – מבחירה – בכרטיס כמו דיינרס נשמע לא פחות מאקזוטי. הכרטיס נתפס בעיניי כנחות מכל סיבה שהיא: החל מהמכובדות שלו, דרך ההטבות המועטות שלו, פתרונות האשראי המוגבלים שלו ועד עצם העובדה שכמו כל כרטיס של כא"ל, אפשר רק להעריך שהשימוש בו יהיה כרוך בעמלות/בריביות מהגבוהות מסוגן.

        בכל מקרה, אם אני מבין נכון, דיינרס Fine & Dine ניתן בחינם בשנה הראשונה, ולמרבה ההפתעה (ביחס למדיניות הרווחת בכא"ל בעניין זה), הפטור בשנה זו אפילו לא מותנה בהיקף פעילות מסוים.

        לגבי המכובדות של הכרטיס באסיה, גם דיינרס קלוב וגם JCB בעצם מגלמים שני שיתופי פעולה שיש ל-Discover כדי להרחיב את התשתית העולמית שמכבדת הדדית את הכרטיסים, אז זה הגיוני. בישראל, כאמור, בעוד שתייר שמחזיק בכרטיס Discover יוכל להשתמש בכרטיס היכן שניתן להשתמש בדיינרס (כלומר, עסקאותיו ייסלו בידי כא"ל), תייר שמחזיק בכרטיס JCB יוכל להשתמש בו לכל היותר רק בבתי עסק שסולקים עם ישראכרט. כדי להוסיף לערבוביה, ל-Discover גם שיתוף פעולה עם Union Pay, שניתן להשתמש בכרטיסיה בישראל לכל היותר רק היכן שניתן להשתמש בלאומי קארד.

        אם אני מבין אותך נכון, גם בטופס של בקשת כרטיס מכא"ל השדה שבו מצהירים על גובה ההכנסה החודשית ממולא כתיבת סימון – בחירה מתוך טווח של הכנסה אבל לא נדרשת למלא באופן חופשי את ההכנסה במדויק (נדמה לי שכך זה גם בישראכרט).

        מאוד מעניין מה שאתה אומר פה לגבי גובה מסגרת האשראי. מצד אחד, זה מחזק את מה שטען שי לגבי הנדיבות של כא"ל בהקצאת מסגרות אשראי ולגבי תחושת הבטן שלי שישראכרט שמרנית יותר. מצד שני, דווקא נתקלתי בהקצאת אשראי נדיבה יותר מטעם ישראכרט לגבי אותו טווח הכנסה תוך שדרוג רמת הכרטיס. עם זאת, השדרוג מתייחס בהשוואה לכרטיס הבנקאי, לא ביחס לכרטיס החוץ-בנקאי שהוצהר (בדיוק כמו אצלך).

        כמובן שאם אתה מצהיר כלפי כא"ל על בקשה לקבלת כרטיס חוץ בנקאי ממנה שיחויב מחשבונך בבנק לאומי ולגביו אתה מצהיר על קיומו של כרטיס גולד מסטרקארד, ברור שאם תנקוב בכרטיס שמספרו מתחיל בספרות 5326-1 כא"ל תבין שמדובר בכרטיס חוץ-בנקאי של ישראכרט (להבדיל מכרטיס מסטרקארד זהב של לאומי קארד, שמתחיל בספרות 5189-53/5).

        למיטב ידיעתי ישראכרט מאפשרת למלא טופס בקשה מקוון לקבלת כרטיס חוץ-בנקאי רק בחלק מהמקרים – במותגים או במועדונים ספציפיים. כרטיס הגולד מסטרקארד החוץ-בנקאי שלך משויך למועדון מסוים? האם הוא כרטיס Business/Corporate? דווקא כא"ל, אם אינני טועה, מציעה את הממשק המפותח והרחב ביותר להשלים הגשת בקשה מקוונת לכרטיס חוץ-בנקאי באתר, כפי שאני רואה את זה.

        של איזו חברה כרטיס הויזה זהב החוץ-בנקאי שלך? אם הוא של כא"ל, מסגרת האשראי שניתנה לך בדיינרס (25,000 ש"ח) משותפת לויזה או ניתנה בנוסף לו?

    • שי שוב שלום,

      מה שאתה מספר עליו בחוויית השירות בלאומי קארד לא זר לי. כמו שציינתי מקודם, אני חושב שישנה הידרדרות בשירות שניתן בחברה (וחבל), והחברה הרבה פחות מנסה לרצות אותך. דרך אחת להתייחס לתשובה שניתנה לך היא שלאומי קארד מנסה להעתיק את האסטרטגיה של ישראכרט (שמשקיעה המון מאמצים לחזר וללקק אחרי שכבה דקה של מחזיקי כרטיס שתורמים לה את מחזורי העסקאות הגדולים ביותר); אלה בדיוק הלקוחות המכניסים ביותר, כמה שתיארת את זה. דרך אחרת היא שבעצם מה שעמד מאחורי התשובה של נציגת השירות הוא שמעל נפח עסקאות חודשי של 10,000 ש"ח, תעמוד מלכתחילה בקריטריונים של כרטיס ה-Fly Card בגרסת הפרמיום שלו, אותו גם לאומי קארד משווקת, כך שאפילו לא מדובר בהטבה אישית ללקוחות בעלי מחזור פעילות גבוה.

      בכל מקרה, אני חושב שעצם העובדה שנציג שירות מבטל את הכרטיס ועצם העובדה שקיבלת תשובה מיידית (שלילית-בזנטית) מציגה מנדבך נוסף את העובדה שבעצם אין באמת תחרות. זה עובד בשיטת "קח או הַנַח" – אין מו"מ, אין שיקול דעת. זו ההצעה על השולחן והחברה מבחינתה מפנימה את הסיכוי שתבטל את הכרטיס.

      אני אסביר לגבי דיינרס קלוב: הבעלות בחברה החליפה ידיים לא מעטות בהיסטוריה הארוכה של החברה (זהו מותג כרטיסי האשראי הראשון בעולם!). למעשה, ישנן שתי חברות: דיינרס קלוב הבינלאומית, שמחלקת זכיונות לחברת אשראי אחת בכל פעם בכל מדינה, ו…מי שמשמש זכיין שלה בארה"ב. הבעלים הנוכחים של דיינרס קלוב הבינלאומית היא Discover, מותג כרטיסי אשראי מקומי אמריקאי (כמו ישראכרט). הוא קנה את דיינרס בעיקר כדי לספק לכרטיסי ה-Discover תשתית שתאפשר להם להיות מכובדים בחו"ל – מחוץ לארה"ב. על התשתית הזו רוכבים עוד כמה שיתופי פעולה עם מותגי אשראי מקומיים ממדינות שונות בעולם.

      היסטורית, כך בדיוק גם פעלה ישראכרט לפני שהסבה את כרטיסיה הבינלאומיים ("ישראכרט עולמי", "ישראכרט זהב") לכרטיסי מסטרקארד ב-1997 – היה לה שיתוף פעולה עם יורוקארד, ולה בתורה היה הסכם שיתוף פעולה עם מסטרקארד. עד היום תוכל לראות שבמקומות רבים בארץ כאשר תגהץ כרטיס מסטרקארד של ישראכרט ע"ג השובר הכרטיס יזוהה כ"ישראכרט/יורוקארד". יורוקארד, אגב, הוא מותג שנטמע כמעט לחלוטין בתוך מסטרקארד, למעט מס' מדינות נורדיות בודדות שממשיכות להנפיק אותו בנפרד. הוא הושק במקור כדי לתת מענה ישיר ו"אירופי" ל"אמריקאיות" של אמריקן אקספרס.

      בחזרה לדיינרס, הזרוע השנייה שלו בארה"ב, זו שמנפיקה כרטיסים (או סולקת את הכרטיסים האמריקאיים), היא בכלל קנדית: הזכיון ניתן לבנק של מונטריאול (BMO). לפי הסיפורים שרצים ברשת, הוא נותן שירות מזעזע (נשמע מוכר?). לפני כמה חודשים פתח לראשונה מזה זמן רב את האפשרות להגיש בקשות לכרטיס אך קרס תחת העומס, למרות שהציע מוצע יקר ונחות: דמי הכרטיס שלו גבוהים מאמריקן אקספרס למרות שהוא מכובד פחות, והכרטיס הוא מסוג תשלום בהקפה (Charge Card) ולא כרטיס אשראי מתגלגל: במילים אחרות, את החשבון חייבים לשלם אחת לחודש – בלי תשלומים או אשראי נוסף אחר נושא ריבית מכל סוג. מצד שני, הוא ידוע בתקרות אשראי מאוד גבוהות (אלא שמאופי הכרטיס עולה שיהנה מהן רק למי שיכול לפרוע חיובים חודשיים בסכום כה גבוה).

      כרטיס הדיינרס האמריקאי הוא כרטיס מסטרקארד: מס' הכרטיס מורכב מ-16 ספרות (ולא מ-14) ומתחיל ב-5 (ולא ב-36). על הכרטיס יש (גם) לוגו מסטרקארד ולוגו רשת הכספומטים של מסטרקארד, Cirrus. שיתוף הפעולה נועד כדי לאפשר לכרטיס מכובדות בארה"ב, כי מן הסתם ל-Discover אין כל אינטרס לפתח תשתית כזו בארה"ב, כשיש לה כבר אחת משלה (של Discover).

      על כרטיסי אמריקן אקספרס מודפס "Member since" והשנה עצמה מובלטת סמוך לכיתוב. אגב, גם בכרטיסי דיינרס יש הבלטה/הדפסה דומה. זה נועד להעצים את תחושת הייחוד של המותג (מועדון לקוחות סגור), ובאמריקן אקספרס, כאמור, גם מייחסים לוותק הלקוח חשיבות גלובלית בשיקולי אשראי והנפקת כרטיס (כולל אצל זכיינית אחרת במדינה זרה).

      ההבדל בין הגדלת מסגרת האשראי בלאומי קארד לבין החברות האחרות הוא שאצל הראשונה ההגדלה היא אוטומטית, ללא צורך בהגשת בקשה יזומה: המערכת מעדכנת אותך שבאפשרותך להגדיל את מסגרת האשראי לסכום המצוין, ובהקשה אחת היא תעודכן; בכא"ל, גם אם ניתן להגיש בקשה מקוונת, מדובר בבקשה, שיכולה להיות מאושרת ויכולה להידחות. בלאומי קארד אתה אפילו לא צריך לבקש. בישראכרט ובאמריקן אקספרס (השמרניות ביותר, כבר אמרתי?) אין פיצ'ר מקוון כזה בכלל. אתה צריך להדפיס טופס (PDF), למלא ולפקסס (!) חזרה. גרסא אחת של הטופס גם דורשת דפי ח-ן עו"ש חובה. הבקשה מטופלת ע"י מח' אשראי בערך כשבוע (אתה ציינת שבכא"ל זה לוקח יום).

      אני לא מסכים איתך שחברות האשראי יגדילו בקלות מסגרות אשראי בכרטיס חוץ-בנקאי אם הלקוח מראה מחזור פעילות והוא לא בעייתי. בפירוש לא. קודם כל, אני חושב שמנגנון הגדלת מסגרת האשראי האוטומטי בלאומי קארד נועד בפירוש לסנן המון בקשות יזומות מצד מחזיקי כרטיס חוץ-בנקאי. בנוסף, בישראכרט (כולל אמריקן אקספרס) בפירוש לא רואים את מסגרת האשראי כדינאמית ומשתנה אלא סטטית. רוצה לומר, ניתן לחוש בין השורות שמבחינתם הם הקצו לך את מה שהם חושבים שמגיע לך, ומעבר לזה תצטרך סיבה טובה כדי שיקצו לך עוד. אני יכול רק לשער ששיעור הסירובים שלהם לבקשות להגדלת מסגרת אשראי בכרטיס חוץ-בנקאי גבוה יותר מהמתחרות וההגדלות צנועות יותר, כמו גם מסגרות האשראי המקוריות (לא נתקלתי במישהו מן היישוב שקיבל כרטיס חוץ-בנקאי עם מסגרת של 25,000 ש"ח, לצורך העניין…). זו בפירוש מדיניות שמרנית שעדיין רואה בלקוחות השבויים שלה, הלקחות הבנקאיים המוגשים לה על מגש של כסף, את ליבת הפעילות – מבלי שהיא תצטרך לשאת בסיכון האשראי שלהם על גבה. אין ספק שבקצה השני של הסקאלה ניצבת כא"ל, וזה מתיישב עם הנחת היסוד שלי לגבי האסטרטגיה שלה ("אני אתן להם לגמור את החודש. הם פשוט ישלמו לי על זה, והרבה").

      אגב, סיבה נוספת מדוע חברות אשראי לא יגדילו בקלות מסגרת אשראי גם אם הלקוח מראה מחזור פעילות קצת חוטאת לתפקידו של כרטיס אשראי ככרטיס… שמעניק אשראי. יש חברות שלא רק רוצות לראות פעילות מצדך, הן רוצות לראות אותך פורע אותה, ולא פורס, דוחה או מגלגל אותה. גם זו תפיסה שיותר מזוהה עם ישראכרט: מבחינתה, למרות שהיא נתנה לך כרטיס אשראי ומסגרת אשראי להתנהל בתוכה בגמישות – היא עדיין תעדיף אותך יותר משלם סכומים גבוהים מידי חודש מאשר מותיר ניצול גבוה של המסגרת בחודשים הבאים (גם אם זה יכול להניב לה הכנסות מסוג אחר – ריבית במקום עמלת סליקה). בכלל, ישראכרט בהקשר הזה עדיין נזהרת במידה רבה לא ליצור קניבליזציה של לקוחותיה מול האשראי הפוטנציאלי שיכול להעמיד לאותם לקוחות בעל השליטה בישראכרט – בנק הפועלים. לכן (וגם בגלל כוחה העצום בשוק) היא מרשה לעצמה לגבות ריביות לא תחרותיות במיוחד למרות שהיא מרוויחה יפה מאוד מעמלות סליקה כמו שאף אחת ממתחרותיה לא.

      מה שטוב בהמרת המט"ח בכא"ל הוא הפשטות ולא המחיר. בעסקה (או במשיכת מזומן) במטבע שאינו שקל, המטבע הזר יומר ישירות לשקל בהמרה אחת ודרך שער יציג – שער "אמצע" ממוצע והוגן שמפרסם בנק ישראל. גם עמלת ההמרה קבועה בשיעור אחיד, ולא תלויה במטבע הזר המקורי. אלא מה? שעמלת ההמרה גבוהה למדי (2.5%), ולמעשה השער היציג מאבד הרבה מהאטרקטיביות שלו בצורה זו. בוא נדגים זאת בקטנה:

      נניח עסקה דולרית שמחויבת מח-ן עו"ש שקלי ומומרת לפי השערים שפורסמו היום (15.4.2015). בשונה מהכרטיס שלך, אני משתמש בעמלות ההמרה המופיעות בתעריפון (ללא הנחות):
      בכל אחד מהמותגים הבינלאומיים שמשווקת ישראכרט גם תבוצע רק המרה אחת. ההמרה תבוצע לפי שער מכירת העברות/המחאות (גבוה) בבנק הפועלים, ששערו האחרון 3.992 ש"ח, כ-0.4% מעל השער היציג האחרון (3.975 ש"ח). בנוסף, תיגבה עמלת המרה בשיעור 0.5%. בחישוב אריתמטי פשוט (לא משוקלל), מגולמת פה עלות של 0.9% מעל השער היציג.
      בלאומי קארד המצב דומה, אם כי העמלה משתנה בהתאם למותג ולמטבע. בויזה, גם שם מתבצעת המרה אחת, ההמרה תבוצע לפי שער מכירת העברות/המחאות (גבוה) בבנק לאומי, ששערו האחרון 4.0202 ש"ח, כ-1.1% מעל השער היציג האחרון. בנוסף, תיגבה עמלת המרה בשיעור 0.75%. בחישוב אריתמטי פשוט (לא משוקלל), מגולמת פה עלות של 1.85% מעל השער היציג. במסטרקארד יחולו שתי עמלות, מדולר לאירו ומשם לשקל. ההמרה הראשונה תבוצע לפי השער בארגון ויזה הבינלאומית וההמרה השנייה תבוצע במתווה המוכר: שער מכירת העברות/המחאות (גבוה) בבנק לאומי, ששערו האחרון 4.2607 ש"ח, כ-1% מעל השער היציג האחרון (4.2187 ש"ח). בנוסף, תיגבה עמלת המרה בשיעור 2%. בחישוב אריתמטי פשוט (לא משוקלל), מגולמת פה עלות של 3% מעל השער היציג. .
      בכא"ל תיגבה תמיד עמלת חליפין בשיעור 2.5% מעל השער היציג (במטבעות להם לא מפורסם שער יציג, תחול המרה ראשונית לדולר דרך שערי הארגון הבינ"ל של מותג כרטיס האשראי).

      מה ראינו פה?
      * שאצל כא"ל החישוב פשוט.
      * אבל כא"ל לאו דווקא הכי זולה.
      אגב, בחו"ל ישנם כרטיסים שמעניקים פטור לחלוטין מעמלת ההמרה.

      אני לא חושב שהקטנת מסגרת אשראי היא הגיונית. את השיקול העסקי שמקבל ביטוי רגולטורי אני מבין (הכסף לא עובד בשביל החברה אם מסגרת האשראי לא מנוצלת והיא צריכה להעמיד שיעור מסוים ממנו כרזרבה שהיא לא יכולה לגעת בה); אבל בעיניי זה אקט חד-צדדי ולא שירותי בעליל שרק מדגים את העליונות והפטרונות של חברת האשראי על הלקוח. נניח שלקוח בכוונה לא מנצל את מסגרת האשראי שלו. הוא רוצה "לחסוך" אותה להוצאה גדולה שצפויה בעתיד הקרוב. הקטנת מסגרת האשראי תפגע בו. נניח שמדובר ב"כרטיס למגירה" ומשתמשים בו לא לשימוש שוטף, אלא רק כדי לנצל הטבות פרטניות שמציע הכרטיס. בצעד החד-צדדי הזה חברת האשראי "קונסת" את הלקוח (ו-: א. חברת האשראי כבר קונסת אותו בדרכים אחרות, כמו דמי-כרטיס. ב. זו כא"ל. תסמוך עליה שהיא קונסת אותו.).

      כא"ל משווקת באגרסיביות את מוצרי האשראי שלה (שבאופן לא מפתיע, מתומחרים בריבית הכי גבוהה בממוצע והם הכי מורכבים להבנה). זה קשור להיסטוריה ולנתח השוק של החברה. היסטורית, כא"ל הוחזקה עד 2000 בבעלות לאומי (65%) ודיסקונט (35%) שנדרשו לפרק את השותפות בה. למרבה ההפתעה, דיסקונט הציע מחיר גבוה יותר מלאומי. לאומי קנה את התשתית של אלפא קארד (ובתי העסק) שהפכה ללאומי קארד ואליה הסב באגרסיביות את לקוחותיו. כא"ל רכשה את תיק הלקוחות (מחזיקי הכרטיס) של אלפא קארד. כא"ל הפכה להיות מחברת הבית של הבנק השני (והשלישי) בגודלו, לחברת הבית של הבנק השלישי (והחמישי – הבינלאומי, בעלי אלפא קארד) בגודלו. הדרך שלה למנוע ירידה תלולה בהכנסות הייתה להפוך לחברה ששמה בראש מעייניה את שיווק האשראי הצרכני (ממש כמו אלפא קארד לפני כן). בניגוד לאלפא קארד, ה-DNA של כא"ל הוא בכל זאת ה-DNA של כא"ל (חזירי, לכאורה) והיא מהר מאוד החלה לשווק את מוצרי האשראי שלה בריביות אסטרונומיות ועל בסיס פלטפורמה רעועה (חפש ברשת ידיעות על מערכת המחשוב של כא"ל ועל חיוניות הצורך לשדרג אותה). כא"ל החלה לראות עצמה כ"בנק" של לקוחותיה החוץ-בנקאיים ולא בכדי תרמה לכך שתעריפוני העמלות של חברות האשראי החלו להתארך ולדמות לתעריפוני בנקים. בדומה לבנקים, נציגי שירות הלקוחות שלה מתוגמלים על מכירות צולבות של מוצרי אשראי במעמד השיחה, והתמחור היקר שלהם משאיר לא מעט "בשר" כדי לתת בונוסים. אגב, חשוב לי להדגיש שאני מעריך שמכירת מוצרי אשראי, יעדים, ותגמול הנציגים בשל כך קיימים גם אצל מתחרותיה, אבל אצל כא"ל זה ניכר באופן הבולט ביותר.

      חיוב חודשי קבוע הוא המוצר האולטימטיבי בהקשר הזה: סמנטית, הוא לא "הלוואה" ולכן יותר קל לשווק אותו פסיכולוגית. הוא לא "לקחת אשראי חדש" אלא "לגלגל את האשראי הקיים". הוא בעצם להפוך כרטיס אשראי סטנדרטי (בישראל: כרטיס חיוב דחוי) לכרטיס אשראי מתגלגל. התוכנית מסורבלת ביחס לתוכניות מקבילות בחברות אשראי אחרות ויקרה יותר מ"דיינרס לארג'" המציעה פיתרון דומה בריבית שסביר להניח נמוכה יותר. כאשר הכרטיס מעניק אשראי מתגלגל במקור ("כא"ל Chice") המנגנון מוטה לטובת קביעת חיוב חודשי נמוך מידי וגלגול יתרה גבוהה מידי באשראי. לא פלא שמנסים לדחוף לך אותו בכל שיחה.

      חוג של 3,000 לקוחות אמריקן אקספרס נשמע לי הגיוני. הם רוצים לשמור על המעגל קטן וייחודי, לשמור על היוקרה של מעמד הפלטינום, כמו פעם. אני חושב שבעבר הם הגדירו את הכרטיס למאיון העליון ואת הסטוריון לאלפיון העליון. עם זאת, על פניו מחישוב גס שעשיתי עולה שיש להם לא מעט מקום להתרחב, בהתאם לטענה שלך.

      אני מקבל את מה שאתה אומר לגבי מערכת דירוג האשראי של פועלים אקספרס כאותה מערכת של ישראכרט עם שינויים קלים.

      • שי ערב טוב (פעם שלישית גלידה!),

        תודה על המידע.
        אני מתאר לעצמי שמדובר בריבית על עסקאות קרדיט (המסלול היחיד שקיים תמיד בכל כרטיסי דיינרס).
        ביחס לדיינרס, מדובר בריבית נמוכה מאוד: כיום שיעור ריבית הפריים 1.6% לשנה, כך שריבית בשיעור 8.25% לשנה מהווה P+6.65%. לשם השוואה, דיינרס דיווחה בדוחו"תיה הכספיים האחרונים ל-2014 כי הריבית הממוצעת שגבתה היא בשיעור 13.4% לשנה! גם אם ניקח בחשבון שבסוף 2014 (התקופה אליה מתייחס הדו"ח) ריבית הפריים הייתה גבוהה יותר (1.75% לשנה), הרי שהריבית שמוצעת לך נמוכה ב-6.6% משיעור הריבית הממוצע בדיינרס. השיעור הממוצע הזה, רק כדי לסבר את האוזן, גבוה ב-60% מהשיעור בכרטיס שלך!

        אגב:
        ריבית נומינלית – שיעור הריבית ה"התחלתית" לחישוב.
        ריבית מתואמת – שיעור הריבית ה"התחלתית" במונחי חישוב ריבית דריבית.

      • פעם שלישית גלידה בהחלט!
        בדקתי עכשיו את הריבית המודפסת בדף הפירוט של המאסטרכארד של כאל שברשותי. מדובר באותה ריבית שדיינרס כאל מציעה. מה אני מסיק מזה?
        ארז שלח לי מייל
        moverep@walla.co.il

  11. התגובות באמת קצת התבלגנו.
    אין ספק שהכרטיס אקזוטיה היתרון ,השולי, היחיד הוא שהוא אסתטי ומונפק עם פס מגנטי משולב הולגרמה.לא חשבתי שהמנפיקים בארץ מנצלים את האופציה הזו.
    כאל לא זנחה את המדיניות שלה לגמרי, בפלטיניןם צריך לבצע לפחות עסקה אחת בחודש כדי לא לשלם 27 ש"ח "דמי חבר".

    לפי האתר של PULSE,כרטיסי דיסקבר יכולים להיות משוייכם לפלוס של ויזה או לCirrus -אז בארץ לא אמורה להיות בעיה.
    מצד שני, כאל לא סולקת UnionPay כחלק מהסכמים עם דיינרס? זה מוזר.

    לא הצלחתי להשלים את הבקשה דרך האתר של כאל, אז נאלצתי להשלים אותה טלפונית. קיבלתי העתק מהטופס וזה מה שסומן בו.
    הגולד מאסטרקארד של ישראכרט שייך לרמי לוי (הצהרתי על כרטיס ויזה זהב חוץ בנקאי של לאומי קארד).
    בכאל אני מחזיק בדיינרס בלבד ואני מעדיף לא לבחון את השירות שלהם.

    • באל אין דמי חבר בפלטינה של 27 שקל. מאיפה הסכום הזה?
      גם רמי לוי הוציא כרטיס אשראי? ידו בכל ויד כל בו 🙂

      אגב, לא הבנתי. בכאל ובישראכרט לא ביקשו ממך דפי חשבון והעתקי משכורות ולא הצליבו את המידע עם מה שרשמת בטופס הבקשה?

      • אתה צודק, התבלבלתי זה 19.9.
        אצל רמי לוי זה לא כרטיס אשראי, זה "מועדון חברתי(!) רמי לוי".לאחר עסקה ראשונה מקבלים גיפט קארד לרשת ע"ס 135 ש"ח ויש פטור למשך שנתיים- שתי ההטבות משתלמות, המבצעים ברשת פחות.
        אין לי מושג לגבי הלוואות- לא הציעו לי אותה והאפשרות חסומה עבורי באתר שלהם.
        אני חושב שהכרטיס הנטען הוא גם עבור מי שחושש מכרטיס אשראי נוסף\ רוצה להגביל את עצמו.

        בישראכרט אף אחד לא דיבר איתי, מילאתי את הנתונים באתר ותוך פחות משבוע קיבלתי את הכרטיס עם שליח.
        כאל שלחו שליח במהירות, אבל רק בשביל לבצע זיהוי וחתימה על טפסים. את הכרטיס הם שלחו ,בדואר רשום, רק לאחר אישור הוראת הקבע בבנק. בקטע הזה הם די שמרנים לעומת ישראכרט ולאומי קארד, שמנפיקים באופן מיידי.

    • הכרטיס אסטתי גם מבחינת העיצוב שלו (חזית הכרטיס) או רק לגבי הפס המגנטי משולב ההולוגרמה (דבר שצריך לראות כדי להבין)?

      צריך לבצע עסקה אחת בחודש בכל כרטיס פלטינום של כא"ל או שזה התנאי לגבי המועדון Fine & Dine? התנאי הזה קיים גם בשנה הראשונה להחזקת הכרטיס? דמי-החבר נגבים באופן חד-פעמי/שנתי או שהתנאי/הגבייה מתקיימים כל חודש מחדש?

      PULSE הוא מותג הכספומטים של ויזה, כלומר מקביל ל-CIRRUS של מסטרקארד. למעשה, בעבר נהגה לאומי קארד להנפיק כרטיסי PULSE נטענים לעובדים זרים, במטרה שישלחו את הכסף למשפחותיהם כך. לגבי כרטיסים שהונפקו בישראל זה בכל מקרה לא רלוונטי כי משיכת המזומן מבוצעת על בסיס התחברות לתשתית משותפת – מתג הכספומטים של שב"א. אומנם זה לא חף מבעיות (ישנם כרטיסים, כמו חוץ בנקאיים או כרטיסים בנקאיים של בנק הדואר, שלא יוכלו לברר יתרה בכספומט), אבל זה מקנה מכובדות לכל הכרטיסים הישראלים, בכל מקום. בעצם, יש חריג אחד: כרטיסי "סניפומט" (למשיכת מזומנים בלבד) שמונפקים בבנקים מקב' הבנק הבינלאומי מאפשרים משיכה רק בסניפומטים של הקבוצה.

      כא"ל מכבדת כרטיסי Discover כחלק משיתוף הפעולה הדו-צדדי בין Discover לדיינרס. היא לא מחויבת לשיתופי פעולה דו-צדדיים אחרים בין Discover למותגי אשראי מקומיים אחרים בעולם. אגב, כשאלפא קארד עמדה לקום כא"ל ניהלה מו"מ עם Discover להנפקת הכרטיס (למעלה מעשור לפני שזו רכשה את דיינרס הבינלאומית), אך הוא לא צלח. למעשה, ההסכם בין Discover ל-Union Pay תקף רק בסין בלבד (ואפילו לא כולל את הונג קונג, אך כולל כספומטים). Union Pay הגיעו לפני פחות משנה להסכם עם לאומי קארד בישראל, במישור הסליקה ומשיכות מזומן מכספומטים בקב' בנק לאומי בלבד. באופן דומה, ל-Discover יש הסכם עם JCB וגם הוא תקף ביפן בלבד – בארץ כרטיסים אלה נסלקים בידי ישראכרט (ומשיכות מזומן בבנק-קטים של בנק הפועלים).

      איך הגולד מסטרקארד של רמי לוי? אטרקטיבי? עולה כסף? גם בו אני יודע שהם משווקים "הלוואות אטרקטיביות". יש לך מידע לגבי זה במקרה? הם בגדול פונים לאוכלוסייה מאוד רחבה במועדון הזה – לא בכדי השיווק עושה שימוש גם בתמונת כרטיס ישראכרט (מקומי) ואף ככרטיס נטען רב-פעמי. כנראה ששיעור הדחיות של בקשות לכרטיס גבוה (או משוער ככזה) וזו האלטרנטיבה שהם מציעים לאור ניסיונות הסטה אגרסיביים בסניפי רמי לוי של חברי המועדון לכרטיס של ישראכרט.

      למה אתה מתכוון כשאתה אומר שאתה מעדיף לא לבחון את השירות של כא"ל?

      • ארררר מחקתי את התגובה בטעות

        תמונה של ההולגרמה: http://postimg.org/image/msxqnzf81
        חזית הכרטיס זהה לכרטיסי דיינרס, אבל יש אפקט מטאלי מנצנץ (קשה להסביר\לצלם).

        בF&D הרגיל אין התנייה. בפלטיניום בכל חודש מחדש צריך לעמוד בפטור. אני מעריך שהתנאי הזה משותף לכל כרטיסי הפלטיניום של דיינרס (להוציא Fly Card) המועדן בסה"כ רוכב על הכרטיס הרגיל.

        כן, זה קצת מוזר לבקש דיינרס. הכרטיס כ"כ לא פופולארי שאפילו לא טורחים להנפיק אותו עם שבב.
        שמעתי המון תלונות על השירות של כאל, עם לאומי קארד בד"כ יש לי נסיון טוב. אבל הדיינרס "כבל" אותי לכאל.

        אני מסכים איתך שהשירות של לאומי קארד הדרדר ורק בצא'ט מדברים רק עם נציג אחד.

        מישהו השיג את מס' הכרטיס שלי וביצע עסקה בכ500$.
        התקשרתי למח' המתאימה, הועברתי למחלקה אחרת והכרטיס נחסם. לאחר החסימה ניסו לבצע עוד לפחות 2 עסקאות באתר שיחות בינ"ל ו מוסד צדקה קנדי.
        השבוע נציג (1) ממח' בטחון הודיע שמבחינתם לא מדובר בהונאה , העביר לנציג 2 שהעביר לנציג 3 ממחלקת שירות כספי. כמובן שבין כל העברה נאלצתי להמתין. מילאתי טופס, צירפתי מסמכים ועכשיו אני צריך להמתין לתגובה של החנות.
        לפחות הם הקפיאו את החיוב.

        ד.א: בכרטיס Executive – לאומי קארד אולי כדאי להוסיף לסעיף ההטבות את ביטוח הנסיעות המורחב. לבעל הכרטיס אין השתתפות עצמית והשרות שקיבלתי מAIG היה מעולה.

      • אז על הדיינרס אתה משלם 19.9 ועל המאסטרכארד גולד של רמי לוי אתה לא משלם? איך הכרטיס בשורה התחתונה? מרוצה

    • היי ברררר (קראתי לי "אררררר"),

      הכרטיס נותן הטבות מהותיות בתחום שלו (מסעדות וכו')? בפעם האחרונה שבדקתי (מזמן), ההיצע היה די מביש.

      לגבי שבב, נדמה לי שיש הוראה של המפקח על הבנקים בבנק ישראל שמיולי הקרוב כל כרטיס חייב להיות מונפק ככרטיס חכם. יכול להיות שדיינרס כמותג (ברמה העולמית) לא מנפיק כרטיסים כאלה. השבב הוא בתקן המכונה EMV – ראשי תיבות של יורוקארד, מסטרקארד, ויזה. מצד שני, התקן לא כולל גם את אמריקן אקספרס למרות שעובדה שהם מונפקים עם השבב (לפחות בארץ). מצד שלישי, למרות זאת, כרטיסי ישראכרט (המקומיים) אינם מונפקים איתו למרות שהם מגיעים מאותו "בית ייצור".

      מה שאתה מתאר פה מבחינת השירות של לאומי קארד מאוד לא חינני, ואפילו – הייתי אומר – מזכיר את השירות בכא"ל ובישראכרט. התשובה של נציג מח' ביטחון קצת פטרונית, לא?

      מהו ביטוח הנסיעות המורחב בכרטיס Executive ובמה הוא מורחב לעומת כרטיס מקביל? AIG באמת מאוד נחמדים, בלי קשר לביטוח שמקנה כרטיס אשראי (אני מבוטח אצלם בביטוח תאונות אישיות).

      אגב, נתקלתי אתמול ב"הטבה" שגלגלה אותי מצחוק. בישראכרט כנראה מנסים לעודד את השימושים בכרטיסי המועדון LifeStyle (ישראכרט/מסטרקארד/אמריקן אקספרס) ולכן מציעים, תחזיקו חזק, ליטר אל-סבון נוזלי במותג הבית של סופר פארם ("Life"), למי שישלם 5 חשבונות במהלך הרבעון הנוכחי באתר My Bills. למה זה מצחיק, תשאלו? כי ניתן להשיג את המוצר הזה (שלא ממותג ולא בטיח) גם במחיר שנמוך מ-7 ש"ח, ואני באמת חושב שבישראכרט צריכים להתאמץ קצת יותר כדי לשדל את לקוחות המועדון להשתמש בכרטיס… (הטבה של 1.4 ש"ח לחשבון!). צפו בעצמכם: http://www.lifestyle.co.il/lifestyle_sale.html#s02

      • היי ארז,
        לא, זה יותר בכיוון של urghhhh אחרי שמחקתי בטעות את הטקסט והתעצבנתי על עצמי 🙂

        ההטבות די מבישות ומצומצמות, אני מגדיר את זה כמועדון שקר כלשהו. לא ידעתי אם הפטור מדמי חבר תקף גם לכרטיס רגיל (ללא מועדון), אז ביקשתי F&D.
        ראיתי שיש כרטיסי דיינרס עם EMV, כנראה כולם אימצו את התקן הזה.בשנים האחרונות כל הכרטיסים הבינ"ל שקיבלתי היו עם שבב, קצת מוזר ל"חזור אחורה".

        נראה שע"פ ההיגיון של לאומי קארד, הייתי צריך להמתין שהגנב יבצע עוד כמה עסקאות. אולי אז זה היה מוגדר כהונאה. בינתיים למרות שהעסקה בבירור, היא גורעת כ2000 ש"ח מהמסגרת.

        ההיתרון העיקרי הוא העדר השתתפות עצמית לבעל הכרטיס וכיסוי גבוהה יותר במקרה של אשפוז.
        צריך לשקול כול נסיעה לגופה, אבל כביטוח ללא תשלום זה לא רע.

      • אני חושב שבגדול כרטיס אשראי שאינו משויך למועדון לקוחות מרגיש לי כמו כרטיס שפחות אפשר לנצל (utilize) אותו, שיש פחות מה לעשות איתו, וכמו שאתה בעצם ציינת, אפילו חלק מהמועדונים בעצמם הם פח. מצד שני, אפשר לראות איך חלק מהמועדונים מעניקים הטבות ביד אחת וגובים ממך יותר ביד השנייה, ככה שלא פעם אין מתנות חינם.

        אחת הדוגמאות הבולטות לזה היא כרטיס Fly Card מול כרטיס High Miles של דיינרס. בשניהם תוכל לצבור נק' הנוסע המתמיד של אל על. בראשון תצבור אותם מהר יותר ולכן הוא כרוך בדמי כרטיס (ואף גבוהים יותר מהמקובל בתעריפון) מאשר בשני. דוגמא נוספת היא כרטיס שופרסל של לאומי קארד (ויזה מולטי), שלמיטב ידיעתי ריביות האשראי בו מתומחרות גבוה יותר מכרטיס ויזה מולטי מקביל (אגב, אתה יודע להגיד מה שיעורי הריבית על הכרטיסים שלך?).

        לא ידעתי שיש כרטיס דיינרס עם EMV. איפה ראית את זה? בכא"ל?

        אני חסר מילים לגבי לאומי קארד. זה מאוד מצער לדעת שברגע האמת, אם אתה צריך אותם, הם לא בשבילך. באיזה שהוא מקום זה מסתדר לי עם התחושה שהשירות הוא טוב רק על פני השטח, ומספיק ש"מגרדים" טיפה ומגלים את הפרצוף האמיתי שלהם. אני מניח שיש היגיון (מבאס) בזה שהעסקה בבירור עדיין תופסת ניצול ממסגרת האשראי. הם רוצים לשריין לעצמם את היכולת לחייב אותך במידת הצורך בסיום הבירור (מבלי להיות במצב פוטנציאלי של חריגה ממסגרת האשראי).

        מהי תקרת הכיסוי לאשפוז בכרטיס Executive? למה "צריך לשקול כל נסיעה לגופה"?

        למה הכרטיס של רמי לוי די משתלם? מדובר בכרטיס More (מותג כרטיס האשראי המתגלגל של ישראכרט)? מבחינת תנאי האשראי, עד לא מזמן החזקתי בדעה שהכרטיס המשתלם ביותר של ישראכרט הוא LifeStyle Plus של More (מסטרקארד). הכרטיס, מעבר לפטור מדמי-כרטיס לשנתיים, איפשר למשוך מזומן בארץ ללא עמלה כשהחיוב נדחה למועד החיוב החודשי, ללא ריבית (כמו עסקאות רגילות). גם ככרטיס מועדון הוא די נחמד. נדמה לי שהם שינו את זה (פטור לשנה, משיכות מחויבות מיידית), ככה שאם הם לא יאריכו את הפטור מדמי-כרטיס אני תוהה האם רמי לוי הוא ה-second best.

  12. שי, בדיינרס יש פטור מלא ,למשך שנה, במידה ומבצעים לפחות עסקה 1 בחודש.
    בכרטיס של רמי לוי יש פטור מלא לא מותנה למשך שנתיים- הכרטיס של רמי לוי די משתלם, הדיינרס הרבה פחות.

    • בר
      אין ספק שהדיינרס פחות משתלם בגלל שהוא פחות מכובד. כמה דמי כרטיס הם הולכים לגבות לך בכרטיס לאחר שנה? אתה מנצל את המסעדות וההנחות שהם נותנים במסגרת הכרטיס הזה fine and dine? יש הטבות שוות?
      לגבי שופרסל ראיתי שהם מעניקים בלאומי קארד 100 שקל מתנה ובמסטרכארד של רמי לוי 134 ש"ח הצטרפות כאשר הראשון נותן פטור מדמי כרטיס לשנה והשני של ישראכרט לשנתיים.
      יש כל כך הרבה מועדונים בשוק הזה. פשוט אין סוף.

      • אגב, יש למישהו מכם דפי פירוט של כרטיסי לאומי קארד ממאי 2008 או לפני כן? זה חשוב מאוד מסיבות שאשמח לפרט לגביהם אחד על אחד.

  13. ארז
    עדיין לא קיבלתי מכאל דף פירוט, אבל אני אוכל לבדוק את הריבית ברמי לוי\שופרסל אם תרצה.

    נתקלתי בתמונה של כרטיס עם שבב. מסתבר שכיום גם דיינרס\דיסקבר שותפים שותפים בתקן הזה.

    המסגרת שלי סופגת את זה, הבעיה שתהליך אורך בין שבועיים לחודשיים ולא הודיעו לי על עניין המסגרת.
    אני מעריך אקבל הגדלת מסגרת אם אבקש, אבל ממחלקה שמתמחה ב"שירות כספי" ציפיתי ליותר.

    700K $, אבל בביטוח החינמי השכר מנתח מוגבל ל20K ויום אשפוז 2.5K. תרופות 300$ בלבד, מטען עד 2700$, אבל יש הגבלות פר פריט ודברי ערך.
    אני מצאתי אותו שימושי בפציעה קלה, אבל כל אחד צריך לעשות את החשבון שלו ולראות אם הוא מתאים לו.

    ד.א: בדצמבר 2014 בוטל כיסוי נזק לכבודה ושינוי (די משמעותי) בכיסוי הוצאות בטיפולי שיניים. מי שהצטרף לפני דצמבר- הרוויח ונהנה מהכיסויים האלה. מי שלא, נתקל בדף החיובי, שהודפס אחרי כניסת השינוי כמובן, בהודעה קטנה ומצומצמת על השינוי.
    פניתי גם לגבי זה למח' פניות הציבור שלהם,נושא אחד נפתר (כבדרך אגב) אבל מעולם לא קיבלתי מכתב תגובה.

    הרמי לוי רגיל- אני לא חושב שבאתר הייתה אופציה לMore, אולי בסניפים\מוקד מקדמים גם את הMore.
    הם עדייו משווקים את הMore? מזמן לא נתקלתי בפרסומים לכרטיס הזה.
    הכרטיס משתלם בעיקר למי שקונה ברמי לוי מדי פעם, יכול לנצל את הטבת ההצטרפות וישים לעצמו תזכורת להתקשר לישראכרט בעוד שנתיים.
    אנא אנסה לבדוק את עניין משיכת המזומנים, אאל"ט הוא מיידי.

    לגבי דפי הפירוט, אם תרצה תשלח לי מייל.
    יש לי כמה דפי פירוט רלוונטים.

    שי,
    בסה"כ יש 30 מסעדות בכול הארץ ורק בהם מקבלים הנחה של 15%, אני לא חושב שאני אנצל אותם.
    אחרי שנה הכרטיס יבוטל אם הם יתעקשו על "קנס" בסך 19.9.

    • אהלן בר

      אם כך בהחלט לא כזו מציאה. לי אישית יש את ה HIGH MILES וגם הכרטיס הזה כבר איבדתי מגדולתו עד יצא כרטיס הפליי קארד. פשוט הפך להיות לכרטיס לא רלוונטי או יותר נכון בעל צבירה הרבה פחות טובה מהפליי קארד המקביל של דיינרס.

      ממה שאני מבין הפעלת פעם ביטוח (החינמי) שניתן על ידי חברת האשראי בחו"ל? זה היה מהיר ופשוט או שהסתכבת עם התהליך? לי אישית שזה נראה מסורבל.

      איזה כרטיסים החזקת לפני הדיינרס fine and dine והרמי לוי מסטרכארד החדש? הכל היה חוץ בנקאי?

      לל"ט

      • היי בר,
        בוקר טוב.

        לגבי הריביות – אני אשמח.
        אגב, הן מחויבות לספק את המידע כחלק מגילוי נאות בלי שום קשר לדף הפירוט. אני מציין את זה משתי סיבות:
        1) כי אתה יכול למצוא את המידע הזה גם באתר האינטרנט (תחת אחת השאילתות) וגם במסמכי ההצטרפות.
        2) אחת החולשות הרגולטוריות מול החברות בענף מתבטאת בהיבט הזה – החברות מחויבות לספק במעמד ההצטרפות מידע לגבי תנאי העמלות העיקריות אך לא לגבי הריביות. נכון, אומנם ריבית משקפת סיכון והחברה יכולה לטעון לריבית אינדיווידואלית שתיקבע רק לאחר תהליך החיתום האינדיווידואלי – אבל בחו"ל מוטלת חובת גילוי, ואפילו של טווח ריביות (מה המינימום, מה המקסימום, מה שכיח) כבר בשלב זה. למעשה, בעולם המערבי שיעור הריבית הוא אחד הפקטורים המרכזיים דרכו משווקים כרטיס.

        חברות האשראי אימצו את התקן, הן לא שותפות בו (ניואנס).

        אפרופו הגדלת מסגרת אשראי, מציע לבדוק האם ההגדלה האוטומטית של מסגרת האשראי עדיין בתוקף. יש לי סיבה לתהות.

        מה שאתה מסבר לגבי שינוי בדיעבד של תנאי הפוליסה נשמע על פניו כעילה לתביעה. יש הסתמכות והחברה לא יכולה ככה סתם להסתלק מהתחייבויותיה, בלי גילוי נאות ומפורש (במיוחד כשמדובר בעניין מהותי) מראש, בפרק זמן סביר (30 יום).

        זה אגב מסביר מדוע הם לא החזירו לך תשובה בכתב. הם בפירוש לא רוצים שתמסמך אותם – שיהיה לך מסמך בכתב שתוכל לנפנף נגדם. זו ממש מדיניות שלהם (שלא תמצא אותה כתובה בשום מקום) – אתה לא היחיד שפנה אליהם בכתב ולא קיבל תשובה בכתב מהם. גם המענה של "נפתר מעצמו" לא זר לי. זה חלק ממה שאני קורה לו "ההידרדרות בשירות של החברה". האמת? זה מאוד מוזר לי. גם בגלל שהשירות שהם נתנו לא מזמן היה מאוד בולט באיכות שלו, וגם בגלל שהתעלמות מתשובה זה קצת כמו לשחק בגן ילדים. הרי יבוא מי שייקח את חוסר התשובה שלהם הלאה, וזה רק יעמוד להם לרועץ.

        לעניין כרטיס More: אני לא נתקלתי בכרטיס More בנקאי (למקרה שב"סניפים" התכוונת לסניפי בנק). זה בהגדרה מותג שמתייחס ל"מסגרת אשראי חוץ-בנקאית" במלוא מובן המילה (כלומר, כולל משיכות מזומנים בארץ).

        אני לא חושב שישראכרט משווקת את כרטיס ה-More באופן יזום, וחבל. ישראכרט מצטיינת בפלטפורמת מוצרי האשראי שלה ובמקור, כרטיס האשראי המתגלגל שלה היה הכרטיס הטוב ביותר בתחומו (בארץ): הוא ענה על השילוש הקדוש – כמה לשלם, מתי לשלם, איך לשלם (האחרון – ייחודי לישראכרט).

        מאז, עברו הרבה מים בנהר. ה"איך" כבר לא קיים (פעם היה אפשר לשלם את התשלום החודשי בצ'ק או בהעברה בנקאית, כמו בחו"ל, היום לא), ה"כמה" הפך להיות הרבה פחות גמיש והרבה יותר מובנה (מס' מדרגות החיוב החודשי צומצם משמעותית), וגם ה"מתי" (ברוב הכרטיסים החוץ-בנקאיים החדשים שמשווקת ישראכרט/אמריקן אקספרס, מועד החיוב של ה-20 בחודש אינו קיים. וזה נכון לא רק לגבי כרטיסי More).

        אני חושב שלישראכרט אסטרטגית משתלם בתפיסה שלה לא לשווק את כרטיס ה-More, ומכמה סיבות. הראשונה היא קניבליזציה – היא חברת האשראי שנשענת יותר מכל חברה אחרת על מגש רחב של לקוחות שבויים – לקוחות בנקים בהסדר הפצה איתה (=כרטיסים בנקאיים). למה להסתכסך עם מגש הכסף שמביא לה לקוחות, פעילות ומחזורים מן המוכן? סיבה שנייה היא שהיא יכולה להרוויח יותר. במקום להציע כרטיס שמאופיין מראש ככרטיס אשראי מתגלגל, היא מציעה את האשראי המתגלגל כפיצ'ר ע"ג כרטיס קיים ("כרטיס חיוב דחוי") – היא יכולה לצרף את הכרטיס לתוכנית "החזר חודשי קבוע", לקבוע ריבית נפרדת, להרע אגב כך תנאים בהסדרי אשראי קיימים ("החזר חודשי קבוע" רוכבת על הסדר "ישראקרדיט משופר". עסקאות ישראקרדיט רגילות נהנות – ובצדק – מאשראי בחינם עד מועד החיוב החודשי הקרוב. תחת "החזר חודשי קבוע" – הן לא). בכרטיס More ישראכרט נהגה לפטור משיכות מזומן בריבית ממועד המשיכה ועד מועד החיוב הקרוב – ב"החזר חודשי קבוע" לא). במובן הזה זה גם תורם לה להקטנת הסיכונים שלה.

        לגבי דפי הפירוט, מה המייל שלך, בר?

        אגב, אני מקבל סיגנלים ראשונים (יותר מאחד) לפיהם חברות האשראי קוראות מה נכתב כאן (וכשאני כותב "קוראות" זה במובן "נוקמות"). זה יכול להיות צירוף מקרים, אבל חשוב לי לציין את זה. בעולם שבו הוגשה לא מזמן תביעה ייצוגית כנגד בנק שמתחזק רשימות שחורות כנגד לקוחות (שבין היתר חטאם הוא שתבעו את הבנק), זה תרחיש לא בהכרח "נרדף" ויותר אפשרי.

      • בטוח שהן קוראות אבל נוקמות? מה כבר הן יכולות לעשות?
        זה פורום דמוקרטי פעיל ורגיל

  14. אגב, אני כמובן עוקב וקורא את הדיון המרתק כאן אודות הכרטיסים, ועדיין יש משהו שלא ברור לי – בשביל מה בעצם לטרוח עם כל הכרטיסים המוזהבים והכסופים והשחורים של כרטיסי האשראי בארץ, ולהשוות בין החברות השונות, כשהמבצעים בכל החברות כמעט ובכל הכרטיסים כמעט כל כך עלובים, במיוחד בהשוואה למבצעים בחו"ל?

    נכון שמבצע של כרטיס אשראי לא יגרום לי לבזבז יותר כך או כך, אבל ה"מבצעים" בארץ ממש מעליבים לעומת ההיצע בחו"ל. בכא"ל למשל נדמה שבכלל הפסיקו לנסות – מציעים 1+1 על כל מיני מקומות בילוי לילדים (כמו בכל החברות האחרות), הנחות ל"הבימה", וזהו, כמעט. וגם בחברות האחרות המצב ממש לא מלהיב.

    אז מה זה כבר משנה איזה כרטיס עושים? (כל עוד לא משלמים עליו כל חודש, כמובן).

    • אלדד,
      מאז שכתבתי את התגובה הזו הצטרף עוד סיגנל או שניים. מה הן יכולות לעשות? במאקרו, תביעה ייצוגית נגד רשימות שחורות בבנקים הוגשה לא בכדי. בסופו של יום, אני למד ממקורות שונים שגם הפיקוח על הבנקים מתאם עימם עמדות בחדרי חדרים. במיקרו, התשובה (או ביטוי אחד שלה) נמצא בגוף התגובה.
      תאמין לי, אני לא חושב שאני ״עובר מסך״ כפרנואיד. אני מסכים איתך לגבי הצביון של הפורום ומשתדל להתבטא בהתאם, תקן אותי אם אני טועה.

    • אור היי,

      בגדול אתה צודק. יש איזה שהוא סוויץ' שאתה עושה ברגע שאתה תופס את כרטיס האשראי לאו דווקא כמוצר, ללא ייחוד או בידול (commodity) למותג, שמלווה בתחושה של יותר מעורבות לגביו (א-לה אייפון וכו'). בהקשר של המוצר הספציפי הזה, זה בד"כ קורה ככל שמחזיקים בכרטיס יוקרתי יותר על סקאלת הכרטיסים.

      עצם העובדה שהמבצעים עלובים לא אומר ש-:
      א. צריך לא לשכוח לרגע שמגיע לנו יותר ולשאוף לזה (ולזכור את זה בממשקים מול חברת האשראי).
      ב. כן לנצל את המבצעים בינתיים (לא מתוך כניעה לעליבותם, אלא כי הם יש בכוחם להפחית מההוצאה שלנו, למה לא?).

      מסכים איתך לגבי ההשקפה של כא"ל. נתקלתי בראיון עם מנכ"ל החברה לא מכבר ובו ציין שהאסטרטגייה של החברה היא להתמקד בגידול באשראי הצרכני (מה שבהפוך על הפוך דווקא לא מהווה בשורה לצרכני האשראי, אגב), ויכול להיות שמה שאתה רואה פה זה קשר של סיבה ותוצאה.

      לגבי מה זה כבר משנה איזה כרטיס עושים, התשובה תהיה שאם תמצא כרטיס שיצליח לתת לך ערך מוסף בתחום כלשהו שקרוב לליבך או שחשוב לך עקרונית, הרי ש… קיבלת ערך מוסף. לאחד חשוב הנחות ומבצעים ברשת מסוימת, לשני תנאים טובים בחו"ל, לשלישי יחס צבירה אטרקטיבי לנק' טיסה ולרביעי תנאי אשראי טובים. החוכמה לא רק לקבל את מה שיש לך ביד. גם במאפית בסופר אנחנו כבר לא מסתפקים בלחם אחיד.

  15. אז מסתבר שכא"ל מציעה את כרטיס המועדון המשולב כא"ל 365/Family Card בחינם! במונחים של כא"ל, זה לא פחות מאירוע! התנאים האלה, למיטב הבנתי, מוצעים רק למצטרפים לכרטיס בסניפי יינות ביתן/מחסני כמעט חינם. על הדרך, ההצטרפות פוטרת מדמי חבר ב-Club 365 (עד 100 ש"ח לשנה).

    האותיות הקטנות: "חינם" מצריך עסקה חדשה של לפחות שקל בחודש, על ההגדרה המסורבלת של כא"ל ל"עסקה חדשה" (לא תשלום תורן בעסקת תשלומים/אשראי קודמת, לא עמלה, לא ריבית, לא עסקה שזוכתה וכו'). מכל פנים, הבנתי מדיילת המכירות שמלפני שבוע כא"ל "שברה את ההגה" וויתרה על דרישתה הקודמת לפטור מותנה (בהיקף קניות חודשי של 800 ש"ח). אסייג שהמידע הנ"ל לגבי הפטורים נמסר לי ע"י הדיילת ולא הולם את המידע כפי שהוא מופיע כרגע באתר האינטרנט של כא"ל, אם כי המידע שם רחוק מלהיות מהימן בפני עצמו.

    זו נשמעת לי הצעת ערך די מעניינת, כיוון שהיא פונה לקניות יומיומיות של משקי-בית, עם קמצוץ Life Style: סופרמרקטים (יינות ביתן/מחסני כמעט חינם אולי לא השחקנים הזולים ביותר בשוק, אבל הם בטח לא היקרים בהם והם לפחות יודעים לעשות מבצעים על מוצרי בסיס, כמוצרי חלב ניגר ובשר באיטליז באופן שבשתי הרשתות הגדולות לא משכילים לעשות), המשביר לצרכן (שכמעט אין מה לחפש בה ללא הנחת מועדון, ולמרות התדמית הארכאית, מבחינתי זה בעיקר אומר ליווי'ס ביבוא מקביל במחיר שנמוך יותר מהמחירים שלו מלפני 20 שנה ויותר) וניו פארם (גירסא חיוורת לסופר פארם, ובעיקר קונטרה אם ישראכרט לא תרצה להאריך את הפטור על הלייף סטייל). יש גם הטבות הצטרפות כמו שוברים וכאלה, חלקם כפופים לעמידה ביעד רכישות חודשי ממוצע מידי רבעון. כנהוג בכא"ל, אפשר לבחור עיצוב אישי לכרטיס לפי קטלוג בכא"ל או תמונה אישית (העיצוב הראשון בחינם).

    מבחינת תנאי האשראי, הכרטיס משווק כויזה פלטינום. זו דרך טובה "לתקוע יתד" ולשדרג לרמת הכרטיס הזו למי ש(עוד) לא שם. זו (בתקווה) ערובה למסגרת אשראי נדיבה יותר ולריבית בשיעור נמוך יותר (הרחבה על כך בהמשך). בהתחשב בזה שחסם עמלת החיוב הנדחה גם ככה הוסר (העמלה בוטלה על עסקאות חדשות מפברואר בהוראת המפקח על הבנקים), זה לא רע. נוסיף למדורה שויזה הוא המותג המכובד בעולם, ככרטיס פלטינום השימושים בו בחו"ל (עסקאות ומשיכות מזומן) דחויים למועד חיוב החודשי, כמו בארץ, וללא ריבית, ואופן המרת המט"ח בכא"ל הוא שקוף ופשוט (גם אם כברירת-מחדל לא זול).

    עוד בענייני האשראי, הכרטיס מציע הלוואה בריבית חד-פעמית קבועה הנגזרת מריבית P+3.65% ביום העמדתה (כיום: 5.25% לשנה). הריבית הזו נמוכה במידה רבה לכל מה שלכא"ל יש להציע בתחום (בלשון המעטה), ובמידה רבה גם למתחרותיה. ההצעה הזו, המוגבלת ל-10,000 ש"ח ול-12 תשלומים חודשיים, יכולה להימצא אטרקטיבית אם יש לכם כל חוב אחר בריבית גבוהה יותר (כמו אוברדראפט ולרבות בכרטיס אשראי אחר).

    הכרטיס הזה, בדומה לכרטיסי מועדון אחרים בכא"ל (You) מוצע ב-3 פלטפורמות:
    1) רגיל (כרטיס חיוב דחוי).
    2) חיוב חודשי קבוע (כרטיס חיוב דחוי שעליו רוכבת תוכנית אשראי מתגלגל).
    3) כא"ל Choice (כרטיס אשראי מתגלגל).
    נתחיל מהסוף: כרטיס כא"ל Choice בשום פנים ואופן לא משתלם לצרכני אשראי והוא ישתלם במיוחד דווקא ללקוחות שפורעים תמיד את מלוא סכום החיוב החודשי שלהם ולא מגלגלים אותו. למה? כי הוא מעניק אשראי חינם בתנאי שוטף + 17: לאחר סגירת דף הפירוט החודשי, יש עוד כשבועיים להודיע לכא"ל מהו הסכום בו אתם רוצים להיות מחויבים החודש. זה אשראי נוסף בחינם (ואם הריבית במשק גם הייתה יותר גבוהה, היה ממש אפשר לקחת את הכסף של סכום החיוב החודשי, לסגור אותו לפיקדון לשבועיים וליהנות מריבית בינתיים). זה לא משתלם למי שמגלגל את חיוביו – כיוון שכא"ל ממש "מחכה בסיבוב" כדי שהשוטף +17 ייגמר ולדפוק ריבית רצחנית על כל מה שמעבר לה (ולפי תנאי ההצטרפות, היא שומרת לה את הזכות שב"סיבובים הבאים" כבר לא תיהנו משוטף+17). חיוב חודשי קבוע עובד באופן דומה, בשינויים מסוימים, אך נאמן לעיקרון הריבית הגבוהה. בשני המקרים, הריבית היא אישית, פר נתוני הלקוח, וזה מבטיח חופש מאוד גדול לכא"ל להתפרע. דווקא זה אומר בהכרח שכדאי ללכת על הגרסה הרגילה של הכרטיס, אם מוצרי האשראי שלפעמים קצת יותר מסורבלים אך נקבעו פר סוג הכרטיס והמותג, והחברה חייבת בגילוי נאות לגביו בעיתונות כל אימת שחל שינוי. זה במיוחד נכון אם משתחלים למסלולי האשראי "+30" ו"ויזה עדיף" (להבדיל מ"תשלום עדיף"), ובסדר העדיפות הזה, שם הריבית בכרטיס הפלטינום דומה מאוד לריבית ההלוואה.

    ואני לא עובד בכא"ל, ממש לא. אבל לראשונה מזה הרבה שנים נראה לי שסוף סוף יש על מה להתחיל לדבר שם, מבחינתי.

  16. תודה על הסקירה ארז. אם אכן כאל ויתרה על דמי הכרטיס הרי שאלו ניצנים ראשונים ואיתות לחברת כאל שהצרכנים איננם עוד בכיס שלה. נגמרה הביריונות והעניין בו כאל אמרה ללקוחותיה, תקנו, תקבלו פטור, לא תקנו, תשלמו דמי כרטיס מלאים. ובכלל מה עומד מאחורי עמלת דמי ניהול הכרטיס? מאיפה בכלל צצה העמלה הזו ומה היא אמורה לכסות? אני מקווה שכחלון שר האוצר החדש המיועד יעשה סדר בחברות האשראי ויתחיל עם דמי הכרטיס כצעד ראשון שלא לדבר על הגברת התחרות והכנסת שחקן חדש לשוק האשראי. השוק הזה חייב להפתח לתחרות רצינית ומעשית.

    משהו בעניין הפליי קארד. מדוע כאל בחרה דווקא את דיינרס כמותג תחתו יונפק הכרטיס? הרי הבעייתיות של דיינרס וזה שאיננו מכובד בעשרות בתי עסק ידועה לכל. באם כאל הייתה בוחרת את ויזה לא הייתה יכולה להגיע לקהל צרכנים גדול יותר שיצטרף לכרטיס וכן כאמור דבר השהיה גם משמש לתועלתה שרבים היו יותר מבצעים רכישות בכרטיס שהיננו נפוץ יותר ומכובד יותר בבתי עסק. האם הבחירה בדיינרס בקטלוג FLY CARD הייתה חלק ממאמציה השיווקים של כאל להחיות את המותג דיינרס הנמצא בדעיכה כבר שנים רבות?

    יום עצמאות שמח!

    • אני מאוד מקווה שזו תחילתה של מגמה חדשה בכא"ל. שתתמקד בריביות מצידי (לא באמת. גם הן מטורפות אצלה ולא יודע כמה עוד היא יכולה להעלות אותן) אבל תניח לדמי הכרטיס. שתחזור לבייסיק: כרטיס אשראי מתחרה בארנק עם אמצעי תשלום אחרים, כמו מזומן, שעולים פחות/שבחינם, ובכל מקרה בתחרות עם כרטיסי אשראי אחרים שבחינם.

      דמי כרטיס (או דמי ניהול ח-ן, כפי שנהגו לקרוא להם בכא"ל) הם בסה"כ גלגול של דמי החבר השנתיים שנהגו לגבות בכרטיסי אשראי ישראלים כמעט בלי פטורים עד 1998 (כשאלפא קארד נכנסה לשוק), ועדיין נגבים בחו"ל באופן ממוקד לגבי כרטיסים יוקרתיים.

      לאחר שהתחרות עם כניסתה של אלפא קארד – ואח"כ עם לאומי קארד שקמה על חורבותיה – דעכה, והשוק התייצב פחות או יותר על נתחי השוק שמלווים אותו עד היום, התפנו החברות לעשות מה שהן יודעות לעשות הכי טוב, וזה בדיוק ההפך מתחרות – העלאת מחירים מתואמת. בזו אחר זו הודיעו החברות במרץ 2002 על עמלה חודשית חדשה ("דמי ניהול", "דמי טיפול" או "דמי תפעול") שהתווספה למדיניות הפטור המותנה שהייתה נהוגה אז על דמי החבר, הפעם עם מעט מאוד חריגים לעמלה החדשה. ביחד עם עמלה חדשה אחרת ("עמלת חיוב נדחה", "עמלת חיוב דחוי" או "דמי עסקת תשלומים") הם בעצם שעתקו את מודל העמלות הרווח אצל בעלי הבית שלהם, הבנקים – דמי ניהול קבועים ודמי ניהול משתנים אותם גובים כמעט מכולם בח-ן העו"ש.

      דמי הכרטיס הם בעיקרון לופטגאשאפטען ("עסקי אוויר"), אבל אם בכל זאת צריך למצוא להם צידוק (ואני לרגע לא מאמין בו, כן?), אגיד שהם אמורים לכסות את עלויות התפעול של הכרטיס, כמו דיוור ללקוח בדואר, הנפקת כרטיס הפלסטיק, הפקת דף פירוט חיוב חודשי ותפעול מערך מחשוב ושירות. זה בולשיט בעיניי, כאמור, והעלויות האלה מכוסות יפה גם מכל שאר מוקדי הרווח של חברות האשראי.

      כשאל על יצאה עם ה-Fly Card למכרז בין חברות האשראי, כא"ל בחרה להתחרות בו תחת המותג דיינרס וזה מאוד הגיוני מבחינתה. זהו מותג פרמיום המתמחה בתחום התיירות והבידור ("T&A") ומתאים לאופי הפעילות של המועדון.

      מתקנון המועדון ניתן גם ללמוד שהוא מכוון עצמו בעיקר ללקוחות שחיובם החודשי בכרטיס האשראי גבוה במיוחד, כלומר הכרטיס מבקש למצב עצמו יותר ככרטיס Charge Card מאשר Credit Card. הראשון, אזכיר, הוא סוג כרטיס שלא קיים בארץ (אך הוא בהחלט הכרטיס שעליו קיים המותג בחו"ל, ועליו בלבד) לפיו יש לשלם את מלוא הח-ן החודשי בכרטיס מידי חודש – בלי תשלומים, בלי אשראי, אפילו בלי מסגרת אשראי קבועה מראש ("NPSL"). התשלום יזום ע"י מחזיק הכרטיס (כמו ח-ן חשמל, בזק, מים וארנונה בארץ) ואינה נגבה אוטומטית ע"י חברת האשראי.

      כרטיס ה-Fly Card בגרסת הפרמיום שלו מתנה יחס צבירה מועדף עוד יותר של נק' טיסה בחיוב חודשי ממוצע של 10,000 ש"ח (הנבדק אחת לשישה חודשים), ומכאן הדמיון. בכל מקרה, כא"ל הייתה מוכנה להשקיע לא מעט כדי שדיינרס תזכה במכרז (והיא אכן זכתה בו. בבלעדיות לגבי גרסת הבייסיק) כי היא ראתה בו את הדרך להחדיר חזרה לשוק הישראלי את דיינרס.

      האם הצליחה? תגידו אתם. מצד אחד, גם בגרסת הבייסיק, הכרטיס מוצע אוטומטית ככרטיס פלטינום ובכך קורץ ללקוחות שלא זכו בפלטינום קודם. מצד שני, הכרטיס הזה חייב בדמי כרטיס ועוד איזה: הם גבוהים יותר מהתעריף הרגיל ב-25%, במקרה הטוב, ולא ניתן להתנות עליהם.

      חג שמח!

  17. שלום
    לדעתי הסליקה של דיינרס היא סביב ה 2.7% ולא 3.6% כפי שצויין פה. אין חיה כזו 3.6%, זה נשמע לי מופרך.
    מה עמלת הסליקה של אמריקן אקספרס? ומה העמלה של לאומי קארד?
    כמה אחוזים מהנתח של השוק תופסים דיינרס, אמריקן וכרטיסי לאומי קארד?

    • למה יש בעיות בתגובות ובראיית פוסטים חדשים?

      משהו לא תקין בפורום.

      לבדיקתכם

      • מסכים. בדואר האלקטרוני שעדכן אותי על התגובה של שי מופיעה התגובה שהוא הגיב לה (של ויויאנה מור) שלא קיבלתי עליה לא דואר אלקטרוני ולא הצלחתי לראות בעמ' כאן. בנוסף, נראה לי שפרטי הדואר האלקטרוני שלנו חשופים בלחיצה על "להגיב".

  18. אני כמה ימים על הבלוג המעניין הזה וחייב לומר שהתגובות המרתקות לפוסט הנוכחי הן מופת לדיון אינטרנטי ציבורי בתפארתו. איכותי, ענייני וגדוש במידע. בדיוק כמו שצריך. דבר שלצערי לא שכיח למצוא בעברית (לפחות בבמה פתוחה ובנושא הפונה להמונים).

    יותר מדי מה לתרום כאן אין לי. אני חי במסגרת שלי לא צורך ולא מחפש אשראי. יש לי 3 כרטיסים:
    1. מסטרכארד בינלאומי של ישראכרט – כרטיס בתשלום מהבנק. עברתי בנק לפני חצי שנה ובינתיים לא מוכנים לוותר על דמי כרטיס (עדיין לא הסרתי כפפות בעניין. זה יקרה מתישהו..ב)
    2. אמקס זהב אנשים ומחשבים – חוץ בנקאי. חינמי ("עד להודעה חדשה" ) , ונותן הטבות בחו"ל (אני נוסע 4 פעמים בשנה) כמו ביטוח מורחב, טרקלין, חיוב דחוי ועוד.
    3. לאומי קארד free – כרטיס ויזה בינלאומי. חינמי לגמרי ללא הטבות. שיהיה. לא ממש צריך אותו, אבל עשיתי בעיקר בגלל ששתי חברות תעופה מוזלות השייכות לנסיכויות המפרץ איתן אני נוהג לטוס משום מה מסרבות לקבל את המסטרכארד שלי, אבל הויזה עוברת.

    • היי מתן,
      תודה רבה על המחמאות (בתור מי שכתב פה לא מעט תגובות, המחמאה שלך כמעט מרגישה אישית ;-).

      רציתי לציין כמה דברים, ברשותך:
      1. מאוד מפתיע שעברת בנק לפני תקופה קצרה והבנק החדש כבר סיים את "ירח הדבש" ולא מוכן ללכת לקראתך בעניין דמי הכרטיס. אפשר לשאול מיהו?
      2. בהתחשב בעובדה שיש לך כרטיסים אחרים, למה להחזיק כרטיס בנקאי בתשלום? מה הוא נותן לך, בהתחשב שהוא עולה לך?
      3. השאלה הקודמת מקבלת משנה תוקף בהתחשב בעובדה שהכרטיס הבנקאי שלך הוא לא הכרטיס היוקרתי ביותר שלך (זה האחרון הוא אמריקן אקספרס): למה לא גולד מסטרקארד?
      4. אם כבר אני רוכב על עניין יוקרת הכרטיס, חשוב לי לציין שויזה Free של לאומי קארד מוצע גם ככרטיס זהב (ובהתחשב בעובדה שיש לך כרטיס זהב ביד, אין סיבה שלא תקבל מהם כרטיס כזה).
      5. ועוד לעניין Visa Free של לאומי קארד: כפי שציינת, זהו כרטיס חינמי לגמרי וה-trade-off עבור היותו כזה הוא שהוא ללא הטבות. אני רוצה להתייחס לנושא הזה רגע: לשיטתי, ההטבה המרכזית שהכרטיס הזה הציע היא פטור מעמלת חיוב דחוי (עמלת עסקת תשלומים). למה? כי זו עמלה שהיה קשה יותר למצוא כרטיס שפטור ממנה ולגבי פטור מדמי-כרטיס, לא קשה למצוא כרטיסים המשויכים למועדון לקוחות שמקנים פטור לשנה-שנתיים הראשונות, אותו ניתן להאריך (בקלות ברוב המקרים) גם הלאה, בפניה לחברת האשראי. אלא מה? המפקח על הבנקים בבנק ישראל ביטל את עמלת החיוב הדחוי עבור עסקאות שבוצעו מפברואר השנה ואילך – ולכן הכרטיס הזה כבר לא מגלם שום הטבה יוצאת דופן, נהפוך הוא:
      א. כרטיס ויזה (שאתה מעוניין בו מסיבות של כיבוד המותג) ניתן להוציא בלאומי קארד גם שאינו Free ואפילו גם בישראכרט – ובשני המקרים ניתן להוציא אותו משויך למועדוני לקוחות ופטור מדמי-כרטיס, כלומר: ניתן ליהנות מהטבות בכרטיס על הדרך.
      ב. כרטיס Visa Free אינו מדוור דפי פירוט חודשיים בדואר כברירת-מחדל (אם לא תיכנס אליהם באתר לאומי קארד בשך חצי שנה, חברת האשראי תתחיל אומנם לדוור לך אותם, אך תתחיל לגבות ממך עמלה של 3 ש"ח לחודש במקביל). זו אומנם טרחה קטנה יחסית, אבל למה לטרוח כשאפשר להימנע, ולמה לחסוך לחברת האשראי עלויות כשהחיסכון הזה לא מתגלגל אליך? יתרה מזאת, כל עוד אין "חוק-יסוד: חובת מדפסת, דיו, נייר, חשמל ושירות אינטרנט זמין תמיד בכל בית", אני לא חושב שצריך לפטור את חברת האשראי (או כל ספקית שירות אחרת שמנסה להסיט לקוחות לדיוור אלקטרוני) מחובות הגילוי המוטלות עליה.
      ג. ואפרופו לגלגל את החיסכון, הוא לא באמת מתגלגל. עדות לכך ניתן למצוא בהשוואה בין שיעורי ריבית האשראי אותם גובה לאומי קארד בכרטיס חוץ-בנקאי מקביל מאותה יוקרה לבין אלו אותם היא גובה בכרטיס Visa Free; היית מצפה ששיעורי הריבית יהיו זהים לכל הפחות, כיוון שהכרטיס לא נותן שום הטבה אחרת – אבל לא, שיעורי הריבית ב-Visa Free מגלמים פרמיה ויקרים יותר מבכרטיס מקביל, כאמור (אני יודע שאתה לא מחפש אשראי; זו פשוט דוגמא טובה שממחישה כיצד החיסכון לחברת האשראי לא מגולגל למחזיק הכרטיס).

      זה מאוד מעניין, אגב, ההבחנה בכיבוד הכרטיסים שעושה חברות התעופה המוזלות השייכות לנסיכויות המפרץ. ראשית, בגלל שכרטיסי ויזה ומסטרקארד בד"כ מכובדים במידה שווה (ורבה) בעולם. גם אם הן מסרבות על בסיס פרטני – למשל, מזהות את הכרטיס כישראלי (קידומת 5326 לכרטיסי מסטרקארד של ישראכרט) ומסיבות פוליטיות לא מכבדות אותו – אני חושב שזה אסור מבחינת חוקי הסליקה העולמיים של מותגי רשתות האשראי ("Honor All Cards Rule"), מעבר לכך שבאותה מידה ניתן לזהות גם את כרטיס הויזה כישראלי (קידומת 4580 לכרטיסי ויזה של לאומי קארד/כא"ל).

  19. תודה ארז,
    אני בן 28. עברתי לבנק יהב, בעיקר בגלל דמי ניהול חשבון נמוכים.
    בתור נפגע פעולות איבה, ואולי בשונה מהנטייה להניח, אני לא קליינט אטרקטיבי מצד בנקים.
    מקבלי גמלאות ביטוח-לאומי – המטרייה תחתיה אני חוסה בהגדרת הבנקים – מאז ומתמיד זוכים לאפלייה רצינית מצד בנקים בגישה למוצרי אשראי.
    תחת התירוץ שלהם, לפיו "עפ"י חוק אי אפשר לעקל או לשעבד גמלאות קיום של בט"ל" הם מפלים את כל המגזר הזה ללא שום קשר לסוג הגימלה, היותה זמנית או צמיתה, סכומים וכו'. אפלייה גורפת. ללא פשרות, שחור או לבן.
    למרות שבהיותי עצמאי בתחום המחשבים נכנסים לי לבנק סכומים נוספים שבמצטבר מעלים את הכנסותיי אפילו קצת מעבר לשכר החציוני, זה לא מעניין אותם. עמדתם היא שכל הכנסה שאינה ב"קוד משכורת" אינה מוכרת.
    אפילו כרטיס המאסטרכרד שקיבלתי מהם עד לאחרונה היה מותנה בשיעבוד נגדי מלא (הכריחו אותי לסגור פק"מ בגובה המסגרת) ורק לאחרונה הסכימו לשחררו.
    גם מסגרת העו"ש שלי, שעצם הגדרתה דרשה הרבה לחץ, זעומה (2000 ש"ח) למרות שיש לי חברים שמרוויחים כמוני וזוכים גם ל-300% מסגרת עו"ש.
    יש כאן לדעתי בעיה ויחס לא מידתי שלדעתי המחוקק צריך לתת עליה את הדעת, מה ש(למרות נסיונות רפים )לא קרה עד היום.

    זה בוודאי עונה על שאלה מס' 1 שלך. "ירח דבש" ממש לא היה כאן. למרבה האבסורד, על שכירים, אפילו כאלה עם הכנסות נמוכות משמעותית משלי (כמו הרבה מורים ועוד) ממטירים את כל ההטבות כבר במעמד פתיחת החשבון, עוד לפני שבכלל פתחו את הפה. ועל שכמותי כלום ושום דבר – למרות שהכנסתי יותר "בטוחה" (לצמיתות) והבנק נהנה ממנה בהונו הנזיל בדיוק אותו דבר.

    2. 'למה להחזיק כרטיס בנקאי בתשלום?'- את שני הכרטיסים החוץ בנקאיים עשיתי לפני שלושה חודשים, בהפרש של יום אחד מהשני. כרטיס המאסטרכרד הבנקאי נרשם בתור ה'כרטיס המגבה' (תנאי הכרחי להבנתי להשגת כרטיס חוץ בנקאי) עבור שניהם. לכן קצת חושש שאם אבטל אותו שני הכרטיסים הנוספים יתבטלו כמגדל קלפים, ואז אתקע בבלאגן שייקח לי זמן לסדר מחדש. (אם אני טועה, נא תקן אותי).

    3. באמת שמחתי לקבל אישור (לא כל כך צפוי בבחינתי) לכרטיס זהב באמקס. גם המסגרת שם נכבדה יחסית עבורי (20000 ש"ח).
    בכרטיס הבנקאי, מהטעמים המפורטים מעלה, לא היה סיכוי לכרטיס זהב חופשי משעבודים. דווקא ניסיתי אבל ביקשו פק"מ ביטחון בגובה 15000 ש"ח כנגדו. כיוון שאינני צורך מסגרת כזו לא ראיתי טעם בעניין והסתפקתי בבינלאומי רגיל.

    4. צודק, בדיעבד היתה טעות לא לנסות ולבקש זהב בלאומי FREE. רק למחרת אישרו לי זהב באמקס, דבר שהפתיע אותי, אבל עדיין התיאבון לא נפתח במעמד ההזמנה מלאומי. כשהכרטיס יפקע אנסה לבקש זהב, בינתיים לא דחוף לי העניין בעיקר לאור היעדר ההטבות במותג הזה.

    5. שוב בעניין לאומי FREE, החינמיות שלו מתבטאת גם בכך שהוא פטור מעמלות נוספות כמו: כרטיס חליפי בארץ/חו"ל, פירעון מוקדם, הכחשת עיסקה לא מוצדקת, ועוד. זו לדעתי סוג של 'הטבה' שאמנם בעלת שווי זניח, אבל קיים. כשהזמנתי את הכרטיס באמת ניסו לעניין אותי בכרטיסי מועדון כמו שופרסל וכו' אבל סירבתי. לא ממש מעניין אותי. אין להם מועדון ששווה עבורי יותר משקלים בודדים והעדפתי כרטיס עם פטור קבוע מדמי כרטיס ולא כזה שפוטר רק לשנה-שנתיים. מבין את הנקודה הצודקת שלך לגבי הדואר אבל בתור אחד שחי 3-4 חודשים בשנה בחו"ל ולכן דווקא התאים לי יותר לקבל דואר באינטרנט. אשראי מתגלגל אני לא צורך, אז התנאים שלהם לגביו לא היוו פקטור עבורי ואפילו לא ביררתי תנאי ריבית וכו' (ודרך אגב הם ניסו גם ניסו בטלפון להכניס אותי לתכנית המתגלגלת, שמסתבר שמולבשת גם על הכרטיס הזה).

    לגבי חב' התעופה בנסיכויות, זו עדיין תעלומה בעיניי. רק ניסוי וטעייה קצרים (בכרטיסים של משפחה) אישרו לי שויזה של לאומי קארד עוברת. במוצהר, האתרים שלהם סולקים ויזה ומאסטרכרד. המאסטרכרד שלי מעולם לא עבר, וניסיתי הרבה פעמים גם אתר שלהם ואפילו בטלפון (שם לא ידעו לתת תשובה). ההרגשה שלי היא שהם חסמו את ישראכרט ברמת המנפיק, מטעמיים פוליטיים איזוריים, ואילו לאומי-קארד איכשהו חמקה להם מהרדאר בשלב בו הוציאו המדיניות הזו לפועל.

    וכן, בתור הרוח-החיה כאן אתה בהחלט לכול לקחת המחמאות גם אישית 🙂

    שוב תודה
    מתן

    • מתן שלום,
      אני לא מצליח להעלות את התגובה המאוד מושקעת שכתבתי לך: אני נחסם ע"י השרת.

      זו נוסח הודעת השגיאה שאני מקבל:
      Sorry, you have been blocked
      You are unable to access hashekel.co.il
      Why have I been blocked?
      This website is using a security service to protect itself from online attacks. The action you just performed triggered the security solution. There are several actions that could trigger this block including submitting a certain word or phrase, a SQL command or malformed data.
      What can I do to resolve this?
      You can email the site owner to let them know you were blocked. Please include what you were doing when this page came up and the CloudFlare Ray ID found at the bottom of this page.

  20. CloudFlare ונפלאותיו 🙂
    יש להם הרבה False Positive בזיהוי התקפות. מעצבנים לפעמים.
    הודעה ארוכה, או תווים מיוחדים בטקסט הנחזים בעיניהם לסקריפט עלולה להיות טריגר לשגיאה כזו.
    נסה לפצל התגובה לחלקים, ומראש מעריך המאמץ שלך
    שבוע טוב!

    • מתן היי,
      אני אקבל את ההצעה שלך ואנסה לפצל את ההודעה שלי.
      אני מצרף את חלקה הראשון, as is.

      מתן שבוע טוב,
      אני קודם כל מצטער לשמוע שאתה נפגע פעולות איבה.

      לצערי, הבעיה של אפליית מקבלי קצבאות ביטוח לאומי בנגישות לאשראי מוכרת, כאובה וידועה.
      למעשה, הייתי אפילו טוען שהיא מקוממת – כיוון שניתן להניח שיש מתאם שהופך דווקא את האוכלוסייה הזו לצרכנית אשראי, ואילו המערכת הבנקאית מקבלת את ההצדקה שלה (למנוע ממנה אשראי) כל הדרך למעלה – עד בנק ישראל ואף למעלה מכך, שכן פק' הבנקאות מחייבת את הבנקים לפתוח ללקוחות ח-ן עו"ש (וגם זה בהסתייגויות), אך לא מחייבת אותם להעניק להם אשראי – ולבנקים מאוד נוח להסתתר מאחורי האיצטלה הזו.

      למעשה, הצורה שבה אתה מציג את הנושא גורמת לי להרגיש שאט נפש כלפי הבנקים שבעתיים – שכן נראה כי המוטיבציה של הבנקים במתן אשראי למגזר הקמעונאי (=לקוחות פרטיים) מותנית בקיומם של מקורות שניתן לעקל או לשעבד. בינינו, אפילו זה לא מדויק כי אם תחטט בפסקי דין או בהחלטות הוצל"פ תראה שבפועל יש המון היתממות מצד באי כוחה של המערכת הבנקאית וגם העובדה שמדובר בקצבאות לקיום לא ממש עוצרת אותם מלממש את אותן קצבאות לטובתם (במקרה של חוב), גם אם "לא ניתן" לכאורה. מספיק שזה פשוט נופל להם לידיים כפרי בשל. גועל נפש, כבר אמרתי?

      אני כן רוצה להתייחס לכמה דברים, בנושא הזה ובכלל, אם כבר העלית את הסוגיה.

      ראשית, בנק יהב אינו הבנק היחידי שמעניק עמלות נמוכות – יש עוד אופציות:
      קודם כל, למיטב ידיעתי, העמלות הנמוכות בבנק זה הן פונקציה של משכורת שנכנסת לח-ן העו"ש, ואפילו נדרשת משכורת של 5,000 ש"ח ומעלה, אם אני לא טועה. בהינתן תנאים אלה, זה לא הופך את ההצעה לכזו שלא שכיחה גם בבנקים אחרים (נדמה לי שקיימת גם בבנק אוצר החייל, ולפחות בעבור מקצועות מסוימים/למקומות עבודה מסוימים בהסדר עם הבנק (אתה בעצמך הזכרת מורים) – נדמה לי שקיימת גם בבנקים דיסקונט ולאומי.

      כמו כן, בבנק אגוד ניתנת הצעת ערך משופרת על בסיס משכורת בגובה 7,000 ש"ח נטו, בבנק מזרחי טפחות גם. בבנק ירושלים נדמה לי שהיא ניתנת בכל ח-ן עו"ש (כלומר, אולי גם אינה זקוקה לח-ן עו"ש משכורת). בבנק הדואר יש גם עלויות נמוכות (אבל זה לא בנק מסחרי ויתרת החובה בח-ן העו"ש מוגבלת ל-500 ש"ח, בתנאים מוגבלים המגלמים ריבית רצחנית).

      בנקים כמו לאומי והבינ"ל מציעים גם חשבונות עו"ש שמתנהלים דיגיטלית ללא עמלות ("טוטאל דיגיטל" ו"ח-ן ירוק", בהתאמה). אדרבא, זה יכול גם להתאים לאורח החיים שלך, שבמסגרתו אתה נמצא זמן לא מבוטל בחו"ל. לגבי הראשון מבין השניים, אני יודע שהוא מציע מסגרת אשראי אוטומטית בח-ן העו"ש של 5,000 ש"ח בריבית אטרקטיבית (פריים), הניתנת להגדלה (בריבית יקרה יותר).

      שנית, לעניין קוד משכורת.
      זיכוי בקוד משכורת בח-ן העו"ש לא חייב לנבוע מזיכוי דרך המסלקה הבין-בנקאית ("מס"ב"), היא "דרך המלך" לזיכוי משכורות (חלק מהגורמים במערכת הבנקאית – כמו בנקים שעובדים עם מערכת המחשוב של בנק לאומי או חברת האשראי כא"ל מכנים זיכוי זה "אינטגרציה"). גם משכורת המופקדת בצ'ק לח-ן העו"ש ניתנת לזיכוי בקוד משכורת (יש להפקיד אותה בדלפק, להציג תלוש משכורת ולהתעקש שתופקד כצ'ק משכורת. אם אני לא טועה, העמלה על ההפקדה תחויב בתעריף פעולה בעריץ ישיר, ככל שנגבות עמלות כאלה בח-ן העו"ש).

      בנוסף, למי שזה רלוונטי עבורו – גם זיכוי פנסיה בח-ן העו"ש נחשב כמשכורת. אגב, לעניין נגישות לאשראי וכו' – חשוב לי להרחיב את היריעה בעניין האפליה ולסבר את האוזן שבחלק מהבנקים גם משכורת (או משכורות מצטברות) בגובה הנמוך מ-4,000 ש"ח נטו לחודש אינו מספיק כדי לתת אשראי (כמו מסגרת משיכת יתר בח-ן העו"ש). אפרופו שכר חציוני, למיטב הבנתי הוא נמוך במידה ניכרת מהשכר הממוצע במשק.

      לעניין כרטיס המסטרקארד הבנקאי:
      ראשית, לפי אתר בנק יהב, אגב, ניתן בבנק להנפיק מסטרקארד בנקאי גם של כא"ל.

      שנית, יפה מאוד שהצלחת לעבור את המשוכה ולקבל כרטיס בינלאומי. בהתחשב במסכת הייסורים שהם מעבירים מקבלי קצבאות, הצלחת לדלג אחר 3 משוכות:
      א. לקבל כרטיס בנקאי (הבנקים נוטים לא פעם להתעלל בלקוחות מקבלי קצבאות ולהכריח אותם למשוך את כספם לא אחרת מאשר לתת להם לחכות בתור לדלפק);
      ב. לקבל כרטיס אשראי ולא כרטיס חיוב מידי ("ישראכרט דירקט"/"ישראCash"/ויזה אלקטרון) או כרטיס אשראי לשימוש אלקטרוני בלבד ("ויזה בייסיק") -הכרטיסים הללו מגלמים מוצר נחות (שמאוד קשה לחייב דרכו עסקאות כהוראות-קבע, למשל);
      ג. לקבל כרטיס אשראי בינ"ל (מסטרקארד) ולא כרטיס אשראי מקומי (ישראכרט או ויזה/דיינרס/מסטרקארד מקומי) – ההבחנה הזו בין כרטיס מקומי לכרטיס בינ"ל היא במידה רבה תופעה ישראלית שמקורה בהגבלות ההיסטוריות שחלו על אזרחי המדינה לנשוא מט"ח לחו"ל. כיוון שבמשק הונהגה ליברליזציה במט"ח ב-1998, מן הראוי שההבחנה הזו (שמשמעה בכרטיס מקומי פטרנליזם של המערכת הבנקאית על לקוחותיה בהקשרים של נסיעה לחו"ל וביצוע עסקאות באינטרנט), תעבור מן העולם.

      שים לב שלבנק אסור להתנות שירות בשירות, הווה אומר – הדרישה לסגור פיקדון "גב אל גב" מול גובה מסגרת האשראי בכרטיס האשראי שלך "הולכת על הגבול" בהיבט הזה: אני מניח שבנק יוכל לטעון שדרישה לבטוחה לאשראי היא לגיטימית ובתחום סמכותו, אבל לעניות דעתי הוא לא יכול לחייב אותך שהבטוחה תהיה מסוג שירות – או מוצר – אחר שהוא מעניק לך, כמו פיקדון בנקאי. אתה יכול, למשל, לרכוש באותו סכום קרן כספית (שהיא קרן נאמנות שמשקיעה פלוס מינוס באפיק השקעה זהה לפיקדון), ואגב כך ליהנות מנזילות משופרת, מפטור מעמלות (של ניירות ערך) ובפוטנציה, מתשואה עודפת על פיקדון בנקאי. זאת לא המלצה להשקעה – למען הסר ספק, אני לא יועץ השקעות.

      המשך יבוא

    • זהו חלקה השני של ההודעה המקורית שפוצלה.

      לעניין מסגרת האשראי בח-ן העו"ש:

      הבנק עובד בתבניות, ומסגרות האשראי בח-ן העו"ש שהוא מציע הן "מוצרי מדף" שהוא "מתקין" בח-ן העו"ש as is.

      מסגרת משכורת היא מסגרת שנגזרת מזיהוי אוטומטי של זיכויי משכורת בח-ן העו"ש ע"י מחשב הבנק. מסגרת כזו ניתנת להזנה במכפיל של 0.5-5 על גובה המשכורת נטו, לפי שיקול דעת הסניף. אגב, אליה וקוץ בה: זה שנותנים לחברים שלך מסגרת במכפיל 3 על המשכורת נטו שלהם, לא אומר שהם משלמים על כל המסגרת את אותה ריבית: הריבית מדורגת – ונובעת מכך שהמסגרת מדורגת למס' קווי אשראי שהריבית על כל אחד מהם רק הולכת ועולה;

      בעצם, זה קצת כמו "להכשיר" את החריגות ממסגרת האשראי בח-ן העו"ש של פעם אל תוך מסגרת האשראי – ואת הריבית עליהן בהתאם (כלומר, אתה מקבל מסגרת בתנאי ריבית חריגה), לא ממש לוקסוס. למעשה, הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 325 של המפקח על הבנקים בבנק ישראל שדרשה להכשיר את השרץ הזה אי-שם ב-2006, נתנה לבנקים רישיון להתחזר עוד קצת על הדרך: אם כבר מסגרת בהסכם ואם כבר חותמים על טפסים – אז בואו ונגבה עמלת הקצאת אשראי על המסגרת, בין אם ניצלת אותה ובין אם לא (הרציונל: כי זה "הסכם" שחתמת עליו מראש ו"שמנו בצד" בשבילך כסף).

      חלק מהבנקים אולי קצת פחות חזירים (העמלה תיגבה רק כמינימום לתשלום, אם במשך רבעון הריבית שנצברה על ניצול המסגרת לא הגיעה לגובה העמלה הרבעונית על הקצאת האשראי), אבל חזירות זו עדיין חזירות, איך שלא תסתכל על זה. וזה מתווסף לריבית הלא אטרקטיבית במדרגה השנייה והשלישית, כן?

      המשך יבוא

    • זהו חלקה השלישי של ההודעה המקורית שפוצלה.

      לעניין כרטיס אשראי בנקאי בתשלום:

      קודם כל, אתה צודק בזה שהפרקטיקה הנהוגה בשוק כרטיסי האשראי החוץ-בנקאיים היא להיות מלווה משני מבחינת מעמדה של חברת האשראי מנפיקת הכרטיס – אתה לא יכול לקבל כרטיס אשראי חוץ-בנקאי אם אין לך להציג כרטיס בנקאי תקף ותקין קודם כל. הכרטיס הבנקאי הוא "האב הקדמון", הוא המקור. הוא מאפשר לך לקבל כרטיס אשראי חוץ-בנקאי.

      הפרקטיקה הזו גם נותנת לחברות האשראי יופי של הצדקה למה הריביות שהן מציעות בכרטיסים חוץ-בנקאיים גבוהות: הן המלוות המשניות, הן "לא יודעות מה יש לך בחשבון" ולכן "הסיכון שהן לוקחות גבוה מידי". זה בולשיט בעיניי, גם בגלל שהן יכולות (ובחלק מהמקרים אף דורשות) לראות דפי ח-ן עו"ש, ואז בעצם הטענה הזו מאבדת ממהותה, וגם בגלל שלאורך זמן הלקוח החוץ-בנקאי צובר ותק שמאפשר להן לתמחר את הסיכון (=הריבית) בצורה "נכונה" יותר והטיעון הזה שוב מאבד מכוחו. So much for תחרות בשוק הזה…

      שים לב שהצורך בהחזקת כרטיס בנקאי כוחו יפה רק עבור כרטיס האשראי החוץ-בנקאי הראשון שאתה מבקש. כלומר, מאחר וביקשת שני כרטיסים, במקרה שלך תיאורטית יכולת לנקוב במס' כרטיס האשראי החוץ-בנקאי הראשון שלך בבקשה שלך לכרטיס האשראי החוץ-בנקאי השני.

      זה לוקח אותנו שוב לכמה נקודות:

      1. שים לב שביקשת שני כרטיסים חוץ-בנקאיים בזה אחר זה (יום אחר יום). אם אתה שואל אותי, אני לא בטוח שזו התנהלות נכונה (למרות שזה הצליח לך). קח בחשבון שהליך חיתום האשראי (כמו אישור הנפקת כרטיס) כרוך מבחינת חברות האשראי להפיק אודותיך דו"ח מחברות נתוני האשראי. לא מן הנמנע שדו"ח כזה גם כולל מידע לגבי מי עוד הפיק אודותיך דו"ח, מתי ולצורך מה.

      אם אתה שואל אותי, נראה לי שלהבא ראוי להמתין כמה חודשים בין בקשה לבקשה ("בקשה" במובנה הרחב – כל בקשה שניתן להניח שתביא להפקת דו"ח נתוני אשראי אודותיך, כלומר גם בקשה להגדלת מסגרת אשראי בכרטיס או שדרוגו נופלות להגדרה זו).

      2. לכרטיס בנקאי, כל כרטיס בנקאי, יש באופן טיפוסי את היתרונות (או המאפיינים, שכן הם לאו דווקא יתרונות) הבאים:

      א. החיובים בו מכובדים תמיד ע"י הבנק, שערב עבור כיבודם לחברת האשראי. כלומר, אם אתה חורג בעקבות השימוש בו, יהיה לך עסק עם הבנק – לא עם חברת האשראי.

      ב. הכרטיס מאפשר לך להפיק תדפיסי מידע ולבצע פעולות בשירות עצמי במכונות לשירות עצמי של הבנק – כי הוא (גם) "כרטיס בנק" וקשור לח-ן העו"ש שלך. אבל כיום מידע ופעולות אתה יכול לבצע גם באתר האינטרנט, ומרבית הפעולות שניתנות לביצוע במכשיר לשירות עצמי ניתנות לביצוע גם בתיבת שירות. עבור אלה שלא, ניתן להנפיק כרטיס מידע או כרטיס כספומט (=מאפשר גם ביצוע פעולות), שאם אני לא טועה פטור מעמלה או כרוך בעמלה זניחה בשישים ביחס לדמי הכרטיס בכרטיס הבנקאי.

      ג. משיכות מזומן *בארץ* בכרטיס בנקאי מאושרות על בסיס היתרה למשיכה בח-ן העו"ש, לא היתרה המקבילה במסגרת האשראי בכרטיס (כלומר, עבורן משמש הכרטיס המשולב כ"כרטיס בנק" ולא כ"כרטיס אשראי"), ורק לאחר מכן כפופות לתקרה במכשיר הכספומט ולסוג (יוקרת) הכרטיס. תנועת המשיכה גם משתקפת מיידית בח-ן העו"ש ומקטינה את היתרה למשיכה בהתאם.

      ד. החזקת כרטיס בנקאי משמשת לפעמים כפרמטר סף למערכת המחשב של הבנק כדי להקצות לך זכאות למסגרת להלוואות ישירות מאושרות מראש. זהו תנאי סף ולא מן הנמנע כי המחשב אוטומטית/הסניף ידנית ימנע מלקוח המקבל קצבאות את הזכאות הזו בכל מקרה; ההלוואות האלה גם לא בהכרח משתלמות מבחינת הריבית שלהן (יש trade-off בין המיידיות שלהן לבין העלות שלהן).

      3. ישראכרט (לרבות אמריקן אקספרס) היא חברה יחסית שמרנית במדיניות האשראי שלה. אחד מהצורות בהן זה בא לידי ביטוי הוא מה שנראה על פניו כהסתמכות ניכרת שלה בהחלטות האשראי שלה על הכרטיס הבנקאי שלך, שאותו הרי היא מתפעלת. ההסתמכות הזו באה לידי ביטוי במישרין במודל דירוג האשראי (Credit Scoring) הפנימי שלה, זה שעל בסיסו נקבעת הזכאות לכרטיס חוץ-בנקאי, יוקרת הכרטיס, גובה המסגרת ושיעורי הריבית. כלומר, אני מניח שמסגרת האשראי שלך באמריקן אקספרס נגזרה מהמסגרת בכרטיס המסטרקארד הבנקאי (ואם המסגרת במסטרקארד זה תעלה, סביר להניח שתיווכח שתוכל לבקש להגדיל את המסגרת גם באמריקן אקספרס והבקשה תאושר כנראה בקלות יותר).

      האם זה עובד הפוך? האם ביטול הכרטיס הבנקאי ידליק בישראכרט "נורה אדומה" לגביך בכובע של הכרטיס החוץ-בנקאי? אני רוצה להאמין שלא, כי אם כן, אז שוב – התחרות בשוק הזה לא באמת קיימת. אני רוצה להאמין שישראכרט לא יכולה לפעול נגדך באופן חד-צדדי רק כי החזרת את הכרטיס לבנק. עצם החזרת הכרטיס מסווגת כהחזרה או ביטול יזום שלך ולא חסימה או ביטול של הסניף – וגם זה מידע מקודד שישראכרט אמורה להבחין בינו לבין ביטול הכרטיס מחמת שימוש לרעה, למשל.

      בשולי הדברים, מעניין לדעת שישראכרט טורחת לציין בכל מקום שיכול להתפרש כבקשת אשראי ממנה שהיא משתמשת במידע אודותיך שידוע לה (מכל כרטיס אחר, למשל) כדי לכסת"ח את עצמה מפני תביעה אפשרית נגדה להפרת הפרטיות. היבט נוסף קשור בבנק – דווקא עצם האקט הפיזי של החזרת הכרטיס הבנקאי יכול להביא את הסניף להבין שאתה רציני, ולכן לפטור אותך מהעמלה. ככלות היום, אחזקת הכרטיס הבנקאי משתלמת לסניף – הוא גם ככה חולק עם ישראכרט את הרווחים על מחזור הפעילות שלך בכרטיס.

      בכל מקרה, אני יכול רק להציע שאם יש לך הוראות קבע בכרטיסי האשראי להסיט אותן ל-Visa Free – כך הן בכל מקרה יהיו חסינות מפני התנהלות אפשרית חד-צדדית (ולא הוגנת) של ישראכרט במקרה הזה.

      לגבי כרטיס האמריקן אקספרס זהב חוץ-בנקאי:

      מעדויות שונות עולה ההכרה שכנראה אמריקן אקספרס מאפשרת בקלות יחסית לקבל כרטיס זהב חוץ-בנקאי שלה (כלומר, המשוכה האמיתית היא כרטיס פלטינום, אבל כיוון שישנה התעקשות קשיחה לגבי דמי הכרטיס שלו, אז זה לא נורא כל כך). כנראה שהאיזון באמריקן אקספרס מבחינת ניהול סיכוני אשראי נערך על בסיס גובה מסגרת האשראי ושיעורי הריבית עליה.

      למעשה, אלו חדשות מצוינות, מהסיבות הבאות:

      א. אם היא נמוכה, מסגרת תמיד אפשר להגדיל (אם צריך), והיא לא חקוקה באבן (גם אם באופן עקרוני ישראכרט נוטה להיות פחות גמישה בהיבט הזה, כאמור).

      ב. בעיניי, ההבדל *העיקרי* בין כרטיס זהב לבין כרטיס אמריקן אקספרס ירוק הוא בעיקר בהיבט של השימושים בכרטיס בחו"ל – חיובים ומשיכות מזומן – שהחל מכרטיס זהב ומעלה מחויבים במסגרת מועד החיוב החודשי, כמו בארץ וללא ריבית.

      ג. אמריקן אקספרס הוא מותג פרמיום, וככזה, כרטיס הזהב אמור להיחשב קצת יותר מכרטיס ויזה/מסטרקארד זהב; זה מעולה לדירוג האשראי שלך ולאופן שבו מנפיקים אחרים אמורים להסתכל עליך.

      מסגרת האשראי שניתנה לך אכן מאוד נדיבה, בוודאי ביחס למקובל בישראכרט לכרטיסים מסוג זה (מסגרת בגובה שכזה שכיחה יותר בכרטיסי זהב חוץ-בנקאיים אצל חברות אשראי אחרות); למעשה, זו המסגרת שניתן לצפות שתונפק לכרטיס אמריקן אקספרס פלטינום חוץ-בנקאי, לא זהב – אז כנראה שעברת את ה-Credit Score שלהם with flying colours…

      אני יכול להבין ממך שבעצם בתור ברירת-מחדל, בבנק יהב מנפיקים כרטיסי זהב עם מסגרת אשראי של 15,000 ש"ח. מעניין מה ברירת-המחדל לגבי כרטיס בינ"ל, כמו המסטרקארד שלך. אגב, יכול להיות שלא אבד הסיכוי לקבל כרטיס זהב מהבנק. אם לאורך זמן הבנק יגדיל את מסגרת הכרטיס ל-15,000 ש"ח, אפשר לטעון בפני הסניף שאין מניעה לשדרג את הכרטיס לזהב, כי הוא לא נוטל עליך יותר סיכון. היתרון עבורך: אתה משדרג את מעמדך בבנק ואל מול נותני אשראי פוטנציאלים אחרים (וכבר ציינתי כיצד ישראכרט לוטשת עיניים למה נעשה בכרטיס הבנקאי שלך דרכה, כדוגמא).

      אגב, הייתי מציע לך גם לבדוק אם אתה יכול "למצוא את עצמך" באחד מכרטיסי המועדון של ישראכרט שפוטרים מדמי-כרטיס ולשייך אליו את הכרטיס הבנקאי שלך. יש לישראכרט תשתית די רחבה של מועדונים ולא מן הנמנע שתצליח למצוא את עצמך בגדרי אחד מהם, שמעניק פטור מדמי-כרטיס.

      המשך יבוא

    • זהו חלקה הרביעי (והאחרון!) של ההודעה המקורית שפוצלה.

      לעניין כרטיס Visa Free של לאומי קארד:
      אם אני לא טועה, המדיניות של לאומי קארד לעניין (סוג) יוקרת הכרטיס הוא לכל הפחות להשוות את הכרטיס שלהם עם הכרטיס שאתה מציג להם – ובמובן הזה יש לך סיכוי לשדרג את הכרטיס הנוכחי לזהב גם לפני תום התוקף של הכרטיס הקיים (אם תציג להם את האמריקן אקספרס), רק שתדע.

      לגבי העמלות בכרטיסי אשראי (Visa Free שוב):
      ניתן לראות בבירור מאחורי תעריפוני העמלות בחברות השונות חיקוי של המתודולוגיה הקיימת בתעריפוני הבנקים. כך למשל, יש המון עמלות שהסיכוי שייגבו ממך נדיר – ובמובן הזה אני נוטה לקבל את הרציונל לגבייתן; אם הפעילות בכרטיס הצריכה להיתקל בהן – דיינו (גם כן, לא לכל העמלות יש רציונל שאני יכול לחיות איתו. חלקן חזירות לשמה).

      דוגמא נוספת נוגעת לרציונל במקור מאחורי גביית שתי עמלות ש"הומצאו" בכל חברות האשראי ב-2002: דמי כרטיס ועמלת חיוב נדחה (האחרונה הספיקה להתבטל בינתיים, כאמור) – העמלות האלה מחקות במובהק את מודל דמי הניהול בבנקים: את הרכיב הקבוע, שנוטה להיגבות כהכנסה קבועה לחברות האשראי בכל מקרה (דמי כרטיס) ואת הרכיב המשתנה, תלוי פעילות (עמלת חיוב נדחה).

      אני בעיקרון חסיד (וזה נכון, למשל, גם בתחום התקשורת) לגבייה במודל Pay As You Go – כלומר: אם לא צרכתי את השירות, אל תבקשו ממני עמלה עבורו. במובן הזה, אני הרבה יותר מקבל את הרציונל לגבות ריבית על אשראי – אם נצרך – מאשר לגבות עמלה על עצם אחזקת הכרטיס או עצם מתן שירות שלא באמת כרוך בעלות תפעולית לחברת האשראי (עמלת חיוב נדחה נגבתה על עסקאות תשלומים או עסקאות דחויות שגם בית העסק זוכה בגינן באופן דחוי, ולא חברת האשראי היא זו שהעמידה את האשראי ללקוח).

      זו הסיבה בעיניי למה במידה רבה אני סבור שכן צריך לבחון את מוצרי האשראי המוצעים בכרטיסי האשראי ואת שיעורי הריבית הנגבים עליהם: בעולם שבו לרוב גובים הבנקי עמלת הקצאת אשראי על מסגרת למשיכת-יתר בח-ן העו"ש (בין אם הוא נכנס ליתרת חובה ובין אם לא(, מדובר ב"קנס", בחזירות – ואין סיבה לגבות אותה. אם נניח את הדברים האלה על המאזניים, נראה לי עדיף להיות בלי מסגרת אשראי בח-ן העו"ש (כלומר, לנהל אותו תמיד ביתרת זכות), ומקסימום לצרוך את האשראי במקום משיכת יתר – בכרטיס האשראי.

      זה אגב לא חייב להיות במתכונת של אשראי מתגלגל: אתה יכול לדעת שיש עסקה מסוימת, ספציפית, שתביא אותך למינוס ומראש לפרוס אותה לקרדיט בתשלומים קבועים או לסל מצטבר עם פירעון חודשי אחיד ("אמקס קרדיט" באמריקן אקספרס, "סל מועדף" בלאומי קארד) או לדחות את פרעונה בחודש ("30+" בלאומי קארד). זה פתרון נקודתי שלא דורש לכבול את עצמך לנצח בשלשלאות ליתרת אשראי מתגלגלת שלא נגמרת (על יתרה זו פעמים רבות גם הריבית מתומחרת כיותר גבוהה מאשר זו הנגבית על עסקת אשראי ספציפית).

      אגב, לא מן הנמנע שתגלה שהריביות בכרטיסי אשראי נמוכות יותר אף מהריבית על משיכת היתר בח-ן העו"ש, וזה עוד לפני ששקללנו את עלות עמלת הקצאת האשראי לחשבון – מה שאומר שזה פשוט משתלם יותר. אם ניקח בחשבון שכנראה במקרה שלך מסגרת האשראי למשיכת יתר בח-ן העו"ש אינה מסגרת משכורת בהסכם קלאסית (אותה המחשב מזהה, כאמור), אלא ככל הנראה מסגרת בסכום נקוב, "קשיח" של 2,000 ש"ח (מוצר מדף אחר שבמרבית הבנקים מכונה "חח"ד פרטי"), הרי שסביר להניח שהיא מלכתחילה מתומחרת גם בריבית גבוהה יותר ממסגרת משכורת בהסכם, מה שרק משחק עוד לעניין שיקולי העלות.

      יתרון נוסף בא לידי ביטוי בעובדה שח-ן העו"ש מתנהל תמיד ביתרת זכות – וזה גם משהו שעומד לזכותך מול כל גורם אחר שתרצה שיתן לך אשראי בהמשך.

      בהקשר הזה, יש פה בעצם סגירת מעגל: דווקא הכרטיסים שנולדו ככרטיסי אשראי מתגלגל מראש בלאומי קארד ("Multi"), מעניקים את אותו פטור מיוחל מכל רשימת העמלות שמנית. והרי, אף אחד לא מחייב אותך להשתמש באשראי המתגלגל באותם כרטיסים – ברירת המחדל היא שתפרע תמיד את סכום החיוב החודשי כמו בכל כרטיס רגיל!

      שוב, הפטור האוטומטי הוא לשנה-שנתיים, אבל אני רוצה להדגיש שוב שלמיטב ידיעתי, לא צריך יותר מבקשה מנומסת בשיחת טל' קצרה למוקד השירות כדי להאריך את הפטור מדמי כרטיס גם מעבר לתקופת ההיכרות (וזה כל מה שצריך בכרטיס Multi. שאר העמלות לא נגבות בדיוק כמו בכרטיס Free, כאמור).

      לגבי חברות התעופה בנסיכויות:

      יכול להיות שאתה צודק והסיבה שהכרטיסים של ישראכרט נחסמים היא פוליטית (בוא לא נשכח שישראכרט, מעצם שמה, מסגירה את הזיהוי הפוליטי שלה קבל עם ועדה). במקרה כזה, יכול להיות מעניין לבחון את זה דרך תלונה למסטרקארד העולמית (או למסטרקארד אירופה): שוב, כל הקטע של כרטיס אשראי בינ"ל הוא שהוא משתמש ברשת בינ"ל שהשחקנים בה מחויבים לכבד את כל הכרטיסים הנושאים את המותג. זו יכולה להיות הפרה של תנאי הזיכיון שקיבלה חברת האשראי שסולקת את שוברי המסטרקארד של החברה.

      מצד שני, זה יכולה להיות גם חסימה מצד המנפיק (או מתפעל הכרטיס מטעמו) – כלומר מישראכרט – קרי, שישראכרט לא נותנת אישור לעסקאות שמקורן במדינות עימן אין לישראל קשרים מדיניים/עסקיים.

      בכל מקרה, אופציה אחרת וקצת יותר מקורית שיכולה להסביר זאת היא היסטורית – בגלגולם המקורי, כרטיסי מסטרקארד של ישראכרט הם כרטיסי "ישראכרט עולמי" – כרטיסים מקומיים שכובדו בחו"ל על בסיס שיתוף פעולה של ישראכרט עם יורוקארד, מותג שכמעט נעלם מהעולם ושגם הוא בתורו חתם על שיתוף פעולה דומה עם מסטרקארד לצורך כיבוד עולמי.

      כך למשל, יכול להיות שתראה ע"ג חלק מהשוברים של עסקאות שאתה מבצע בכרטיס בארץ שהכרטיס שלך מזוהה כ"יורוקארד/מסטרקארד". כיוון שכך, יכול להיות שמס' הכרטיס שלך מזוהה ככרטיס יורוקארד שאינו נסלק ע"י חברת הסליקה שאיתה עובדת חברת התעופה (שוב, הסיכוי קלוש. כרטיסי יורוקארד מזוהים וממוספרים ככרטיסי יורוקארד לכל דבר מזה למעלה מעשור).

      למה זה לא קורה בויזה? כרטיסי ויזה שהונפקו בישראל – לא משנה דרך איזו חברת אשראי – מעולם לא זוהו באופן דומה על בסיס צד ג' באותה מתכונת כפי שציינתי לגבי ישראכרט, ולכן יכול להיות שזה מסביר את העניין.

      תודה על המחמאה (וסליחה על החפירה ;-),
      ארז (סוף).

  21. שלום לכולם.אבקש לדעת מניסיונכם עם איזה כרטיס אשראי ניתן להכנס לטרקלין דן בחינם כאשר עלות דמי השימוש בו הינה בחינם?
    תודה מראש לעונים.

  22. דורון שלום,
    כמו שכבר כתבו המלומדים ארז ושי (מאד נהנתי לקרוא את המידע הרב..החכמתי רבות)
    אמקס ביזנס זהב של מועדון "אנשים ומחשבים" מקנה לך כניסה לטרקלין דן בחינם והכרטיס בחינם (-:
    ארז , שאלה? האם מועדון cal 365 מקנה נקודות טיסה? וא"כ מהו יחס ההמרה?

    • מה היתרון של כניסה לטרקלין דן?
      והאם עולה חברות במועדון "אנשים ומחשבים"?

    • ליוסי שלום,
      אני די לוקח בחזרה את המחמאות שהרעפתי פה על כא"ל ועל כרטיס Club 365 דרכם. חוויית השירות שנחשפתי אליה הייתה מזעזעת – הצצתי ונפגעתי (וזה עוד ככל שאפשר להגיד על זה הן "חוויה" והן "שירות"), ככה שאני לא ממליץ – 7 חודשים של פטור מדמי כרטיס לא שקולים למסכת ייסורים שכרוכה בהתקשרות עם כא"ל. עד כדי כך! לכאורה, כביכול, וכל מה שצריך לסייג באותיות קטנות כדי שחלילה לא ייטען שהוצאתי דיבה וכו'.
      על פניו, נראה לי שהכרטיס מקנה נק' טיסה כמו כל כרטיס אחר של כא"ל, כלומר אם דאגת שישויך לתוכנית צבירה אוטומטית מראש, מהשקל ה-201 ש"ח בכל מועד חיוב, לפי 1,750 ש"ח = נק' הנוסע המתמיד של אל על (בכרטיסי פלטינום – 750 ש"ח), בכפוף לתנאי התקנון (רלוונטי בוודאות במותגי ויזה ומסטרקארד, טעון בדיקה לגבי דיינרס (אתר החברה ירד כרגע ולא ניתן לבדוק).
      ושוב, אני לא חושב שההתקשרות עם כא"ל שווה את זה.

    • לניר שלום,
      קודם כל, חשוב להדגיש שכרטיס אשראי ישראלי לשימוש בינלאומי שמאפשר חיוב ח-ן עו"ש במט"ח הוא בהכרח כרטיס בנקאי.
      לגבי כא"ל, האתר של החברה ירד ואי-אפשר לראות את התעריפון.
      לגבי ישראכרט (מסטרקארד, ויזה) ואמריקן אקספרס – עמלה קבועה בסך 19 ש"ח בלי קשר לסכום המשיכה.
      לגבי לאומי קארד – 3% מסכום המשיכה.
      שים לב שעבור משיכה באמצעות חלפן (ולא באמצעות כספומט, כפי שציינת), העמלה עשויה להיות שונה.

      • ארז שלום , אני לקוח של כאל כבר 10 שנים בכרטיס מסוג דיינרס , ובדוח האחרון הועלה העמלה למט"ח ל 2.5 אחוז מהעסקה בנוסף משיכת כסף בחו"ל בתעריף של 3.85 אחוז !
        יש משהו בחברת כאל שאני מחבב וזה בנושא הדיגיטל האתר שלהם מאד ברור וקל לתפעול .. בשונה מהאתר של ישראכרט שהינו מיושן מאד, אבל חברת כאל מאד יקרים ומתברר שהם עדיין ממשיכים לעלות מחירים..
        לכן בעסקאות של מט"ח אני משתמש רק עם ישראכרט או לאומי..
        לאחר שקראתי את ההמלצה שלך על מעבר לכרטיס ויזה של מועדון 365 החלטתי להצטרף אליו אבל משום מה הם נתנו לי כרטיס זהב בלבד ששם יחס ההמרה לנקודות תעופה ממש עלוב . לכן החלטתי לבטל את הכרטיס בכלל ולישאר עם ישראכרט & לאומי בלבד..

      • יוסי שלום,

        חשוב לי להפנות את תשומת הלב כי השינויים בעמלות המט"ח מגיעות בעקבות הוראות של המפקח הקודם על הבנקים בבנק ישראל, שביקש לפשט את מבנה העמלות. בגדול, רוב העמלות ברוב המקרים היו מחושבות לא לפי שער יציג, אלא לפי שער מכירה (גבוה) של העברות והמחאות בבנק שהוא בעל השליטה בחברת האשראי; הווה אומר, הלקוח היה מתחיל לשלם עמלה שנסתרת בתוך השער עוד לפני חישוב העמלה עצמה! יתרה מכך, בחלק מהמקרים העמלה הורכבה משילוב של שיעור (אחוז) מהסכום בתוספת רכיב קבוע (דולרי או באירו), וזה המקרה למשל שרווח לעניין עמלות משיכות מזומן במט"ח בחו"ל. בנוסף, היעדר השקיפות הביא בעבר הרחוק את ישראכרט (ואמריקן אקספרס) להמיר עסקאות ומשיכות מזומן מחו"ל בהליך המרה משולשת, הכולל בתוכו מעבר דרך השקל, עוד לפני חישוב תוצאת ההמרה הסופית בשקלים! (ישראכרט נתבעה על כך בתביעה ייצוגית וכתוצאה מכך החליפה את הליך ההמרה; מצד שני, בהמרה המשולשת היא נהגה לחייב אחת לשבוע, ולאחר מכן עברה לחיוב מיידי, כמו מתחרותיה).

        אתה מספר שאתה מחזיק דיינרס מזה כעשור. אני משתתף בצערך. תקן אותי אם אני טועה, אבל וודאי נוכחת שהמכובדות של הכרטיס בארץ (וודאי בעולם) צנחה פלאים במהלך תקופה זו. נשאלת השאלה, במיוחד כשמדובר על שימושים בחו"ל, עד כמה פרקטי להשתמש בכרטיס בחו"ל שכן גם אם הוא מגלם הטבות (חיוב חו"ל חודשי או דחוי מעבר לכך, בחינם) אם בפועל… קשה למצוא איפה להשתמש בו.

        אגב, לגופו של עניין, עלויות משיכת מזומן כפי שציינת אינן שונות מהותית ממה שהיו נהוג קודם, הן פשוט הסתתרו באופן שקוף פחות. אגב, בחו"ל ישנם כרטיסים שמתהדרים בפטור שהם נותנים מעמלות מט"ח (No FTF – Foreign Transaction Fee). בד"כ מדובר בכרטיסי "תשלום בהקפה" (Chrage Card) שלרוב כרטיסי דיינרס קלוב ואמריקן אקספרס נמנים עימם (כרטיסים אלו הם כרטיסים בהם נשלח אחת לחודש דף הפירוט כחשבון שיש לפרוע אותו במלואו, ללא אשראי מתגלגל וללא תשלומים וכו' – כמו חשבון חשמל, טל' וכו').

        אני לא שותף איתך לתחושה לגבי הדיגיטל של כא"ל. מערכות הליבה של כא"ל מאוד מיושנות (חברי מועדון "אנשים ומחשבים" פה אולי יוכלו להעיד על אינספור הנסיונות של כא"ל לשדרוגן ותקציבי העתק שנשפכו עד כה בנושא, כמו למשל על אורקל). מערכת עיבוד התנועות של כא"ל כה מיושנת עד כדי כך שיש סוגי עסקאות שלמות שמתעדכנות בשאילתת פירוט עסקאות לחיוב קרוב בעיכוב, לפעמים ממש עד סמוך למועד החיוב החודשי עצמו; מזכרוני כלקוח כא"ל, אני זוכר שתשלום תורן בעסקאות תשלומים למשל, היו מופיעות אך ורק ביום בחודש בו בוצעה העסקה במקור; שהחברה הייתה שוגה בחישובי ריבית (למשל, מתחילה לחשב ריבית לפני התאריך בו אמורה הייתה להתחיל להצטבר!), הנחות מועדון לא היו נקלטות על כל סוגי העסקאות, ועוד.

        התצוגה באתר של ישראכרט מיושנת אבל יש להבדיל בינה לבין התשתית שעומדת מאחוריה, שממשיכה עד היום להיות החכמה והגמישה ביותר האפשרית. סוגי העסקאות השונות, למשל, מתנקזים למס' טיפוסי אב, או מודולים, של עסקאות, להבדיל מלהיות בנויות כטלאים על טלאים, כמו בכא"ל. אני כן חושב שישראכרט שינתה את מסך נתוני ניצול האשראי ("ריכוז נתוני קרדיט") לרעה והשמיטה הרבה פרטים שהיו קיימים שם קודם (והיום קיימים רק בכרטיס האשראי המתגלגל שלה, "more"). אני גם חושב שבאתר אמריקן אקספרס (ששוב, מאחורי הקלעים מתבסס על אותה תשתית), תצוגת הכניסה נכונה יותר ומציגה את נתון הסכום לחיוב קרוב כמדויק יותר.

        דווקא לאומי קארד, בגדול, היא היקרה ביותר בתחום עמלות המט"ח. העמלה הטיפוסית שהיא גובה היא 3%, והיא העמלה הגבוהה ביותר גם עבור עסקאות בחו"ל. הכוונה ב"בגדול" היא שחשוב לשים לב שבגזרת כרטיסי היוקרה שלה ("First", "World Signia"), העמלה בתעריפון נמוכה יותר. גם עבור כרטיסים עסקיים בהסדר חברות ("Executive"), כפי שאני מניח ניתנת הנחה גם בחברות אחרות.

        אני שותף איתך כמובן לחוויה בנוגע ל-Club 365. בנוסף, אפשר להוסיף לעניין: אי-הנפקת כרטיס מעוצב עם תמונה למרות שהחברה אישרה את העיצוב; אי-תיאום מועד מסירת הכרטיס ע"י שליח; אי-מסירת פרטים חיוניים בנוגע לכרטיס, כמו מסגרת האשראי (!) וריביות האשראי; צירוף חד-צדדי לתוכניות אשראי בריביות נשך שאינו מגובה בשום בקשה בכתב או בע"פ; חוסר חזרה של החברה לפניות בנושא, ודאי לא בפרק זמן סביר; אדישות/חוסר איכפתיות של החברה ואפס רצון לתקן את טעויותיה. הכרטיס שבו נחשפתי ל"חווית שירות" בוטל, נגזר ונשלח לחברה עוד בטרם הופעל, כדי לא לייצר ולו מראית עין של הסכמה להתנהלות הזו. אני לא חושב שחברות האשראי האחרות מושלמות, אבל זה היה יחס מכפיר בקנה מידה בו לא נתקלתי.

  23. שאלה:
    לאור השינויים בעמלות המרת מט"ח בכרטיסי אשראי מעניין מה יהיה דינו של בעל חשבון דולרי המושך מזומן מכספומט דולרי בחו"ל. אם פעם היה משלם נניח 4$ כעמלת משיכה קבועה, כיום עמלת ההמרה היא באחוזים ונראה שאינה תקפה לגביו (כי בעיסקה כזו אין כלל המרת מטבע). הייתכן באמת שלא ישלם כלום??

  24. היי ארז תודה,
    העמלה של ישראכרט/אמקס היא %3.9 למשיכה מ-ATM בחו"ל ולא כפי שציינת, והיא מאד דומה לעמלה של כאל 3.85%. נראה שלא ירדת לסוף דעתי עם השאלה, כי התהייה היתה אם באמת גובים עמלת המרה על מצב שלא כרוך בהמרה כלל ואם כן על איזה בסיס.

    בנוסף מעניין אם אתם יודעים על כרטיסים שנותנים הנחות בעמלות המרה. בינתיים ידוע לי רק על כרטיס אמקס המיועד לדיפלומטים זרים, כרטיס לאומי FIRST (המיועד לאמידים ועולה 60 ש"ח בחודש) וכן על כרטיסי הייטק-זון שנותנים הטבה כזו. האם ידוע לכם על עוד? בפרט כאלה שלא קשה לקבל…

    דרך אגב מאד הייתי שמח אם מישהו כאן היה יכול להכניס אותי להייטק-זון. אמנם מקום העבודה שלי לא בהסדר איתם אבל בתור אחד שקונה המון באינטרנט מצאתי שזו עמלה שקשה ביותר להתמקח עליה

    • ניר שלום,
      בדקתי שוב את האמור ואני חוזר על מה שציינתי; השיעור שאתה נוקב בו מתייחס למשיכות מט"ח בכספומט בחו"ל עבור כרטיסי אשראי שהונפקו בישראל לשימוש בחו"ל *ושמחויבים מח–ן עו"ש שקלי*. אם תבדוק את תעריפון העמלות תראה שישנה עמלה יעודית עבור משיכה כזו כאשר החיוב מח-ן מט"ח, במטבע בו מבוצעת המשיכה – כלומר: במצב שבו, לדוגמא, אתה מושך דולרים מכספומט בחו"ל מכרטיס ישראלי שמחויב מח-ן עו"ש דולרי (אין המרה). יש אפילו עמלה גבוההה ומפוצצת נפרדת על משיכה זו מדלפקי סניפי בנק.

      לעניין הנחות בעמלות המרה – ראה תשובתי ליוסי.

      לא ידעתי שאפשר "להכניס" אנשים למועדון למי שלא זכאי לו. אשמח לדעת איך זה אפשרי, אם זה קיים. שוב, אם יש אופציות זולות יותר להמרה שלא דורשים את עוגמת הנפש בהתעסקות עם כא"ל – נראה לי שזה גם חסכוני יותר וגם שירותי יותר (hassle free).

  25. אתה צודק. היה טעות מצידי להסתמך על כתבה בynet במקום להתאמץ ולבדוק בכל חברה 🙂 עכשיו נכנסתי לאתר שלהם וראיתי. תודה.

    תכל'ס רוב ההתייקרויות בעמלות מט"ח מתבטאות במקרי עסקאות דולריות, ובמשיכות מזומן בסכומים בשווי של מעל כמה מאות דולרים (בכל מטבע).

    בישראכרט לעסקאות שאינם דולר/יורו העמלות אף ירדו במקצת, אך מצד שני הם הכי יקרים במשיכות מזומן.
    בלאומי קארד עמלות ההמרה נהיו הכי יקרות, אך לעומת זאת הם הכי זולים במשיכות מזומן.
    כאל לא שינתה את עמלות ההמרה (הם מלכתחילה התבססו על דולר יציג) – אך הקפיצה את עמלת משיכת המזומן ל-3.85%

    מסקנה: הכי טוב כיום זה להחזיק ישראכרט ולאומי קארד, לעסקאות רגילות וכספומט בהתאמה, כדי לצאת בהכי פחות נזק (אלא אם אתם 'מקומבנים' באיזה הסדר של הנחות מיוחדות בעמלות המרה).

    דרך אגב עשיתי חשבון קטן (די גס ומעוגל) של החל מאיזה סכום מתחילים להפסיד במשיכת מזומן בשלושת החברות בהשוואה למצב העמלות הקודם:

    בכאל מי שמושך מזומן בכל מטבע בשווי של מעל סביבות 300$ מתחיל להפסיד.

    בישראכרט מתחילים להפסיד במשיכת שווי של מעל 300$ במטבעות שאינם דולר, או מעל 100$ כשמדובר בדולרים

    בלאומי קארד מתחילים להפסיד במשיכת שווי של מעל 400$ במטבעות שאינן דולר, ומעל 170$ כשמדובר בדולרים.

    • יפה לך החישובים. כל הכבוד. אני עדיין לא נכנסתי לעובי הקורה אז אני לוקח את המסקנות שלך כ"כזה ראה וקדש" בינתיים. אני מניח שברגע שנסיעה לחו"ל או עסקה מחו"ל תעמוד על הפרק, אבדוק בעצמי.

      אגב, כנאמן לגישה שרואה בכרטיס אשראי גם… אשראי ולא רק אמצעי תשלום, העלות גם כוללת מבחינתי את ההיבט הזה; כך למשל, אני חושב שראוי לשקלל לעלות ההמרה גם את תנאי החיוב של שימושים בחו"ל בכרטיס; כידוע, ברירת המחדל בכרטיסים רגילים היא חיוב מידי – כאשר כרטיסים יוקרתיים יותר, כרטיסים ממותגי פרמיום וכרטיסים עסקיים לרוב תנאים עדיפים על כך: החל מחיוב שוטף (כלומר, במועד החיוב החודשי הרגיל, כמו בארץ) וכלה בשוטף + 60, בחינם (בכרטיסים רגילים ניתן לפתוח את הכרטיס לתוכניות אשראי אוטומטיות המעניקות אשראי לשימושים בחו"ל בכפוף לריבית, כמו דחייה למועד החיוב החודשי הסמוך או למועד שאחריו, פריסה קבועה לתשלומים או לצבירה לסל ייעודי מתגלגל). כמו כן, בלאומי קארד (היקרה ביותר בעמלות ההמרה לעסקאות בחו"ל כברירת מחדל) מציעים הקיץ (ולא בכדי) להצטרף למסלול פריסה אוטומטי ל-3 תשלומים לשימושים בחו"ל (ללא ריבית/עמלות/הצמדה).

      לגבי כא"ל, אתה צודק. ב-2006, פחות או יותר בתקופה בה ישראכרט (לרבות אמריקן אקספרס) עברה מההמרה המשולשת להמרה כפולה ולאומי קארד אפשרה לראשונה (ב-2004) התחשבנות דרך מטבע האירו במותג מסטרקארד (כמטבע עיקרי בדרך לחיוב ח-ן עו"ש שקלי/נקוב באירו), כא"ל עצמה עברה להמרה שקופה וישירה, שמשמעה המרה אחת (יפה) ממט"ח העסקה לשקלים בלי מטבע התחשבנות באמצע (ראוי) דרך השער היציג (הוגן). הבעיה בכא"ל, כמו תמיד בכא"ל, הוא המחיר: עמלת ההמרה שהציעה היתה 2.5% באופן גורף (ולמט"ח שאין לו שער יציג – וההמרה שלו כפולה, דרך דולר ארה"ב – 3.5%), גילמה עלות יקרה גם ביחס להמרה הלא שקופה אצל מתחרותיה. אגב, כא"ל במידה רבה היא היא הראשונה בה בוצעה ההמרה הכפולה והלא שקופה שאותה זנחה (עם סרבול שגם נציגי השירות לא ידעו ממש לתת תשובה לגבי מי קובע את שערי ההמרה, לפי מה, מתי, ובאיזה נקודה מתווספת העמלה ולפי איזה שער – עמלה דיכוטומית לכשעצמה שקבעה שיעור מסוים למדינות אחדות ושיעור אחר למדינות אחרות).

      אם אתה שואל אותי, אני חושב שאומנם מבחינת שקיפות זה "נכון" להמיר מטבע דרך השער היציג; עם זאת, אני מוכן לקבל רציונל לפיו לפעולה הזו יש עלות לחברת האשראי – בין בשל התפעול שלה ובין בשל כך שארגון האשראי הבינ"ל גובה מהזכיינית המקומית עמלה עבור ההמרה שביצע על העסקה שעברה ברשת של המותג שלו. אני יכול לקבל, למשל, שחברת האשראי צריכה לרכוש מט"ח בשם לקוחותיה כדי להתכסות עבור ההתחייבות, והגיוני שהיא תקנה אותו בשער המקובל של הבנק שמשמש לה בעל בית – שער מכירת העברות/המחאות (גבוה) עבור עסקאות ושער מכירת מזומנים (גבוה) עבור משיכות מזומן, ככה שאני חושב שעמלה בסדר גודל של כ-0.8%* לעסקאות וכ-2.5%* למשיכות מזומן היא הוגנת (ומפצה גם עבור ימי האשראי בין המועד בו היא מעבירה את הכסף לחו"ל עד מועד החיוב של הלקוח, במיוחד במשיכות מזומן ובכרטיסים מועדפים עם חיוב חודשי ומעלה). אבל אני חושב שכל דבר מעבר לזה הוא פשוט התעשרות וחזירות שלא ביושר.

      *בהנחה משוערת שזה הפער הרווח בין השערים המסחריים הללו לבין השער היציג, בהתאמה.

      • השאלה מופנית גם לניר.
        לא היבנתי מה הסיפור לגבי עמלות במצב שאני מפקיד בחשבון דולרים, ומושך דולרים אלה בחו"ל.
        יש לי אמריקן אקספרס Classic כסוף דרך בנק מזרחי. רשום לו מאחור "פועלים אקספרס" באנגלית.
        בחשבון שלי, אם אני מבצע רכישה בדולרים/מט"ח, ויש לי דולרים בחשבון עו"ש, אז מתקזז לי משם כפעולה בנקאית רגילה. בדקתי ונמסר לי כי במצב הזה אני לא משלם עמלה. אם אין לי דולרים בחשבון, אז חויב האשראי במט"ח ואז אני משלם על עמלות המרה וכו'.
        לגבי הפקדות, נאמר לי שיש עמלת הפרש קניה/מכירה של הדולרים, שיכול להגיע עד כ-2% מההפקדה.
        לגבי משיכות בדולרים, לא ידועות לי עמלות יתר, מכיוון שחשבון סטודנט פטור מעמלות. יש לכם מידע?
        עדיף לי לחייב את הכרטיס אשראי שלי ברכישות ב"אמזון" לדוגמה? או שעדיף לי להפקיד דולרים לשם כך? ומה לגבי מזומנים? האם אין לי ברירה אלא להביא איתי הרבה דולרים בשטרות, ולא למשוך כפי הצורך?

        תודה רבה על עזרתכם.
        נ.ב. לא היבנתי אם מועדון "אנשים ומחשבים" עולה כסף או חינמית, אם היא לתקופה מוגדרת, וכן אם כרטיס אמריקן אקספרס זהב שאפשר להזמין בחינם כחבר מועדון חינם רק לתקופה של שנה או שנתיים או לא.

  26. היי אביהוא,
    כיוון שיש לך אמקס בנקאי אתה כפוף לעמלות ישראכרט. אם הגדרת שרכישות בדולרים יחוייבו בכרטיס מחשבון בנק דולרי אז לא תשלם כל עמלה. לעומת זאת כפי שארז ציין על משיכות מזומן בחו"ל תשלם 19 ש"ח עמלה קבועה בלי קשר לסכום.

    לגבי עמלות הפקדת דולרים בבנק המזרחי והטבות סטודנטים שם אין לי מידע (זה תלוי גם ביכולת המיקוח שלך, ואפשר בהחלט להתמקח). בגדול, בגלל שיש בבנקים עמלת מינימום לפעולה הזו זה משתלם בעיקר בהפקדות של מעל סכום מסויים. אם עמלת ה2% להפקדה שאתה מדבר עליה היא ביחס לשער יציג הרי שזה משתלם ביחס לעמלת כרטיס של 2.3% בחיוב חשבון שקלי.
    מציע שתבדוק איתם מה הם מציעים לך כסטודנט, תתמקח, ותחשב אם עלות ההפקדה באחוזים (ביחס לשער יציג) משתלמת בהשוואה ל 2.3% שגובה ישראכרט.

    אמריקן אקספרס "אנשים ומחשבים" הוא כרטיס חוץ בנקאי שניתן בפטור קבוע מדמי כרטיס. הוא כרטיס לא רע למרות שצריך לזכור שיש הבדלים גדולים ברמת הכיבוד של אמקס במדינות העולם, וגם בין אתרי אינטרנט. גם בתוך ישראל (בה הכיבוד שלהם נחשב סביר) רמת הכיבוד שלהם ממוקמת לקראת הסוף, אחת לפני דיינרס. הסיבה העיקרית היא העמלות הגבוהות שלהם מבעלי עסקים.
    למרות השמועה ש"קל לקבל אותו" יש לי סיבה להניח שצעירים עשויים להיתקל בקשיים. נתקלתי מקרוב בשני אנשים שונים אחת צעירה בת 23 והשני גבר בן 40 שניהם אינם בעלי נכסים, מרוויחים שכר מאד דומה וללא שום חריקות קודמות ברקורד. לצעירה סרבו ואילו לגבר אישרו. (מה שמעלה השערה אפשרית שאמקס כמותג לא רוצים שכרטיסי ביזנס זהב שלהם יהיו מזוהים עם צעירים בתחילת דרכם).
    קח בחשבון גם שכרטיס חוץ בנקאי אי אפשר לחייב בחשבון דולרי.
    נקודה נוספת לזכור היא שאמקס לאחרונה ביטלו את הטבת 'כתובת אמריקאית' שהיתה בכרטיס הזה ומשכה אליו הרבה סוחרי אינטרנט.

    לגבי כרטיס האמקס השני שציינת אינני מכיר את מועדון 'חינם' (אם הבנתי אותך נכון) מניח שבאינטרנט יש מידע לגבי הפטור.

    • רוצה לתרום את 2 הסנט שלי, ברשותכם:

      סתם, אנקדוטה – אני מוצא את העיצוב של כרטיסי אמריקן אקספרס שמונפקים ע"י מזרחי טפחות מכוערים (ועוד לפני כן כרטיס האמריקן אקספרס אינו ניחן ביופיו, לטעמי).

      שנית, למיטב הבנתי (שאני מסיק מהצלבה של סיפורים של חברים שונים), לישראכרט יש הסכם (כובל?) עם בנק מזרחי טפחות שבמסגרתו היא נמנעת מלהנפיק ללקוחות הבנק כרטיסים חוץ בנקאיים. הכבילה העצמית הזו נוגעת גם לאמריקן אקספרס (כלומר, גם למועדונים חוץ-בנקאיים במסגרתו, כמו "אנשים ומחשבים"). אני משער שזה נובע מתחרות: לבנק שברירי בעלות בחברת האשראי והוא מנפיק את כל מותגי כרטיסי האשראי בארץ (ובקרוב, גם של כל חברות האשראי בארץ כשיתחיל להנפיק כרטיסי לאומי קארד). הדבר גורם לשורה של תנאים שונים הנוגעים לכרטיסים הבנקאיים של מזרחי טפחות בקרב חברות האשראי השונות: החל מכרטיס ממותג ("הכרטיס"), דרך עיצוב שונה לכרטיסי הבנק (להלן), וכלה בהטבות בתנאי האשראי שמציעים כרטיסי הבנק: כך למשל, כרטיסי כא"ל הבנקאיים עדיין מונפקים בתצורת הקצאות האשראי שאינם נהוגים בכא"ל כבר 13 שנה (!) – פיצול לתקרת משיכה בארץ, תקרת משיכה בחו"ל ומסגרת אשראי בכרטיסי ויזה, תקרת אשראי בכרטיסי דיינרס; כך למשל, הוא למעשה אחד המנפיקים העיקריים שבו עדיין אפשר להצטרף למסלול האשראי "ויזה עדיף" (שהוא זול יותר – בוודאי במונחי ריבית דריבית – מהמסלולים התחלופיים לו הקיימים כברירת מחדל בכרטיסי ויזה כא"ל שלא הונפקו ע"ע הבנק); כך למשל, הכרטיסים שהבנק מנפיק באמצעות ישראכרט (לרבות החברה הבת, פועלים אקספרס), הם הכרטיסים הבנקאיים היחידים בהם ניתן להצטרף לתוכנית "החזר חודשי קבוע" (שהפוך מ"ויזה עדיף", מבוססת על "ישראקרדיט" אלא שהריבית דריבית בה יקרה יותר); כך למשל, הבנק מציע שורה של כרטיסים ייחודיים ואטרקטיביים מבחינת אשראי, אחד מהם הוא "סטודנט חופשי" – מסטרקארד של ישראכרט שמקנה מסגרת אשראי נדיבה (20,000 ש"ח לשנה, ל-3 שנים) שמאפשר לדחות ולפרוס לתשלומים באופן מובנה וכולל משיכות מזומן בריבית נמוכה יחסית של P+2.9%. אגב, בכל הכרטיסים הסטנדרטיים הריביות של הבנק דווקא בולטות לרעה לעומת מנפיקים בנקאיים אחרים; כך למשל, הבנק מוחרג ומנפיק כרטיסים המשויכים למועדונים שבמרבית הבנקים האחרים נחשבים לכרטיסים חוץ-בנקאיים בלבד (LifeStyle Plus, למשל). בשורה התחתונה, לקוחות חוץ בנקאיים מקבלים את המגוון הרחב ביותר של כרטיסים בנקאיים כמוצרי מדף לבחירתם, אבל בתמורה הם משלמים בריבית גבוהה (לרוב) ובהסדר כובל לכאורה שמונע תחרות עליהם בצורת כרטיסים חוץ-בנקאיים.

      אגב, אני לא מבין מה הייחוד של כרטיס אמריקן אקספרס קלאסיק; הוא נותן בדיוק את אותן הטבות של כרטיס הזהב, אלא שבכרטיס הזהב אתה נהנה מתנאי חיוב בחו"ל (עסקאות ומשיכות) בדיוק כמו תנאי חיוב בארץ (עסקאות) – כלומר, חיוב חודשי רגיל, ללא ריבית. אז למה לא לנסות לשאוף להחזיק בכרטיס הזהב ולהסתפק בכרטיס הירוק בו השימושים בחו"ל מחויבים מיידית?

      לעניין המכובדות של כרטיסי המותג אמריקן אקספרס, הרי שמדובר במותג פרמיום (כמו דיינרס קלוב), כלומר כזה שבו באופן טיפוסי נוהגים לגבות עמלת סליקה גבוהה יותר מבית עסק (וגם דמי כרטיס ממחזיקי כרטיס), ולכן הוא פחות מכובד ע"י בתי עסק מכרטיסי ויזה ומסטרקארד (מותגי בייסיק). זה באופן כללי. על המצב בארץ משפיעים וקטורים שונים שמושכים לכיוונים מכובדים: בעלת הרישיון למותג בארץ היא חברה בת של ישראכרט, חברת האשראי הגדולה בישראל, והעובדה הזו מושכת למכובדות גבוהה יותר של הכרטיס בממוצע (לעומת המכובדות של אמריקן אקספרס בעולם או לעומת המכובדות של דיינרס בארץ). מצד שני, בארסנל של ישראכרט זהו הכרטיס היחיד שהיא יכולה לסלוק (ולהנפיק) בבלעדיות ולכן טבעי שתגבה עליו עמלת סליקה יקרה יותר ממותגים אחרים. אם לוקחים בחשבון ש"חוק ישראכרט" קובע שמנתח שוק של 10% ומעלה בשוק הסליקה חובה יהיה לפתוח לתחרות את הסליקה של המותג (כלומר, תאבד לה הבלעדיות), אזי בהינתן נתח שוק מוערך של 6%, יש לה עדיין לאן לגדול בתנאי בלעדיות.

      כרטיס חוץ-בנקאי ניתן על בסיס מודל דירוג אשראי (Credit Scoring) שקובע בין היתר גם את סוג הכרטיס המונפק. בגדול, קל יותר להשיג היום כרטיסים יוקרתיים מבעבר, וזה כולל את אמריקן אקספרס. מצד שני, מודל הדירוג של ישראכרט קצת יותר שמרני מהמתחרות שלה, וניכר שבאמריקן אקספרס זה אפילו בולט קצת יותר, מתוך רצון לשמור על יוקרת המותג, למשל – מה גם שלאמריקן אקספרס יש כרטיס ייעודי שפונה בהגדרה מבחנה שיווקית לצעירים בתחילת דרכם – Blue. עם זאת, בגלל האמור לעיל, יש כוחות מאוד חזקים לדחוף את הכרטיס למי שאפשר, בוודאי כל עוד נתח שוק הסליקה שלו לא הגיע ל-10% ואפשר לגדול וליהנות מעמלות גדולות יותר על מחזורי הפעילות בגלל הבלעדיות. אם לוקחים בחשבון שהרישיון של פועלים אקספרס בתוקף עד 2017 ובמועד החידוש הקודם היא נחשפה לתחרות מאוד גדולה במו"מ עם אמריקן אקספרס מצד לאומי קארד, יש לחץ מאוד גדול להוכיח חדירה גדולה ככל האפשר של המותג בישראל. בכל מקרה, מעניין לראות כיצד בראייה ארוכת טווח התהפכו היוצרות וכיצד דיינרס – מותג כרטיסי האשראי הראשון, הן בעולם והן בארץ – נשאר מאחור ואמריקו אקספרס, שנכנס לארץ באיחור של 37 שנה אחריו (!) הצליח לעקוף את המתחרה המרכזי שלו בסיבוב.

      בח-ן עו"ש מט"ח צריך לתת את הדעת שמדיניות העמלות משתנה לעניין הפקדה או משיכה; בארץ או בחו"ל; המטבע שבו בוצעה העסקה מול המטבע של ח-ן המט"ח; ועל כל זה כמובן להוסיף את ערוץ ביצוע העסקה והטבות אם יש, כמו למשל בח-ן סטודנט. למשל, אם אתה רוכש מט"ח לח-ן מט"ח, כלומר אתה מבצע פעולה שמתחילה בשקלים, אתה מקבל הטבה בעמלה בהיותך סטודנט. אם אתה מפקיד מט"ח לח-ן מט"ח באותו מטבע -(לדוגמא, מפקיד דולרים לח-ן דולרים), אין לסטודנטים הטבה על פעולה זו וההמרה מחושבת כהפרשי שער בין שער קניית העברות/המחרות לשער קניית מזומנים (נמוך); כדי לדבר את האוזן, במונחי השערים האחרונים שפרסם הבנק, מדובר בקרוב ל-7 אג' לכל דולר, שהם 1.9% מהשער היציג. העמלה הזו מיוחסת למצב שבו יש לך דולרים להפקיד לח-ן דולרי, וכפי שציין ניר – המשמעות היא שעלותה נמוכה יותר מאשר לחייב רכישות דולריות בכרטיס הבנקאי דרך הח-ן השקלי, בהתחשב בעמלה הרלוונטית הנגבית ע"י פועלים אקספרס לעניין זה כברירת מחדל.

    • הערה קטנה – ההתייחסות לכך שאמריקן אקספרס אינו ניחן ביופיו לטעמי (סוף הפסקה הראשונה) מתייחסת לכרטיס הקלאסיק (הירוק).

    • אני רואה שהיו לי פה כמה וכמה טעויות הגהה בהודעה שלי:

      בפסקה שמסתיימת במשפט "בשורה האחרונה…", הכוונה היא ללקוחות בנקאיים (של מזרחי טפחות), לא ללקוחות חוץ-בנקאיים.

      בשורה הלפני אחרונה בפסקה הלפני אחרונה, "אמריקו"="אמריקן".

      בפסקה הבאה, "המחרות" = "המחאות", "לדבר" = "לסבר".

      אם שכחתי משהו נוסף ומהותי – סליחה.

  27. ארז, אני לא חושב שכדאי לי לשלום $13.69 כל חודש להיות זכאי לבקש אמריקן אקספרס זהב עסקים של אנשים ומחשבים. אני סטודנט שנה א נשוי בן 27.
    נראה לי שעדיף לי לסיים תואר ואז לעשות מנוי ולבקש את הכרטיס.
    אני גם מתלבט אם כדאי להפקיד דולרים למטרת קניות וגם משיכה או רק קניות.

    • אביהוא שלום,
      לא הבנתי: 13.69$ הם עמלה חודשית עבור מה? דמי כרטיס? (הכרטיס פטור) המנוי ל"אנשים ומחשבים"? (אפשר לעשות את הכרטיס בלעדיו, להבנתי). בהינתן הכרטיס בחינם, לא ברור לי מה הקשר להיותך סטודנט ונשוי ומצבך בתואר.
      קניות משתלמות בכל מקרה בהתאם לתחשיב שהוצג קודם. משיכות מזומן כרוכות בעמלה קבועה של 19 ש"ח בכל סכום. ניר הציג תחשיב כדאיות שלשום.

      • למיטב הבנתי מהנאמר כאן, אתה לא באמת צריך להיות מנוי בשביל הכרטיס.

      • סליחה על החפירה. איך ניתן לבקש את הכרטיס ללא מנוי?

      • פשוט תתקשר לאנשים ומחשבים,תגיד שאתה מעוניין לעשות את כרטיס האשראי.ישאלו אותך כמה שאלות כמו מה עיסוקך, תגיד שאתה מתעניין במחשבים וקורא כתבות על זה באינטרנט.ככה אני עשיתי וקיבלתי את הכרטיס ללא כל בעיה ובלי לעשות מנוי על המגזין.

  28. אביהוא, יש למועדון אתר אינטרנט מציע שתעשה מנוי ל-newsletter שלהם (חינם) לפני הטלפון לאמקס, ככה תוכל להציג עצמך כבעל זיקה למועדון ולצאת בסדר איתם.
    המועדון אינו התנאי היחיד כמובן, ישאלו אותך על משכורת וכו' מקווה שבתור סטודנט תצלח את המשוכה. אשמח אם תשתף אם אישרו לך.

    ארז, מצאתי כרטיס שעל פניו נותן 50% הנחה בעמלות המרה (בכל מטבע חוץ מדולר, שזה בסדר לי). מדובר במועדון orange של ישראכרט:
    https://www.isracard.co.il/Pages/CardClub.aspx?PageID=2747&mp=4,47,203,2747&ContID=443

    עדיין צריך לברר לעומק על הכרטיס הזה אם זה משתלם מבחינה כוללת, והאם יספיק לרכוש סים במסלול prepaid של אורנג' כדי להצטרף למועדון. בכל מקרה אם אתה רואה איזה string attached נא שתף.

    • צריך לקחת בחשבון שמודל Credit Scoring מניב תוצאות לא רק באשר לרמת הכרטיס (ירוק, זהב וכו') אלא גם ביחס לגובה מסגרת האשראי ולשיעורי הריבית (האישיים) על האשראי בכרטיס; במילים אחרות, צריך לחתור למצב בו יאשרו את הכרטיס היוקרתי יותר, גם במחיר של מסגרת אשראי מצומקת (trade off), מתוך הרעיון שאם מוכנים לתת לך מסגרת אשראי בהיקף מסוים, זה לא אמור להיות משנה אם היא מוקצית לך בכרטיס זה או אחר.

      אני לא בטוח שהלינק לדף של כרטיס Orange One עדכני. זה כרטיס שהוצע כחלק ממאמצי השימור של Orange לאחר כניסת המתחרות החדשות לשוק בעידן כחלון ולאחר שפלאפון חתמה על שיתוף פעולה דומה עם לאומי קארד ("Fast Pay") – לכשעצמו תגובה לשיתוף פעולה בתחום אמצעי תשלום סלולרי של סלקום עם כא"ל וסיטיגרופ (שלא הצליח להתרומם). החלוקה הזו בהטבה בעמלת החליפין בין עסקאות דולריות לבין עסקאות במט"ח אחר מעידה יותר מכל שהיא שייכת לדור הקודם של תמחור עמלות מט"ח – לפני יולי 2015 (מועד הכניסה לתוקף של הוראות המפקח על הבנקים לעניין שקיפות ופישוט עמלות אלה). כדי לחזק את ההערכה שלי, אני מפנה אותך ללינק שעמ' של ישראכרט לאתר Orange – ומשם ניתן ללמוד שהכרטיס שווק בעיקר בסוף 2013 (יש שם הטבות תלויות שימוש ברבעון האחרון של שנה זו). אני לא בטוח שבמתווה הנוכחי של עמלות ההמרה (כל עסקה מומרת לשקלים ישירות דרך השער היציג של המט"ח הספציפי בה נעשתה, ולא עוברת המרה כפולה דרך מטבע התחשבנות עיקרי בדרך לשקלים) יש אפשרות ממשית לישראכרט לסווג את העסקאות במועד קליטתן לפי מטבע המקור ולהזין אוטומטית הנחה במועד עיבוד העסקה.

      יתרה מזאת, אני סולד מהמחשבה שצריך להתקשר עם חברה נוספת רק כדי להסיג הטבה של שברירי אחוז, במיוחד כשמדובר בחברת סלולר ותיקה כמו פרטנר (רוצה לומר – שבעה, שמנה). לא תודה. אני גם לא חושב שניתן לצרף את הכרטיס למועדון ללקוח Orange Big Talk (לקוח pre-paid), שכן הוא אינו מזוהה במערכות חברת הסלולר וכל התכלית השיווקית בעניין היא שימור; איך ישמרו אותך אם לא ידעו מי אתה? ומי בכלל צריך לשמר אותך אם גונבים ממך תעריפי pre-paid? חומר למחשבה.

      אגב, ישראכרט משווקת ללקוחותיה החוץ-בנקאיים הגדלת מסגרת אשראי אם הם לוקחים הלוואה (הרגע קיבלתי שיחת טלמרקטינג). זה נשמע לי… התניית שירות בשירות. מישהו יודע על זה משהו? תנאים – סכומים, ריביות?

  29. תודה ארז. יש לך הבחנה טובה..
    זה מוזר אם ישראכרט לא שינתה את העמוד מ2013. אתקשר אליהם לשאול אם ההטבה עוד בתוקף, מה כוללת וכן תנאי זכאות מול אורנג'.
    הכרטיס נשמע בסדר כולל גם חיוב בחו"ל במועד הרגיל, ופטור מדמי כרטיס לשנה (שאולי ניתן להאריך).

    יש לי שני כרטיסים בישראכרט וכבר כמה פעמים שאלו אותי על הלוואה (לא באופן יזום אלא אגב התקשרותי בעניין אחר) וסירבתי. עוד לא יצא לי לקחת מהם הלוואה.
    הלוואות נגרעות בשלמותן מהמסגרת וההצעה שהתלוותה להגדלת מסגרת נועדה בוודאי לעודד אנשים לקחת הלוואה כמה שיותר גדולה בלי לחשוש מהשפעות צמצום דרמטי של מסגרת על הרגלי הרכישה לאורך חודשי ההחזר. למרות הרציונל הזה, אם יסרבו לך לאותה רמה של הגדלת מסגרת גם ללא הסכמה להלוואה נשמע שבהחלט יש כאן התניית שירות בשירות, ומניח שהם מודעים לעניין והונחו להתנסח בזהירות.

    • יש באתר ישראכרט עמודים שלא שונו כבר עשור ויותר… (יעידו על כך התגובות הקודמות ביחס לאתר המידע והפעולות המיושן – הוא במידה רבה נראה בדיוק כמו שנראה גם ב-2001!), אלא שאני טוען שטוב שכך -בענף הזה, הרבה פעמים הקדמה כביכול מתגלגלת ללקוחות כבומרנג בצורת תג מחיר ולפעמים סוס מנצח לא צריך להחליף.

      אני לא הייתי רוצה להתעסק מול פרטנר. כצרכן אני חושב שלא הוגן לתת להם מתנה על שנים של חליבת הציבור (אני מדבר כלקוח לשעבר), וודאי לא הייתי נכנס לרכישת SIM אגב כרטיס רק כדי להיכנס לכרטיס המועדוני. אני סולד מהפנקסנות הזו (אשלם עכשיו, אתקזז אח"כ). אני חושב שאם נותנים לי הטבה זה צריך להיות פשוט ושקוף ובהגדרה בהסכמה שלי להצעה שיווקית מפוקפקת מבחינה חשבונאית אני נותן את ידי מבחינה צרכנית שיתעללו בי במיוחד באופן שחברות הסלולר ידועות בו לשמצה. כצרכנים, יש לנו את הכוח להגיד לזה "לא", ולא להסכים לכל שבריר הטבה שנותנים לנו. אפשר להגיע לזה גם אחרת, וגם בלי הזה כברירת מחדל ישראכרט זולה יותר.

      אפשר לשאול איזה כרטיסים יש לך בישראכרט? אני מבין ששניהם כרטיסים חוץ-בנקאיים (אני לא חושב שמותר להם להציע הלוואה כמכירה צולבת – יזומה אגב שיחת שירות מגיבה – לכרטיסים בנקאיים. סוג של קניבליזציה עם הבנק המנפיק).

      מעניין אותי האם ההלוואה מוצעת בריבית הכרטיס, או האם העובדה שהם פונים אליך בהצעה מיוחדת אומר שהם גם מוכנים לתת ריבית "מיוחדת" (אחרת, הניסיון נועד מראש לכישלון; אם יש לי יתרה פנויה לניצול במסגרת האשראי בכרטיס ואני לא נוטל על חשבונה הלוואה כיום, משמע מלכתחילה הריבית ברירת המחדל לא אטרקטיבית מספיק). אפרופו קניבליזציה, אם הריבית כן אטרקטיבית יותר ויש לי אשראי (מנוצל בפועל) כזה או אחר נושא ריבית גבוהה יותר, אני כן רואה יתרון בלקחת את ההלוואה ולפרוע בה אשראי יקר יותר.

      אני לא בטוח שהלוואות נגרעות בשלמותן מהמסגרת. בחלק מהמקרים, ישנה מסגרת אשראי נוספת "מאחורי הקלעים" שעל בסיסה מאושרות הלוואות, גם בחברות האשראי. הדוגמא הרווחת ביותר לעניין זה היא בכרטיסי אשראי של לאומי קארד אותם הנפיק בנק לאומי – הלוואות בכרטיס הבנקאי (ותוכניות אשראי נוספות) מאושרות על בסיס מסגרת אשראי סמויה מהעין שמולה מאושרות גם הלוואות הדיגיטל של הבנק (וגם האפשרות להגדיל את משיכת היתר בח-ן העו"ש דרך אתר האינטרנט). מכל פנים, גם אם ההלוואה נזקפת במלואה ממסגרת האשראי שמוגדלת לצורך העניין, יש בכך יתרון – שכן במחיר הלוואה (אשראי לזמן קצוב) קיבלת (עוד מה)מסגרת (אשראי לניצול חוזר), ומסגרת גבוהה יותר היא נכס שכדאי לשמור לימים סגריריים גם אם אתה לא צריך אותה כאן ועכשיו, מה שגם שמסגרת גבוהה משמשת כקלף מיקוח מול נותני אשראי מתחרים, כעמדה המשמשת לקבלת הצעות טובות יותר.

      ההצעה הספציפית הייתה מוזרה לאור העובדה שישראכרט הגדילה את המסגרת מהותית בכרטיס לא מזמן (עקב בקשה ספציפית), וההגדלה אף לא נוצלה במלואה (ולכן מוזר שלישראכרט יש עוד "בטן מלאה" – במובן החיובי – להגדיל את המסגרת בכרטיס עוד יותר, בעולם שבו המסגרת לא מנוצלת עד תום גם כיום, וכמובן שטוב שכך).

  30. ארז, כמובן אין לי כוונה להשתעבד לפרטנר אבל אבדוק יש דרך בצורה כלשהי להשתחל למועדון בעלות חד-פעמית של כמה עשרות שקלים נניח (ע"י רכישת סים/רכישת דאטה סים/מסלול בסגנון "לא דיברת לא שילמת" אם יש וכו') ורק במקרה כזה זה ישתלם. גם ככה עם חוקי הניידות אפשר תמיד לבטל/לנייד אחרי חודש למסלול בחברה אחרת ללא עלות (בתקווה שהכרטיס והטבותיו יישארו) מה שאולי לא כ"כ אתי אך לאור חזירותם מאז ומתמיד…

    יש לי ישראכרט זהב מהבנק ואמקס זהב חוץ בנקאי. שניהם ללא דמי כרטיס. לא מכיר קטע של 'הצעות מיוחדות' להלוואות מחב' האשראי שהן מתחת לריבית שלך אצלם. לא נראה לי ונשמע מוזר כי יש כאן קונפליקט. חבל שלא שאלת אותם בשיחה היית מקבל תשובות ובודק אם שווה ולו לשם הגדלת המסגרת שלך.
    לי יותר נראה שבגלל שהקיץ מתאפיין בהוצאות, פיתויים, לחצים ומינוסים החברות כולן פשוט מנצלות ההזדמנות לדחיפת ההלוואות הללו באופן ער יותר והגדלת המסגרת היא צעד שיווקי בעניין, אך הריבית קרוב לוודאי היא אותה ריבית.

    • וואו… ישראכרט זהב… ככה היו קוראים לכרטיס הזה עד 1995 בערך (לפני 20 שנה). Gold MasterCard, אתה מתכוון. למה אמריקן אקספרס חוץ-בנקאי ולא בנקאי? אני מאמין שבבנקאי התנאים טובים יותר (ואני לא מכיר בנק שמנפיק מסטרקארד של ישראכרט ולא מנפיק אמריקן אקספרס שלה).

      אני יודע שבלאומי קארד אפשר "לסגור" על הלוואה בריבית בשיעור נמוך מהשיעור המוצהר ככל שההלוואה בסכום גדול יותר ולתקופה ארוכה יותר. כיוון שמלכתחילה ההצעה של ישראכרט היא "מלפנים משורת המסגרת" עולה השאלה האם ההצעה היא גם "מלפנים משורת הריבית", במיוחד שלא נפלתי עד כה משיעורי הריבית לגופם (אפשר לשאול מה הריבית באמריקן אקספרס? בכרטיסים הבנקאיים ישנה אחידות לרוב לפי סוג הכרטיס ולרוב אין ריבית אישית ללקוח). אכן, חבל שלא שאלתי.

      אני מסכים איתך לגבי המוטיבציה לדחיפת ההלוואות והגדלת המסגרת ואוסיף רק שהשבוע נראה שהפיקוח על הבנקים מתכוון להגדיל את חובות הדיווח על היקפי האשראי הצרכני לציבור (שאינו לרכישת דירה) החל מ-2016 וזו כנראה מוטיבציה טובה לדחוף כמה שיותר אשראי לציבור, רגע לפני שהם יעמדו בפני חובת הנמקה לרגולטור.

  31. לידיעה כללית,
    יש לי כרטיס אמריקן אקספרס חדש שהזמנתי מאנשים ומחשבים.אתמול הגיע לי דף פרט החשבון,רשום בדף כי מחודש ספטמבר הכניסה לטרקלין דן תהיה אפשרית רק פעם בחודש וכפוף לשימוש חודשים של 2000 ש"ח בחודש שלפני קבלת ההטבה לכניסה לטרקלין.

  32. ארז,
    המסגרת שלי גבוהה יותר בחוץ בנקאי, במיוחד לאחר שהוגדלה (מזמן).
    לגבי הריבית באמקס מה שאני זוכר זה שהריבית המתואמת אצלי יוצאת 9.2%.

    לאחרונה באמת נדמה שיותר ויותר כרטיסים מקשיים את תנאי הכניסה לטרקלין. קראתי גם שבאנשים ומחשבים בנוסף לקניות ב2000 ש"ח צריך להוריד מראש גם קופון מהאתר… בוודאי רוצים לווסת שם לחץ אחרי שנוצר מצב שכמעט לכל זב חוטם יש את ההטבה.

    אני סקרן איזה כרטיסים יש לך בתור מומחה ואיזה תנאים השגת 🙂

    • ניר שלום,

      אני חושב שבגדול, בישראכרט (לרבות אמריקן אקספרס) מוכנים להנפיק כרטיס אשראי חוץ-בנקאי ללקוח שהם מכירים מכרטיס בנקאי שהם מתפעלים במכפיל 2-3 על מסגרת האשראי הבנקאית שלו – אתה מוזמן לתקן אותי אם אני טועה, על סמך הניסיון (המסגרות) שלך. כלומר, מסגרות האשראי החוץ-בנקאיות נגזרות מהמידע שיש לה עליך בכובע הבנקאי – לטובה ולרעה: אם מסגרת הכרטיס הבנקאי הוגדלה – סביר להניח כי תיווכח שפתאום תוכל להגדיל בקלות יחסית מסגרת בכרטיס חוץ-בנקאי; אם היא הוקטנה (או שהכרטיס בוטל/נחסם) – הדבר ישמש כתמרור אזהרה מבחינת ישראכרט והם עלולים לפגוע בתנאים הקיימים שלך (הם עשו את זה לרשת מגה כשהעמידו הלוואה שנתנו לה לפירעון מוקדם למרות שהרשת לא פיגרה בתשלומים כלפיה, ובכך החלו את סאגת הבקשה להסדר נושים של הרשת – אזי בוודאי שאין סיבה לחשוב שהם יהיו סובלניים יותר כלפי לקוחות קטנים).

      שים לב שהריבית המתואמת היא הריבית במונחי ריבית דריבית – בד"כ הריבית בה נוקבים לצרכי השוואה היא הריבית ההתחלתית לחישוב ("תעריפית" או "נומינלית"). הסיבה? במסלולי אשראי שונים הריבית מחושבת בתדירות שונה ולכן הריבית הסופית ("מתואמת") שונה, גם אם הריבית ההתחלתית זהה; כך למשל, ב"אמקס קרדיט" הריבית מחויבת אחת לרבעון ואילו בכל שאר מוצרי האשראי ("קרדיט בתשלומים", "אשראי מהיר", "החזר חודשי קבוע") הריבית מחויבת אחת לחודש (ולפיכך "מתגלגלת על עצמה יותר פעמים" = גבוהה יותר במונחי ריבית דריבית). אגב, הסטנדרט בכרטיסים חוץ-בנקאיים של ישראכרט הוא ריבית אישית זהה בכל המסלולים (ולפיכך, מייצר עדיפות כלפי המסלול המחויב בריבית רבעונית), אלא שלאחרונה עבור הלוואות ("אשראי מהיר") ארוכות יותר (25-48) תשלומים ובחלק מהמקרים עבור פריסה ארוכה למס' מקביל של תשלומי קרדיט קבועים הריבית גבוהה יותר.

      מכל פנים, חשוב לשים לב שהריבית נגזרת מריבית הפריים ("P") בתוספת סיכון, בין אם היא משתנה ממנה באופן ישיר ("ריבית משתנה") ובין אם היא ריבית קבועה לעסקה/להלוואה, כך שאני לא יודע למה ה-9.2% שציטטת מתייחס: לתוספת הסיכון או לריבית שכוללת את ריבית הפריים ואת תוספת הסיכון (כיוון ש-9.2% הוא מספר עגול, לא בטוח שמדובר באמת הריבית מתואמת, שהיא תוצאה של חישוב ריבית דריבית על מספר עגול, כאמור). אם היא תוספת הסיכון, הריבית הכוללת (התעריפית) היא 10.7%, לפני חישוב ריבית דריבית. לשם השוואה, למיטב ידיעתי הריבית בכרטיסי זהב שמנפיק בנק הפועלים נגזרת מ-P+2.8% בלבד – 4.4%, וזה בדיוק מסביר את ה-trade-off של ישראכרט/אמריקן אקספרס: "אנחנו ניתן לך מסגרת אשראי נדיבה יותר – אבל אתה תשלם עליה ביוקר אם תנצל אותה כתחליף לאוברדראפט".

      לגביי, "הסנדלר הולך יחף" ואין לי מי יודע מה לחדש לאומה: יש לי Gold MasterCard חוץ-בנקאי של ישראכרט המשויך למועדון הו"ט (שאני חושב שהוא מועדון מאוד טוב: הוא פטור מדמי-כרטיס עוד שנתיים לפחות, חיובי חו"ל שלו חודשיים ללא ריבית/הצמדה/עמלה לא משנה מה רמת הכרטיס הבינ"ל, ויש לו שלל הטבות/הנחות/מבצעים מיוחדים לחברי המועדון בסגנון מועדון חבר). אני לא לקוח שמחפש יחס המרה אטרקטיבי לנק' טיסה או כניסה חינם לטרקלין דן – למקרה שזה לא ברור מהתגובות הקודמות. אני חושב שכרטיס אשראי צריך להיות בראש ובראשונה נאמן להגדרתו כמוצר שהוא: כאמצעי תשלום (ללא עלויות החזקה קבועות) וכאמצעי אשראי (ריבית נמוכה, מסלולי אשראי נוחים, תנאי חיוב אטרקטיביים). מעבר לזה – זה בונוס nice to have מבחינתי, אבל לא "יהרג ובל יעבור". הריבית שלי נגזרת מ-P+8.1%, כלומר 9.6% כיום – שזה יחסית אטרקטיבי ביחס לכרטיסים חוץ-בנקאיים אחרים שאני מכיר, אבל בהחלט מאכזב באופן כללי.

  33. גם בלאומי קארד החגיגה אוטוטו נגמרת עם טרקלין דן למחזיקי כרטיס EXECUTIVE.

    להלן ציטוט מהאתר שלהם:

    ב-1.8.15 תסתיים הטבת כניסה חינם לטרקלין דן למחזיקי כרטיס executive. החל בתאריך זה תחויב בסכום של 140 ש"ח (או כל סכום אחר שייקבע על ידי טרקלין דן). כלקוח לאומי קארד, תוכל להמשיך וליהנות מכניסה חינם לטרקלין בהזמנה מראש תמורת פינוק (1 לחודש ללקוח על פי ת"ז), בהתאם לתקנון הפינוקים ואתר ההטבות של לאומי קארד.

    • קראתי את התגובות האחרות ב״תפוז״ בקישור אליו הפנית ואני מתקשה להבין איך כרטיס ההיי-טק זון הזה כה אטרקטיבי, אם בסופו של יום השירות הוא של כא״ל. היא גם נוהגת בחוסר שקיפות טוטאלי לגבי הטבות המועדון באתר (להבדיל מהמתחרות שלה), כלומר רוצה שלא ידעו עד כמה הוא אטרקטיבי לכאורה – כבר מוריד את החשק להתקשר עם החברה, ואם צריך בשביל זה לחפש איך להיכנס בדרך לא דרך למועדון הזה – לא יודע, לא מבין למה צריך את כאב הראש כדי לקבל בסופו של יום שירות רע במחירים גבוהים. שוב, התלהבתי מאוד מלתת צ׳אנס לחברה הזו לפני כמה חודשים וכמה עשרות תגובות למעלה – אבל שום דבר לא השתנה ב-DNA של החברה הזו מאז הייתי לקוח שלה, לפני למעלה מעשור (במובן הרע של המילה, לצערי).

  34. ארז, נכנסתי בבית לניירת הריבית הנומינלית אצלי באמקס זהב יוצאת פריים פלוס 7.3% (שזה יוצא 8.9% בהינתן פריים 1.6%) וממנה נגזרת הריבית המתואמת שציינתי שהיא ליתר דיוק 9.201% להסדר קרדיט, וקצת יותר להסדר קרדיט תשלומים ואשראי מהיר (9.272%).
    ואתה לגמרי צודק בעניין מסגרת חוץ בנקאית שאצלי היא פי 3 מהבנקאית (לאחר הגדלה מפי 2 וקצת, ונדיר שאני אפילו מתקרב לנצל את כולה).

    הייטק-זון זה מועדון טוב (יחסית למצאי המועדונים בישראל) שהייתי שמח להצטרף אליו. הרבה חברות קטנות וגדולות נמצאות בהסדר איתם. אשמח אם איזה מנכ"ל שאולי קורא כאן יכול לסייע ובטוח ששנינו נצא מרוצים.

    • ניר היי,

      תודה רבה שטרחת להסתכל בשבילי.
      הריבית שאתה מציין היא הנמוכה ביותר בה נתקלתי בשנים האחרונות בנוגע לכרטיסים חוץ-בנקאיים, ועד עכשיו שמעתי עליה רק ברמה של כרטיס אמריקן אקספרס פלטינום. שאפו! אגב, בדקתי בדו"חות הכספיים הרבעוניים האחרונים של ישראכרט – היית מאמין שאפילו הריבית הזו גבוהה מהריבית הממוצעת שהחברה גובה מלקוחות פרטיים (חוץ-בנקאיים)? סתם לידיעה, הריבית הממוצעת בסיום הרבעון הראשון של 2015 עמדה על 8.3% לשנה (P+6.7%). אני מניח שהריבית נוטה כלפי מטה בשל עסקאות ליסינג שישראכרט קשורה בהן (בהן יבואניות רכב סופגות חלק מהריבית; כמו כן, כיוון שעסקאות אשראי והלוואות בכרטיסי אמריקן אקספרס ממומנות ע"י חברה בת של ישראכרט, הנתון הזה בכל מקרה "מעורבב" וכולל נתונים מכל הסוגים ומכל המותגים הנוגעים ללקוחות פרטיים, ולא מנטרל את הריביות בכרטיסי אמריקן אקספרס בלבד).

      רגע של מינוח – רק לידיעה:
      הסדר קרדיט = שמו של מסלול "אמקס קרדיט" בשנים האחרונות.
      הסדר קרדיט תשלומים = כנ"ל, לגבי מסלול "קרדיט בתשלומים קבועים".
      אשראי מהיר = ללא שינוי (הלוואות ע"ח היתרה הפנויה לניצול במסגרת האשראי בכרטיס).
      המילה "הסדר" באה לציין שאפשר לעשות במסלול שימוש גם בנק' המכירה, גם להסב את העסקה בדיעבד מול חברת האשראי, גם לפרוס את החיוב החודשי או חלקו מראש/בדיעבד לתשלומים במסגרת המסלול, וגם לצרף אוטומטית את הכרטיס כך שכל השימושים בחו"ל יקלטו במסגרת המסלול, כל העסקאות בארץ, שניהם, או שילוב של המסלולים לגבי ארץ/חו"ל – וחופש הבחירה הזה הוא בעיני אחד היתרונות הגדולים של ישראכרט (כמובן בהינתן התמחור הנכון, כלומר בריבית נמוכה): אצל חברות האשראי המתחרות כל אופציה כזאת מתומחרת אחרת (יקר יותר ממסלול הבסיס), בעלת שם שונה ולעיתים התנאים קצת שונים (ולא נעים לי להגיד, אבל אתה יכול רק לתאר לעצמך אצל מי המגמה הזו בולטת ומסורבלת במיוחד…).

      מה שציינת לגבי מכפיל המסגרת בישראכרט לגבי לקוחות חוץ-בנקאיים שיש להם גם כרטיס בנקאיים דרכה מסתדר לי בצורה די מדויקת ממה שאני יודע ממקורביי (המסגרת ההתחלתית שציינת, ההגדלה לאחר מכן וכו').

      לגבי מועדון High-Tech Zone – אני מתקשה להבין על מה כל ה"גליק": אני מבין שמדובר בעיקר בעובדה שמדובר בכרטיס פטור מדמי-כרטיס + חיובי חו"ל בתנאי "שוטף + 60" + עמלת המרה של 1% (כיום כולן ממירות בהמרה ישירה לפי השער היציג)? על אלו חברות קטנות וגדולות שנמצאות בהסדר איתן אתה מדבר – על חברות שלעובדיהן מונפק הכרטיס או חברות קמעונאיות שמעניקות הנחות במעמד חיוב הכרטיס? אם אתה מתכוון לתשובה הראשונה, אני מתאר לעצמי שמדובר אך ורק בחברות היי-טק, לא? (ואז זה לא רלוונטי לי); אם אתה מתכוון לתשובה השנייה, על איזה חברות למשל מדובר? שוב, מועדון הו"ט יותר מאשר משביע רצון בהקשר הזה.

      לאיזה סוג של מנכ"ל אתה מייחל שקורא מה שכתוב כאן? מנכ"ל של חברת היי-טק או מנכ"ל כא"ל עצמה? כי אני לא רואה איך מנכ"ל חברת היי-טק עוזר לי, כאמור, כמו גם שקשה לי להאמין שלמנכ"ל כא"ל איכפת בכלל (ושוב, יצטרכו לשכנע אותי לא מעט כדי לתת אמון בחברה אותה הוא מנהל. ואני לפני כמה תגובות למעלה בגלילה פירטתי באריכות את האכזבה אליה נחשפתי מהחברה, שטרם זכתה למענה, אגב, למרות שהובעה בפניה במישרין ועליה התבקשה לענות – בכתב, בדואר רשום, באישור מסירה שהתקבל). בעיני להיות לקוח של כא"ל מרצון זה קצת כמו… להיות לקוח של HOT, מבלי להעליב. אם לכא"ל היה איכפת, היא כבר הייתה עושה משהו כדי לשפר את זה ולנסות להציג נוכחות מקוונת שמנסה לייצר לפחות מראית עין שכזו. באמת שכמו שזה נראה מפה, פשוט לא איכפת לה, אז למה להכניס ביודעין ראש בריא למיטה חולה (לכאורה, כביכול)?

  35. תודה. באמת טוב לדעת שהריבית אצלי טובה במיוחד… ידעתי שהיא אמורה להיות בסדר בגלל מעמד הכרטיס אבל באמת תמיד שאלתי את עצמי כמה אחרים מקבלים (ובוודאי לא תתפלא שהרבה מכרים ששאלתי לא ממש ידעו לענות). אל תהרוס לי את השמחה עם נתון הריבית הממוצעת, סומך עליך שזה באמת מעורבב עם סגמנטים פחות רלוונטיים 🙂

    לגבי הייטק זון, הכוונה היתה לחברות הייטק מן הסתם, דרכן מופץ הכרטיס. מנכ"ל (או אחראי אחר) באחת החברות הללו יכול לעזור, וזה יכול להיות גם בן של מנכ"ל וכד'. "שלח לחמך על פני המים" כמו שאומרים, אולי מישהו מהם קורא כאן.

    ארז, יש לי יסוד מאד סביר להניח שאתה יכול לקבל איזה כרטיס אשראי שאתה רק רוצה (בוודאי חוץ מ-Centurion ודומיו) ובתנאים נהדרים. אולי באמת "הסנדלר הולך יחף" אך מי אני שאשפוט…
    (דרך אגב קרה לי שלשום משהו קצת מצחיק כאן באתר, אולי אספר לך בערוץ אחר אך כאן בוודאי שפתיי ישארו חתומות).

    • אני אשמח לשמוע ורוצה להקשיב באופן פרטי – אני זורם לגבי האופן וערוץ התקשורת בו תרצה לדבר.

      כאמור, הריבית שלך טובה גם ביחס לכרטיסי אמריקן אקספרס זהב חוץ-בנקאיים אחרים, אם כי שוב – היא יקרה משמעותית גם מכרטיס בנקאי מקביל (אמריקן אקספרס זהב). הרעיון הוא שהלוואות לרכב ניתנות בריבית כה נמוכה והיקפן גבוה ביחס למסגרות כרטיסי האשראי, כך שבאופן טבעי (מטיבו של ממוצע חשבונאי) הן מושכות את הנתון המפורסם בדו"חות הכספיים כלפי מטה.

      אני די בטוח שאני לא יכול לקבל איזה כרטיס שאני רוצה והעניין הוא שזה לא אמור להיבחן על בסיס קומבינות וקשרים (להלן High Tech Zone) אלא במבחן האדם הפשוט, הסביר. אני חושב שזה אמור להגיע לי בכוחות עצמי, ולא בגלל שמישהו ימשוך לי בחוטים, זה מביך אותי לחשוב שאני צריך קומבינות כאלה (למה מי אני בכלל?), וזה עצוב מאוד לדעת שדרך המלך לתנאים סבירים ("איזה כרטיס שאתה רק רוצה" וכו' – גם אני מן הסתם לא מעוניין בכרטיס היוקרתי ביותר, ולו בגלל שאני לא מאמין בלשלם דמי כרטיס). זה לכשעצמו מעיד לפחות על חוסר התחרות בענף ואולי אף על דברים חמורים יותר (כמו, כביכול, שחיתות, לכאורה).

  36. בקשר להזמנת כרטיס, למה יש אנשים שמבקשים מהם תלושי משכורת כשממילא חותמים לחברה על הרשאה בלתי מוגבלת לבדוק את היסטוריית החשבון? האם החברות בכלל מאמתות את ההצהרות בטלפון בקשר למשכורת?
    קראתי כאן בשרשור שמי שקיבל זהב בחברה אחת לפעמים יכול על סמך זה לקבל אישור לפלטינה בחברה אחרת.
    מה אם מישהו קיבל זהב למרות שנתוניו מאד גבוליים לצורך הזהב? האם זה איכשהו משנה לרעה את סיכוייו לשדרג לפלטינה (בהנחה אפשרית שהצהרות על משכורת בלאו הכי לא תמיד מאומתות) ?

    • כשאתה מבקש כרטיס אשראי חוץ-בנקאי, אתה צריך למלא (בטופס, טלפונית, באתר אינטרנט וכו') שורה של פרטים סוציו-אקונומיים שלך. הנתונים האלה מוזנים למערכת דירוג האשראי הפרטית של חברת האשראי, שמשקללת את הנתונים שלך לכדי דירוג – ציון או מספר שממנו נגזר מה הכרטיס שתקבל (מבחינת סוג, במובן של יוקרת הכרטיס) – אם תקבל – ומה גובה מסגרת האשראי בכרטיס ושיעורי הריבית על תוכניות האשראי המוצעות בו, אם תשתמש בהן.

      למעשה, נעשה במערכת הזו שימוש 3 פעמים:
      1) כשאתה מבקש כרטיס אשראי חוץ-בנקאי.
      2) כשאתה מבקש בקשה אחרת שדורשת שיקולי אשראי חוץ-בנקאי, בעיקר בקשה להגדלת מסגרת אשראי בכרטיס (אבל גם בקשה להפחתת שיעורי הריבית בכרטיס, אם בקשה כזו אי-פעם נענתה בשוק כה לא תחרותי כמו שלנו ).
      3) באופן סמוי מן העין ובאופן ממוחשב – בחינת פרופיל השימוש שלך בכרטיס החוץ-בנקאי לאורך חייו.

      מי שלא עובר את דירוג האשראי ומגיע לציון סף שמאפשר להנפיק לו כרטיס (או להגדיל את מסגרת הכרטיס הקיים, אם זו הייתה הבקשה), הדרך לעקוף את המערכת האוטומטית הוא לספק נתונים מאמתים לנתונים עליהם הצהרת – לרבות תלוש שכר ו/או דפי ח-ן, שייבחנו ע"י בני אדם בשר ודם במח' הרלוונטית בחברת האשראי (ביטחון/אשראי/בקרת סיכונים – תלוי בחברה).

      כשאני מציין "הדרך לעקוף" אני מתכוון לכך שמדובר בדרך לגיטימית וכשרה למהדרין – עם השנים הליכי הנפקת כרטיס חוץ-בנקאי עוברים אוטומציה, וזו פשוט הדרך לבחינת מקרים חריגים למי שמודל ה-Credit Score של חברת האשראי עושה עימו עוול. עדות לכך ניתן ללמוד מהוראות ניהול בנקאי תקין של המפקח על הבנקים בבנק ישראל – שאף מורים חד משמעית לבצע תהליכי אימות כחובה בכל מצב של מתן אשראי חוץ-בנקאי בסכום מצרפי מעל 50,000 ש"ח!

      לעניין ההרשאה, אני חושב שצריך לדייק פה בעניין המינוח:
      א. הרשאה לחיוב ח-ן – זה המינוח המדויק למה שכולנו קוראים ביום-יום "הוראת-קבע" (אנחנו מאשרים לחברת האשראי לחייב את החשבון, ולא יוזמים העברה קבועה מהח-ן אליה, שזו המשמעות המדויקת של "הוראת-קבע"). הרשאה לחיוב ח-ן היא אמצעי התשלום היחיד בארץ לכיסוי ההוצאות בכרטיס אשראי חוץ-בנקאי (לצערי, ובשונה מחו"ל).
      ב. אני לא בטוח שהרשאה בלתי מוגבלת לבדוק את היסטוריית החשבון היא אכן כפי שאתה מכנה אותה – כי לא נראה לי שהיא עומדת במבחנים של סודיות בנקאית, זכות לפרטיות ומשוכות חוקתיות דומות. גם אם היא מכונה באופן דומה ע"ג מסמכי הבקשה להנפקת כרטיס חוץ-בנקאי, אני מתקשה לראות את היכולת של חברת האשראי להוציא זאת לפועל ככתבו וכלשונו, מהסיבה הפשוטה – אני מעריך שזה לא חוקי! מה שכן מתאפשר לה הוא להוציא אודותייך פלט על היסטוריית נתוני האשראי שלך מחברות נתוני אשראי שהורשו בחוק לאסוף מידע כזה (ברירת המחדל אם לא הרשית אחרת באופן יזום – מידע שלילי). באופן דומה, מתאפשר לה לשלול מידע שלילי אודותיך ממאגרי מידע פומביים שעומדים לעיון הציבור (חשבונות מוגבלים, למשל), אבל המידע הזה סביר להניח נאסף כבר ע"י חברות נתוני האשראי עצמן. כמובן שאם אתה לא זר לחברת האשראי בכובעה כמתפעלת כרטיס בנקאי שאתה מחזיק, זה מידע נוסף שהיא שומרת לעצמה את הזכות להסיק ממנו כדי לשכלל את ההחלטות שהיא מקבלת לגביך לעניין מתן אשראי ישירות על ידה.

      לגבי עניין הזהב והפלטינה:
      ראשית, חשוב לי להדגיש שמבחינת ההיבטים הפיננסים גרידא, כיום ההבדלים בין כרטיסי זהב, פלטינום וכו' מיטשטשים במידה רבה – אתה יכול להחזיק בכרטיס פשוט יותר עם מסגרת נדיבה יותר, למשל. כנ"ל לגבי שיעורי הריבית בכרטיס. גם יותר קל להשיג כרטיס יוקרתי יותר מבעבר – ושוב, ההבדלים אינם רבים כבעבר ושוליים יותר במישור הפיננסי.

      לאור מה שציינתי קודם, ברור שאם הצהרת על משכורת לצורך כרטיס חוץ-בנקאי בחברה אחת, המידע הזה לא אמור לזלוג לידיעת חברה אחרת לצורך כרטיס חוץ-בנקאי שלה. מה שנכתב קודם לעניין שדרוג יוקרת הכרטיס נודע למוסכמה רווחת בענף – המוסכמה הזאת עובדת ככה: אם חברת האשראי רוצה לשווק לך כרטיס, אחד הקלפים שיש לה כדי שתסכים לפנות לה מקום בארנק הוא להציע לך כרטיס יוקרתי יותר.

      למיטב ידיעתי זה עובד בשדרוג של רמת יוקרה אחת מעבר לכרטיס שיש לך וזה פחות או יותר נעצר בכרטיס זהב. אבל אליה וקוץ בה: חברת האשראי לא טיפשה. היא יודעת באיזה בנק אתה מבקש לחייב את הכרטיס שלך והיא יודעת עם אלו חברות אשראי הבנק הזה עובד ואיזה מותגים של כרטיסי אשראי הוא מנפיק – כלומר, ברוב המקרים היא תדע לנטר כרטיס חוץ-בנקאי שלך אם תצהיר את מספרו בפניה, ולא תוכל "להשתדרג פעמיים".

      כך למשל, אם אתה לקוח של בנק הפועלים (שמנפיק כרטיסים אצל ישראכרט ופועלים אקספרס), כנראה שתוכל להנפיק כרטיס משודרג ברמת יוקרה אחת דרך לאומי קארד – אבל אם תבקש מכא"ל כרטיס אשראי חוץ-בנקאי לחיוב בבנק הפועלים ותצהיר על כרטיסך מלאומי קארד – אני מניח שכא"ל לא תשדרג את הכרטיס שוב לרמת יוקרה אחת מעל לאומי קארד.

      לעניין נתונים גבוליים – שוב, היכולת לשחק עם המאפיינים הפיננסיים של הכרטיס היא מאוד גמישה, בלי קשר ליוקרת הכרטיס. אתה יכול לקבל כרטיס פשוט עם מסגרת אשראי נדיבה ממש כמו שאתה יכול לקבל כרטיס יוקרתי עם מסגרת זעומה. זה מאפשר להן להנפיק לך את הכרטיס שאתה רוצה עם תיאבון הסיכון שהן מוכנות לפתח לגביך. הרציונל הזה בולט אפילו הרבה יותר בכל מה שנוגע לריביות בכרטיס, שם ממש אפשר לחוש שמבחינת חברות האשראי הנחת העבודה לעניין כרטיסים חוץ-בנקאיים היא "אנחנו ניתן לך מסגרת אשראי נוספת, אבל אתה תשלם עליה ביוקר" (לעומת כרטיס בנקאי).

      **אפרופו, לא יודע אם שמתם לב – ישראכרט ואמריקן אקספרס מתחילות לגבות עמלה חודשית על שירות המידע ב-SMS שלהן מספטמבר. לא יודע מה אתכם, אבל בעיניי זו חוצפה (הן הראשונות לגבות עמלה כזו, אבל בענף הלא תחרותי הזה אני מניח שאפשר כבר להתחיל לספור לאחר עד שהאחרות יצטרפו אליהן).

  37. תשובתך מושקעת ואני מודה לך ארז.
    אז לפי דבריך הדירוג נקבע על סמך מילתו של אדם בלבד בשלב השאלות הסוציו אקונומיות. בשלב הזה אני זוכר שאותי למשל שאלו ישירות על משכורת אבל לא שאלו על מסגרת בכרטיס בנקאי (שאינו קשור איתם). אבל מצד שני אתה טוען שמי שלא צולח את שלב דירוג האשראי הזה ומגיע לציון סף שמזכה בכרטיס שביקש יצטרך לספק נתונים מאמתים. לא הבנתי איפוא מה יש כאן לאמת אם כבר האדם מסר את כל נתוניו הכלכליים בטלפון, ובאיזה תרחישים בדיוק מתבצע אימות.

    ומה שאפילו עוד יותר לא ברור זה מה ימנע מהאדם לשקר מלכתחילה בטלפון… מה אם לא יאמר אמת ויצהיר על משכורת גבוהה פי 3? משהו חסר לי כאן

    לעניין אותה הרשאה בלתי מוגבלת לבדוק את היסטוריית החשבון, העליתי את הנוסח של לאומי קארד לכאן (זה בפיסקה השניה):
    http://i.imgur.com/Jvjua2g.jpg

    כמו שאתה רואה מדובר בהרשאה מאד רחבה לחטט בפרטיות בנוגע לכל חשבון בנק או כרטיס מהעבר, שבאה עם ויתור סודיות מפורש.
    על פניו נשמע שהנוסח די מכסה אותם חוקית אבל אינני משפטן. בכל מקרה מעניין שאתה סבור שלא באמת מוציאים את זה לפועל

    • למיטב הבנתי, דירוג האשראי אצל חברות כרטיסי האשראי מתבסס בראש ובראשונה על בסיס הנתונים עליהם מצהיר המבקש, בשילוב סינון על בסיס התראות הזורמות ממאגרי מידע פומביים וחיצוניים ובשילוב מידע שקיים אודות המבקש אצל החברה עצמה, מניסיון עבר. המשמעות של כל אלו הוא שבהגדרה לא ישאלו אותך על מסגרת בכרטיס בנקאי (למה להם? הם מפעילים את שיקול הדעת שלהם. שיקול הדעת של איזו מסגרת אשראי לתת לך נשענת בצדק על נתון המשכורת שלך שהוא רלוונטי יותר ממסגרת האשראי האחרת).

      אני טוען שהנתונים האלה מוזנים למערכת דירוג האשראי ומשתקללים שם לכדי ציון או דירוג, שכאשר הוא נמוך מרמת הסף, בקשתך תידחה אוטומטית; ייתכן ויתאפשר לך "לערער" על הדחיה אם יציגו בפניך את הדרישה להצגת מסמכים מאמתים במקום. הנתונים האלה כן רלוונטיים למשל במקרים שהמערכת מצביעה על בעיית אמינות מצד הלקוח.

      הם רלוונטיים גם במקרים אחרים הנופלים תחת ההגדרה של בקשת אשראי – למשל בקשה להגדלת מסגרת אשראי: יכול להיות שאז רלוונטי מבחינתם לראות האם הנתונים המוצהרים על ידך אכן אמת (משכורת), או אופן ניהול ח-ן העו"ש (האם חוזרים חיובים? מה מקור ההכנסות? האם יש יתרה פנויה? האם יש החזרי הלוואות? וכדומה). וכמובן, בקשת מסמכים מאמתים היא חובה היכן שבנק ישראל עצמו דרש זאת – למשל, כאשר היקף האשראי המצרפי מאותה חברה עולה על 50,000 ש"ח.

      הרבה מהדברים שכתבת בהמשך בעצם קשורים אחד לשני בקשר של סיבה ותוצאה: כשאתה תוהה למה שאדם לא ימסור הצהרה שקרית, הרי שהנוסח שצירפת משמש כתמריץ למסור מידע אמת. צריך גם לקרוא את הדברים בפרספקטיבה הנכונה: כך למשל, אני לא רואה איך בדיוק לאומי קארד מבררת מידע על ח-ן העו"ש שלך: מה היא עושה בדיוק? מתקשרת לפקיד בסניף ומבקשת? והוא מה? יסכים אוטומטית, כי בטח יש לו אינטרס… Not.

      הוא מעדיף לחלוק ברווחים ממחזור ההוצאות שלך עם חברת האשראי שמתפעלת את כרטיס האשראי הבנקאי שהנפיק לך, ומעדיף להיות בבקרה על האשראי שניתן לך… מה תעשה לאומי קארד? תפקסס את הטופס? זה לא פרקטי. המידע שמצוין שם בטופס יותר נועד לכסת"ח את חברת האשראי כדי להרתיע אותך מלמסור מידע שגוי, ובמידת הצורך – שתדע שמבחינת מידע שכן יתאפשר לה לאגור אליך, היא עשויה להתברר כ"לא סולחת ולא שוכחת": אם בנעוריך היה לך ח-ן צעיר בבנק לאומי וחזר לך צ'ק, המשמעות של המלל שצילמת היא שדע לך שגם כיום עשרות שנים אחרי וח-ן תקין בבנק אחר שאינו מקב' לאומי, יכול להיות שהמידע הזה יהיה זמין ללאומי קארד וישתקלל לתוך ההחלטה האם להנפיק לך כרטיס ובאלו תנאים. זה מבוסס על מקרים אמיתיים ששמעתי, אגב.

      עוד עניין הוא שבסופו של דבר אתה נותן את הסכמתך לוויתור על הסודיות הבנקאית שלך (וככל שאני זורם עם הטענה שלך בדבר חוקיות החוזה, זה מה שיכול להסביר את זה): אף אחד לא מחייב אותך **להתנות** (לרעתך) על הזכויות שמוקנות לך בחוק. אתה לא חייב לאשר את זה. זה נכון שיש כשל שוק, כלומר במידה רבה זה חוזה אחיד ולאומי קארד לא תנפיק לך כרטיס אחרת; אבל שים לב – הטופס מציין מפורשות שזו הזכות שלך, ואתה מוותר עליה מרצונך!

      אגב, במאמר מוסגר – צילמת את החוזה של בקשה להנפקת כרטיס Visa Free של לאומי קארד. אני מתקשה להבין את הרציונל הכלכלי העומד מאחוריו: הכרטיס לא מקנה שום הטבות משום סוג. הוא מקנה פטור מדמי-כרטיס, אבל שורת כרטיסים אחרים מקנים פטור לתקופת מה לפחות (ואני מניח שניתן להאריך אותו פר בקשה פרטנית). לפיכך, ההטבה המרכזית שגילם הוא פטור מעמלת חיוב נדחה (עמלת עסקת תשלומים) – אלא שעפ"י הוראת המפקח על הבנקים בבנק ישראל, החל מפברואר האחרון העמלה הזו מבוטלת בכל מקרה לגבי עסקאות חדשות. וזוכר מה שכתבתי על "אנחנו ניתן לך מסגרת אשראי נוספת, אבל אתה תשלם עליה ביוקר”? אז הנה, בתור כרטיס בלי הטבות ("ערך מוסף"), אתה מצפה שהריבית בו תהיה נמוכה יותר, אבל לא: לאומי קארד מתמחרת את שיעורי הריבית בכרטיסי Free כגבוהים יותר מכרטיסים מקבילים (חוץ-בנקאיים, שאינם Multi).

  38. ארז תודה שעשית לי הרבה יותר סדר בפאזל. טוב שכותבים כאן אנשים שבאמת מבינים עניין.
    הכרטיס של לאומי באמת לא מציאה היום תוקפו מסתיים בעוד ארבעה חודשים ולא אחדש אותו.

  39. היי
    האם שיוך המאסטרקארד זהב הנוכחי שלי להוט (מה שמשאיר את הכרטיס בנקאי ולא חוץ בנקאי) מסיר את דמי החזקתה כרטיס שלי?
    תודה
    סיגל

    • סיגל שלום,

      מועדון הו"ט (ר"ת של הנדסאים וטכנאים) פוטר כרטיסי ישראכרט/מסטרקארד של ישראכרט שמשויכים אליו מדמי-כרטיס עד יולי 2017 לפחות, בין אם הכרטיס בנקאי ובין אם הוא חוץ-בנקאי.
      מהבחינה הזו, הוא מייתר החזקה של כרטיס נוסף (חוץ-בנקאי) בארנק – סולל את הדרך להחזיק את הכרטיס הראשון בארנק (בנקאי) מבלי לשלם עלות אחזקה שוטפת עליו ומבלי לפנות לאחזקת כרטיס נוסף וחוץ-בנקאי ע"מ להשיג את הפטור הנכסף.
      למעשה, מגדיל לעשות הבנק הבינ"ל שלחברי מועדון הלקוחות אף מעניק ח-ן מיוחד עם תנאים והטבות בניהול עו"ש, בהשקעות ובאשראי (אם כי, גם בנקים אחרים מאפשרים החזקת כרטיס בנקאי המשויך למועדון, כאמור).

    • ולמען הסר ספק – ברוב המקרים ניתן לשייך כרטיס ישראכרט/מסטרקארד קיים של ישראכרט למועדון הו"ט גם לאחר שכבר הונפק ונמסר (השיוך יהיה רישומי במאגרי המידע של ישראכרט ולא יגרור הנפקה מיידית של כרטיס פלסטיק חדש נושא לוגו המועדון).

  40. היי

    אמח וזוגתי נוסעים לטייל כשנה בעולם.

    נהיה בעיקר במזרח , בברזיל ובארה״ב.

    הייתי שמח לדעת מהו הכרטיס שהכי יהיה מתשלם למשוך איתו כסף מכספומטים ?

    החשבון בנק שלנו עם בשקלים בבנק לאומי.

    תודה,
    חן.

    • OK, זו תשובה קצת מורכבת שתלויה בכמה פרמטרים שמיד ארחיב בגינם. בשורה התחתונה, משיכת מזומן במט"ח מכספומט בחו"ל בחיוב ח-ן עו"ש שקלי תהיה ככל הנראה הזולה ביותר בלאומי קארד. הסתייגויות ופירוט בהמשך.

      זכור שהמידע מתייחס להסדרי ברירת המחדל ולא להסדרים מיוחדים: כרטיסים עסקיים/תאגידיים/מועדונים/בנקאיים מסוימים עשוים ליהנות מהסדרים מיטיבים (למשל: יכול להיות שכרטיסים שמונפקים לעובדי חברה מסוימת נהנים מהנחה בעמלה, כנ"ל בכרטיסי Fly Card של אל על, בעבר כרטיסים בנקאיים מקב' הבנק הבינלאומי נהנו מאופן המרה שונה וכך הלאה). המידע נמסר כאן, אם כן, בעירבון מוגבל.

      שלישית, שים לב שאיפיינת באופן מאוד ממוקד את הצרכים שלך – ועשויות להיות חלופות שלא ציינת שיכולות להיות זולות יותר (למשל: המרה של עסקאות במקום משיכות מזומן, חיוב ח-ן מט"ח במקום חיוב ח-ן שקלי (אופציה זו בכל מקרה אפשרית רק בכרטיסים בנקאיים).

      רביעית, חשוב לזכור שמ-1.10.2015 פוחת שיעור המע"מ. המידע המופיע כאן מתבסס על תעריפוני חברות האשראי באתרי האינטרנט שלהן – לא בכולן התעריפון התעדכן, וכיוון שהעמלה במידה רבה היא שיעור מסכום המשיכה (עמלה אחוזית) ניכר שגם בקרב התעריפונים שעודכנו, החזירות נמשכת והשיעור לא פחת בהתאמה (וכיוון שהעמלה כוללת מע"מ, המשמעות היא התייקרות מוסווית שלה – כמו הפחתת כמות באריזת מוצרים מבלי לשנות את מחירם בסופרמרקט).

      ועכשיו – לתכל'ס:

      כמה מוסכמות יסוד:

      * רשתות אמצעי התשלום הנפוצות ביותר הן ויזה ומסטרקארד (לרבות מותגי הכספומטים שלהם, PLUS ו-CIRRUS, בהתאמה). כלומר, תמצא הרבה יותר כספומטים (ATMs) שמכבדים את כרטיסים אלה, מאשר מכבדים מותגי כרטיסים בינ"ל אחרים המונפקים בארץ – אמריקן אקספרס ודיינר'ס קלוב (ובסדר הזה). עם זאת, לכרטיסים שונים יש הסדרי "אירוח" ברשתות מקומיות של כרטיסים מקומיים (לרבות כספומטים), וחשוב לבדוק באתרי החברות לגבי כספומטים ביעדים הספציפיים – העובדה הזאת רלוונטית במיוחד לדיינרס (לרבות רשת Discover בארה"ב, החברה האם). דיינרס, למיטב ידיעתי, אמור להיות טיפה יותר מכובד בדרום אמריקה וטיפה יותר נחות במזרח אסיה בהשוואה לאמריקן אקספרס – אבל תמיד ויזה ומסטרקארד מכובדים הרבה יותר (ללא שוני מהותי ביניהם).

      * אופן ההמרה: ככלל, מיולי תבצעת המרה ישירה ממטבע משיכת המזומן לשקלים – בתנאי שלמטבע זה יש שער יציג. לדולר האמריקאי מן הסתם יש שער יציג, אבל לריאל הברזילאי אין ובמזרח אסיה המטבע היחיד שבנק ישראל מפרסם שערים יציגים עבורו הוא הין היפני. מה קורה במקרה שאין שער יציג? ההמרה מתבצעת באופן דומה לברירת המחדל הקודמת בכרטיס, וזה אומר -:
      (1) המרה כפולה – ממטבע משיכת המזומן למטבע ההתחשבנות הבינ"ל של הכרטיס, ורק משם לשקלים (לפי שער יציג).
      (2) מטבע ההתחשבנות הבינ"ל הזה עשוי להשתנות ממותג למותג, עפ"י קביעת חברת האשראי הישראלית.
      (3) שערי ההמרה הראשונה נחותים יותר משער יציג, כלומר מגלמים עלות נסתרת לכשעצמם, נוסף על עמלת ההמרה: ההמרה הראשונה תבוצע ע"י ארגון האשראי הבינ"ל של מותג הכרטיס.

      * מדיניות תמחור העמלות של חברות האשראי הישראליות נוטה לגבות עמלה יקרה יותר על משיכת מזומן במט"ח על פני עסקה במט"ח (אם כי ניכר כי אין יותר שוני בין משיכה בדלפק לבין משיכה בכספומט).

      * שים לב שמשיכת מזומן בחו"ל מאושרת על סמך היתרה הפנויה לניצול במסגרת האשראי בכרטיס, להבדיל ממשיכות מזומן בארץ (=על סמך היתרה למשיכה בח-ן העו"ש).

      * שים לב שמשיכות מזומן בחו"ל מחויבות לפי מועד החיוב הנהוג בכרטיס לגבי שימושים בחו"ל (זהה לעסקאות ולמשיכות מזומן). ברירת המחדל היא חיוב מידי, שמשמעו לענייננו הוא יום עסקים בנקאי אחד לאחר קליטת המשיכה בחברת האשראי בארץ (ולא "מידי" לגמרי, כמו במשיכה בארץ). בכרטיסים שבהם שימושים בכרטיס בחו"ל אינם מחויבים מידית, צריך "לשנות דיסקט" ולהפנים שהמשיכה תחויב רק במועד החיוב החודשי ואולי אף מאוחר מכך, כלומר יתרת ח-ן העו"ש השקלי לא "תשריין" את סכום המשיכה עד אז.

      לאומי קארד היא "חברת הבית" של הבנק בו מתנהל ח-ן העו"ש שלך, בנק לאומי. עמלת משיכת המזומן היא 3%, אלא אם כן אתה מחזיק בכרטיס סופר-פרמיום: בכרטיס First (ויזה) העמלה בשיעור 2% ובכרטיס World Signia (מסטרקארד) – 1.5%. לגבי המטבעות לגביהן תבוצע המרה כפולה – מטבע ההתחשבנות בכרטיסי ויזה הוא דולר ארה"ב ובכרטיסי מסטרקארד הוא אירו. בכרטיסי מסטרקארד השימושים בכרטיס בחו"ל מחויבים במועד החיוב החודשי, כמו עסקאות בארץ. בכרטיסי ויזה החיוב החודשי רלוונטי רק בכרטיסי פלטינום/First (כמו תמיד, עשויים להיות הסדרים מיטיבים יותר).

      בנק לאומי מנפיק גם כרטיסי דיינרס (דרך כא"ל) – שם עמלת ההמרה על משיכת מזומן היא 3.85%. לגבי המטבעות לגביהן תבוצע המרה כפולה – מטבע ההתחשבנות הוא דולר ארה"ב. המידע נכון גם ליתר הכרטיסים של כא"ל (ויזה/מסטרקארד), כלומר לגבי כרטיסי כא"ל מנפיק. בכרטיסי דיינרס – חיוב חו"ל הוא תמיד חודשי (ובכרטיס פלטינום אפילו דחוי – שוטף+30). בכרטיסי ויזה/מסטרקארד – חיוב חו"ל חודשי (ללא ריבית) רק בכרטיסי פלטינום/Infinity. כפוף להסדרים מיוחדים.

      גם בישראכרט (בבנק לאומי – כרטיסים חוץ-בנקאיים) המידע נכון לגבי כלל המותגים הבינלאומיים (מסטרקארד/אמריקן אקספרס/ויזה). עמלת ההמרה על משיכת מזומן היא בשיעור 3.9%. לגבי המטבעות לגביהן תבוצע המרה כפולה – מטבע ההתחשבנות הוא דולר ארה"ב. חיוב חו"ל חודשי – בכרטיסי זהב/פלטינום/Centurion של אמריקן אקספרס ובכרטיסי פלטינום/World Elite של ויזה/מסטרקארד. כפוף להסדרים מיוחדים.

  41. היי ארז . אני ניקרא חשבון חייל משוחרר בבנק הפועלים ואני רוצה לעשות אשראי בשביל בעיקר שאני יהיה יכול לעשות אחרי זה הוראת קבע אם חברות סלולרי וכ' אני רוצה אשראי חינם וראיתי אחד שקרץ לי של לאומי קראד הפריי הזה המדובר רציתי לדעת אם אני בבנק הפועלים אפשר לעשות אותו? והאם הכרטיס הזה באמת חינם לתמיד ? ואין פה איזה מוקש מתחת לקש? והאם יש לי הנחה בכרטיס זה? האם אפשר בכרטיס זה לעשות הכל כמו למלא דלק וכ' ומחזור חיוב שלו באיזה תאריך ? והאם הוא פתוח לכולם או רק לעובדים במקום מסוים אשמח אם תעשה לי סדר איזה אשראי לעשות אני פוחד מאוד מעלמות ונוכלות שיש חבר אמר לי תעשה בשופרסל או עזריאלי ושם שנה חינם אבל מה יהיה אחרי? לכן אני מעדיף משהו תמיד חינם ממתין לעזרה בקשה כמה כרטיס יש למה שאני צריך והכי קריטי לי זה מה זה אומר אם נגיד אני עושה את הלאומי קראד הזה שרשמתי היחיד ללא עמלות אז מה זה הם קובעים לי את המסגרת ? עד כמה אני יכול לקנות בו במהלך החודש ? וכ' תודה שלומי. אנא תגיב פה המייל שלי לא תקין . תודה.

    • שלומי היי,

      כרטיס ויזה Free של לאומי קארד הוא כרטיס שבמהות שלו הוא כרטיס חוץ-בנקאי, כלומר – נותנים אותו בלי קשר לאיפה (באיזה בנק) אתה מנהל את חשבון הבנק שלך, ולא הסניף מנפיק לך אותו. לכן, כן, לקוח בנק הפועלים יכול לקבל כרטיס חוץ-בנקאי של לאומי קארד, כולל ויזה Free.

      בד"כ, אחד התנאים לקבל כרטיס חוץ-בנקאי הוא החזקה של כרטיס אשראי קיים (וזה אומר במידה רבה שצריך להיות לך קודם כרטיס אשראי בנקאי, שהסניף הנפיק לך). שים לב: הכוונה היא לכרטיס אשראי בנקאי, ופחות לכרטיס חיוב מידי (כמו ישראכרט דיירקט). אני כותב את זה כי אתה ציינת שאתה רוצה את הכרטיס בשביל הוראות-קבע – והרי הוראות-קבע אתה יכול לעשות גם בכרטיס אשראי בנקאי, אם יש לך כיום.

      כנ"ל לגבי תדלוק – נכון שכרטיסי חיוב מיידי יכולים לעשות בעיות בלהעביר עסקאות כאלה, אבל כרטיס אשראי לא (בתדלוק מכונת הדלק מבקשת אישור לעסקה בסכום של 200 ש"ח בערך עוד לפני שהיא יודעת כמה שיצא החשבון; אם העסקה הזו מאושרת בכרטיס חיוב מיידי, הסכום הזה משוריין לך בחשבון העו"ש למרות החיוב המדויק בפועל, ובנוסף – ויעברו כמה ימים עד שהסכום ישתחרר. בכרטיס אשראי השריון הוא מתוך מסגרת האשראי של הכרטיס ולא מתוך חשבון העו"ש שלך – כלומר, אתה מרגיש את זה פחות.

      לסיכום, אם אין לך כרטיס אשראי כבר כיום, כנראה שיש יותר סיכוי שיאושר לך כרטיס חוץ-בנקאי (כמו ויזה Free) אם יהיה לך קודם כרטיס בנקאי.

      מבחינת כרטיס אשראי בחינם, אז כמו שכתבת בעצמך – יש לא מעט כרטיסים (שבד"כ משויכים למועדון לקוחות, כמו ויזה של שופרסל או מולטי עזריאלי – גם הם שניהם חוץ-בנקאיים ושניהם של לאומי קארד, אגב) שנותנים הטבה של פטור מדמי-כרטיס בתקופה הראשונה (בשתי הדוגמאות האלה, מדובר בשנה הראשונה). מה זה אומר? שאחרי שנה אתה יכול להתקשר ולבקש שיאריכו לך את הפטור מדמי-כרטיס – או שיסכימו, או שלא – אבל אתה יכול לנסות (אגב, בשופרסל בשנה השניה תתחיל לשלם דמי-חבר במועדון כל חודש, בלי קשר/בנוסף לדמי הכרטיס, ודווקא מי שלא חבר במועדון שופרסל דרך כרטיס אשראי לא משלם אותה). אם יסכימו, זה קצת כמו "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה": תוכל גם לקבל הטבות, וגם לא לשלם דמי-כרטיס.

      ויזה Free מציע לך בהגדרה פטור קבוע מדמי-כרטיס – זה "הקטע" שלו: הכרטיס לא נותן שום הטבה אחרת, רק פטור מעמלות (וגם כן לא מכולם). אז הפטור הוא קבוע, אבל באותיות הקטנות של החוזה כתוב שללאומי קארד יש את הזכות לשנות את התנאים, אז התשובה לשאלה שלך (אם הכרטיס באמת חינם לתמיד), היא "כן, אבל…".

      בכרטיס ויזה Free אפשר לעשות הכל. שים לב: בכרטיס בנקאי (כולל כרטיס חיוב מיידי), כשאתה מושך מזומן חשבון העו"ש שלך מחויב מיידית, והמשיכה מאושרת על סמך מה שאתה יכול למשוך מהחשבון, כפוף לתקרה. בכרטיס חוץ-בנקאי (כמו ויזה Free), המשיכה מאושרת על סמך היתרה הפנויה לניצול במסגרת האשראי של הכרטיס, כפוף לתקרה.

      גם בכרטיס ויזה Free המשיכה בארץ מיידית, אבל היא מופיעה בחשבון העו"ש כמו חיובים אחרים בכרטיס (יהיה כתוב "לאומי קארד", לא "משיכה מבנק-קט"): זה אומר שכמו כל חיוב אחר בכרטיס חוץ-בנקאי, הבנק שלך לא חייב לכבד ללאומי קארד את החיוב: אם אין כסף בחשבון, החיוב יחזור – גם אם אתה את הכסף שלך מהכספומט כבר קיבלת. אגב, בכרטיסים חוץ-בנקאיים אחרים של לאומי קארד אפשר להגדיר שמשיכות מזומן ירדו פעם בחודש, במועד החיוב החודשי הרגיל של הכרטיס (ועל הדחייה הזו משלמים ריבית) – בכרטיס ויזה Free לא. מועדי החיוב החודשיים בלאומי קארד הם 2, 10 או 15 בחודש – אתה בוחר מה המועד הקבוע הנוח לך.

      בכרטיס חוץ-בנקאי חברת האשראי קובעת את מסגרת האשראי בכרטיס: זה אומר כמה אתה יכול להיות חייב לה בכלל – כולל כמה אתה יכול לקנות בכרטיס ועוד לא שילמת (גם עסקאות רגילות וגם יתרות של עסקאות תשלומים וכו') וזה כולל גם כמה אתה יכול למשוך מזומן, כמו שציינתי קודם. אני לא יכול להגיד לך כמה תהיה המסגרת שלך או אם בכלל יתנו לך כרטיס – זה תלוי בנתונים שלך ובשקלול שלהם.

  42. וואי איזה השקעה ואיזה תותח אתה. אכן צדקת הלכתי היום ובדקתי את העסק ויש בעייה כמו שאמרת אמרתי שלום אני רוצה אשראי את הפריי הזה של לאומי קראד אמרתי להם בלאומי קראד והם אמרו לי יש לך איזה אשראי על שימך בבנק שאתה נימצא עניתי לא אז אמרה אי אפשר אתה צריך אשראי אחד על שימך. לכן היא גם הציעה רעיון טוב שאני עושה אותו מחר ועל זה אני רוצה לשאול אותך היא אמרה לי אתה יכול אז לעשות אשראי בנקאי מהפועלים{שזה הבנק שלי} ואחרי שאתה מקבל אותו ויש לך אותו אתה פונה אלינו ואז אתה מקבל את הכרטיס הזה חינם כי יהיה אפשר אחרי שיהיה לי אשראי מהפועלים ואז מיד אחרי שאני מקבל את הכרטיס חינם הזה מלאומי קראד הפריי הזה מיד מיד לבטל מהפועלים את האשראי עם העמלה של ה13ש"ח שהם לוקחים{אמורים לקחת כל חודש } לכן זה מה שאני יעשה ורציתי לשאול אותך האם אני עושה את זה יש אפשרות לתפור את בנק הפועלים וזה אומר לעשות מהם את האשראי של ה13 ש"ח בחודש של ישרכארט ולהספיק לעשות את הכרטיס של לאומי קראד ולברוח מהם ללא דמי ה13 ש"ח בגין החודש הראשון ..? האם כפי שאתה מכיר יש דמי עזיבה בפועלים? או דמי עזיבה בפחות מחודש או כאלה דברים? האם זה אפשרי להספיק את זה לעשות את הלאומי ובלברוח מהפועלים ולא לשלם אפילו את ה13 ש"ח האלה בגין החודש הראשון? ואיך זה גם אני ניקרא חשבון חייל משוחרר אני בן 24 עד גיל 26 אני יקרא חשבון חייל משוחרר ואיך זה שאין לבנק להציע לי כרטיס ללא עמלות הפקידה של בנק הפועלים אמרה לי הכרטיס הכי זול זה 13 ש"ח בחודש . בקיצור אני יתחיל את התהליך הזה מחר זה נשמע כרטיס קטלני הלאומי קראד הזה שאפילו שאין שום הטבה אני מקבל אשראי בלי עמלות ועוד זה אשראי בינלאומי אפילו הבנתי שזה אומר לקנות דברים בחול גם אפשר . הקיצר ממתין לשאלות המסקרנות לתשובות … תודהה רבה רבה וגם אשמח לדעת האם יש עוד איזה אשראי פרט לזה שנידלקתי אליו שגם בחינם?

    • היי שלומי,

      תראה, כשאני מסתכל על תעריפון בנק הפועלים (וגם אתה יכול, זה זמין באתר האינטרנט), אני רואה באמת שח-ן חייל משוחרר לא כולל הטבות בכרטיס אשראי.

      באופן תיאורטי, אתה יכול לבקש כרטיס אשראי מהסניף שלך, ואם הוא מאושר – הכרטיס יונפק ויהיה לך במה לנפנף כדי לבקש כרטיס אשראי חוץ בנקאי – במטרה שאת האחרון תקבל בחינם ותוכל לבטל את הראשון עוד לפני שיגבו ממך דמי כרטיס בפעם הראשונה. אם זה יעבוד, זה עניין של תזמון: דמי הכרטיס בישראכרט (תשלובת הכרטיסים בבעלות בנק הפועלים) מחויבים בכרטיס לקראת סוף החודש. אם תספיק את כל זה לפני זה – תוכל להימנע מדמי-כרטיס. אין דבר כזה "דמי עזיבה", אבל יש מצב שתשלם דמי כרטיס מלאים לחודש, גם אם בפועל החזקת בכרטיס פחות.

      אבל: הבנק צריך להנפיק לך כרטיס (שזו משוכה ראשונה שאתה צריך לעבור) וגם חברת האשראי צריכה להנפיק לך כרטיס (חוץ בנקאי), שזו המשוכה השניה. זה נכון שאתה יכול לדלג על שתיהן בקלות, אבל לא בטוח. האם לאומי קארד תנפיק לך בוודאות באופן אוטומטי כרטיס ויזה Free ברגע שתחזיק כרטיס בנקאי? לא בטוח. תבין, החברה לוקחת את הנתונים שלך ומשקללת אותם לדירוג אשראי: דירוג האשראי קובע האם תנפיק לך כרטיס, מאיזה סוג (כמה יוקרתי הוא יהיה), מה תהיה מסגרת האשראי שלו ומה שיעור הריבית השנתית שתיגבה ממך בכרטיס, אם תעשה בו שימוש במוצרי אשראי (עסקת קרדיט בתשלומים קבועים, למשל).

      הנתונים שלך כוללים היסטוריה בעייתית (אם יש), כמו צ'קים וחיובים שחזרו, עיקולים, חובות והליכי גבייה, אבל גם נתונים כמו איפה אתה עובד, כמה זמן, כמה אתה מרוויח, איפה אתה גר, אם יש לך דירה או רכב, מה ההשכלה שלך, איזה כרטיס יש לך כיום, ומה הוותק שלך בחשבון העו"ש או בכרטיסי האשראי. העובדה שאתה צעיר ולפי המתכון שלך יהיה לך פז"ם שואף לאפס בכרטיסי אשראי כשתבקש כרטיס חוץ-בנקאי פועלת לרעתך בשקלול הנתונים לדירוג האשראי.

      לגבי איך זה שהבנק לא מציע לך כרטיס בחינם, זה כבר קשור לאיך מתנהל כל הענף הזה של כרטיסי האשראי בארץ – חברות האשראי בבעלות הבנקים הגדולים, ולכן הבנקים מפרשים את כוחם ככזה שהם יכולים להרשות לעצמם לגבות ממך דמי כרטיס חודשיים ואתה תשלם – כי אין לך ברירה: הרי עובדה שאפילו כדי להוציא כרטיס אשראי שפטור מהעמלה הזו אתה קודם כל צריך אותם כדי לנפנף בכרטיס חוץ-בנקאי. מה גם שהם יודעים שאם תרצה לברר יתרה בכספומט – תוכל לברר אותה רק בכרטיס בנקאי (רק הוא מקושר לחשבון העו"ש); אם תרצה להוציא תדפיסים בעדכן – כנ"ל; אם תרצה להפקיד צ'קים בשירות עצמי – גם. זה הופך אותך פוטנציאל ללקוח שבוי (אבל אתה חייב: אתה יכול לברר יתרה, להוציא מידע גם דרך כרטיס בנק-קט מהבנק שלא יעלה לך כלום). בנק הפועלים לא יתאמץ להציע לך כרטיס פטור מדמי-כרטיס – הוא מחזיק מהלקוחות שלו שבויים, ושהוא יכול לקבל את העמלה הזאת מהם בלי להתאמץ.

      בנק הפועלים שולט בתשלובת ישראכרט, שמציעה כרטיסי אשראי בכל מיני מותגים, כולל אמריקן אקספרס. הכרטיס שאתה מדבר עליו אכן מוצע בחינם – צריך לבדוק אם אפשר להנפיק אותו ככרטיס בנקאי, ואם הסניף יאשר לך אותו: הכרטיס הזה בתור ברירת-מחדל מוצע בתור כרטיס זהב עסקי (מינימום), ולא בטוח שיתאפשר לך בתור כרטיס ראשון לקבל אותו מבחינת הנתונים שלך אפילו אם תפנה לישראכרט ישירות כדי לקבל אותו ככרטיס חוץ-בנקאי, קח בחשבון שישראכרט תסתכל איזה כרטיס הוציא לך הבנק ומה מסגרת האשראי שבו – ולא סביר שהיא תשדרג אותך ביותר מרמת יוקרה אחת מעל הכרטיס הבנקאי. ואפרופו, כרטיס ויזה Free הוא באמת כרטיס בינלאומי – או זהב. ובגלל שישראכרט אמריקן אקספרס הוא גם מותג שמכובד בקצת פחות בתי עסק לעומת מותגים פופולאריים יותר, כמו ויזה ומסטרקארד. אולי כדאי לך לשאוף אליהם כדי שקודם כל תחזיק בארנק מותג שמקבלים אותו בכמה שיותר בתי עסק.

  43. שכחתי להוסיף שאלה יפה האם אני יכול לעשות את הכרטיס הזה "אנשים ומחשבים" – אמריקן אקספרס כולם פטור קבוע – כניסה לטרקלין דן בנתב"ג. הבנתי זה גם חינם לפי מה שרשום ואמריקן אקספרס זה עובדים אם הבנק הפועלים שאני נימצא בו האם אפשרי לעשות את זה וזהו ? או זה גם אשראי חוץ בנקאי וצריך אותו סיפור כמו עם הלאומי קראד פריי לעשות קודם בנקאי ורק אז… ואיזה אז אתה ממליץ לעשות מה ההבדל של הלאומי קראד פריי הזה והאנשים ומחשבים הזה?

  44. היי אז כמו שרמשתי לך בסופו של דבר קיבלתי את הכרטיס אשראי בנקאי דרך בנק הפועלים קיבלתי מהם כרטיס בנקאי שתקף עד 10-2018 שזה אומר ל3 שנים שיש לי פטור הם אמרו לי 3 שנים פטור עמלה אני לא ישלם אז עמלה? רציתי לדעת מה זה הכרטיס שקיבלתי הוא ניקרא של אמריקן אקספרס AMEX BLUE זה הכרטיס שקיבלתי צבע כחול הוא
    רציתי לדעת איזה הטבות יש לי איתו? זה כרטיס טוב הוא רק לארץ ? והאם אפשרי אז להיות איתו עד איזה חודש חודשיים לפני סוף התוקף ואז אחרי זה לעשות תלאומי קראד ללא עמלות ולעזוב אותם ? ועוד כמה דברים מסקרנים כמה עמלה אני משלם אם אני מושך מבנקט בכרטיס הזה ? הפקידה אמרה עד 6 אלף אפשר לעשות ביום בכרטיס הזה במשיכה האם אני משלם עמלה כמה? וגם ברגע שאני מושך מתי החיוב ב15 לחודש כפי שאמרתי להם או זה מיידי ורק ברגע שקונה דברים אז זה יורד ב15 לחודש? וגם הכי מסקרן איזה הטבות יש לי בכרטיס הזה? וגם למה זה קיבלתי אותו 3 שנים חינם איך זה? למה שבוע קודם אמרו לי בבנק אין כרטיס חינם כולם עם עמלות אז איך זה אשמח להסבר בכל השאלות תודה רבה .

    • היי שלומי,

      קודם כל – מזל טוב! אני שמח בשבילך שקיבלת כרטיס אשראי, זה כבר שדרוג.

      יפה מאוד שהם נתנו לך 3 שנים פטור מדמי-כרטיס. אני מקווה שזה מעוגן במסמך כתוב, כדי שאם במקרה העמלה תקפוץ פתאום מתישהו במהלך 3 השנים האלה, תוכל לבוא ולהראות שהכרטיס מגיע לך בחינם ולבקש שיחזירו לך את העמלה. שים לב, תוקף הכרטיס (שמובלט ע"ג חזית הכרטיס) הוא דבר אחד ולא בהכרח תואם לתוקף של דברים אחרים, כמו תוקף מסגרת האשראי (לחצי שנה, כעיקרון מתחדשת מעצמה) או תוקף הפטור שקיבלת. תוודא שאכן הפטור מדמי-כרטיס הוא גם ל-3 שנים.

      למה נתנו לך את הפטור? את זה גם אני שואל. אני מבין שלא קיבלת אותו כי ביקשת את הפטור באופן יזום והם אישרו לך אותו. ההשערות היחידות שיש לי לעניין הזה הן שתיים:

      1) כי נפלת בזמן טוב – בדיוק מתי שהבנק נמצא בעיצומו של מבצע שיווק כרטיסים ואת הפטור הוא מציע באופן גורף במסגרת המבצע.
      2) כי כיום הבנקים מחזיקים בחברות האשראי וזה עשוי להשתנות – הם עשויים להידרש למכור את האחזקות שלהם, ואז הזיקה של הלקוח לכרטיס הבנקאי תהיה הרבה יותר חלשה; ככה הם יכולים לנסות לקשור אותך לכרטיס שלהם, ולהבטיח שגם אז הם ימשיכו לגזור את הקופון שהם גוזרים כיום מהשימוש שלך בכרטיס שהם הנפיקו.

      אם אני מבין נכון, הכרטיס שקיבלת הוא American Express Blue (שהצבע שלו דווקא אמור להיות יותר שקוף מכחול). אמריקן אקספרס זה מותג או רשת בינ"ל של כרטיסי אשראי – כמו ויזה או מסטרקארד. בארץ, ישראכרט (שבבעלות בנק הפועלים, כאמור) מחזיקה ברישיון שלו. בחו"ל בתי עסק מכבדים יותר כרטיסי ויזה או מסטרקארד מאשר אמריקן אקספרס. בארץ ההבדל קיים אך זניח – בעיקר בגלל שהמותג שייך לישראכרט, כאמור. למיטב ידיעתי, כרטיס Blue הוא כרטיס בינ"ל שאפשר לגהץ בחו"ל (אם כי באופן ספציפי בנק הפועלים מנפיק כרטיסי אמקס מקומיים).

      בגדול, תוכנית ההטבות העיקרית בכרטיס ה-Blue שונה מזו של כרטיסי האמריקן אקספרס האחרים – אתה מקבל החזר כספי ("cash back") על הקניות שלך בסוף השנה, בהתאם לתנאים שמפורטים באתר האינטרנט של החברה (סביב 0.5%, אבל זה תלוי בקטגוריות של בתי-העסק ובמינימום/מקסימום להחזר). בכרטיסים האחרים של אמריקן אקספרס (כמו אלה שמשויכים למועדון "אנשים ומחשבים" שהזכרת בהודעה הקודמת) תוכנית ההטבות מבוססת על נק' שצוברים לפי היקף הקניות בכרטיס ואותן ניתן לפדות לטובת הטבות. אפרופו מועדון, למיטב ידיעתי לא ניתן לשייך את הכרטיס למועדון כלשהוא, למעט למועדון של המכללה למנהל (אם אתה עומד בקריטריונים).

      אם אתה זוכר, כתבתי קודם על ההבדלים בין כרטיס בנקאי לכרטיס חוץ-בנקאי – בכרטיס בנקאי אחד ההבדלים הוא שמשיכות מזומן בארץ מחויבות מיידית בחשבון העו"ש, ותלויות בתקרה יומית, לא במסגרת האשראי של הכרטיס. אם ככה, אני מניח שמה שאמרו לך בבנק (6,000 ש"ח) נכון – אני זכרתי שהתקרה היא 4,000 ש"ח ליממה (=מחצות עד חצות), אבל יכול להיות שבנק הפועלים הגדיל אותה כי המתחרה, בנק לאומי, הגדיל לאחרונה את התקרות באופן משמעותי.

      שים לב: זו התקרה המקסימלית למשיכות מצטברות בפרק זמן של יום בארץ. אתה יכול למשוך בפועל כפוף ליתרה למשיכה שיש לך בחשבון (ולפעמים גם לכספומט יש תקרה משלו, כלומר שאולי הסכום הזה מתאפשר למשיכה כתוצאה מפיצול לכמה משיכות). אם אין יתרה מספקת למשיכת הסכום הזה בחשבון שלך, לא תוכל למשוך 6,000 ש"ח.

      מבחינת העמלה, משיכת מזומן בכספומט מסווגת כ"פעולה בערוץ ישיר". העלות שלה תלויה בסיווג חשבון העו"ש שלך בבנק או במסלול שהחשבון מצורף אליו. אם הוא משוייך למועדון "חייל משוחרר", עד גיל 26 אתה נהנה מהנחה בשיעור 50% על התעריף (שעומד כיום על 1.35 ש"ח לפעולה), כלומר 68 אג' למשיכה (אם פיצלת משיכה גדולה לכמה פעולות, זו העמלה על כל משיכה ומשיכה).

      שים לב שיש כספומטים בבעלות פרטית או שמרוחקים מסניפי בנקים שגובים עמלה בעצמם על המשיכה (שמתווספת לסכום המשיכה), בנוסף לעמלת הפעולה בערוץ הישיר שגובה ממך הבנק בסוף החודש. כמו כן, כל המידע הזה נכון לגבי משיכות בארץ. בחו"ל – משיכות מזומן מנצלות את מסגרת האשראי בכרטיס, וכפופות לתנאי הכרטיס ולתעריפון אמריקן אקספרס.

      לגבי מועד החיוב: משיכות מזומן בארץ – מייד, כאמור. עסקאות בארץ – ב-15 בכל חודש (אתה לא רואה את העסקאות בכרטיס בחשבון העו"ש עד אז, כמו שהיית רואה בישראכרט דיירקט. ב-15 תהיה פעולת חיוב אחת שמרכזת את כל העסקאות בסכום המצטבר שלהן (גם הפעולה הזו נחשבת בערוץ ישיר, אבל רק פעולה אחת – וגם העמלה עליה נגבית פעם אחת). עסקאות בחו"ל – יום עסקים בנקאי אחד לאחר שהעסקה נקלטה בארץ בישראכרט (לרוב זה אומר תוך יומיים). משיכות מזומן בחו"ל -כמו עסקאות בחו"ל.

      אם יש לך חשבון מטבע חוץ בבנק, אתה יכול לבקש שהעסקאות והמשיכות מחו"ל ירדו ישר ממנו (זה יחסוך לך את עמלת ההמרה ממט"ח לשקלים) – וזה דבר שאפשר אגב לעשות רק בכרטיס בנקאי. כמו כן, כשהחיוב הוא מחשבון שקלי אתה יכול לבקש לפרוס את העסקאות והמשיכות בחו"ל באופן אוטומטי עד להודעה חדשה לאחת משתי תוכניות אשראי ("הכל גמיש – חו"ל" או "סל קרדיט בתשלומים – חו"ל") – אבל זה כרוך בריבית שמחושבת החל מהיום שבו החשבון שלך היה צריך להיות מחויב במקור. אגב, אפשר לבקש את אותו הדבר גם לגבי עסקאות בארץ.

      עוד הערה קטנה: דיברנו על עמלות משיכה ומועדי חיוב והזכרתי שזה תלוי בסיווג החשבון ובמסלול שאולי הוא משויך אליו. בנק הפועלים מציע מסלול שנקרא "Up חכם" שמאפשר לרכז את החיובים המרכזיים בחשבון למועד חיוב חודשי קבוע, כפוף למסגרת אשראי ייעודית לדחייה הזאת. בין החיובים הנדחים אפשר למצוא גם משיכות מזומן מכספומט בארץ, ככה שאם אתה מצטרף אליו, כן תוכל לקבוע שמשיכות המזומן בארץ ירדו ב-15 בחודש. המסלול עולה 32 ש"ח בחודש, הוא מכסה (בין היתר) 50 פעולות בערוץ ישיר, אבל הוא חלופי למועדון חייל משוחרר (ואם אתה שואל אותי, באחרון אתה משלם פחות).

      לגבי לאומי קארד – הבחירה בסופו של דבר היא בידיך, אבל תחשוב על הנקודות הבאות:

      שיקולים למה לחכות עם הפניה ללאומי קארד:
      1. יכול להיות ששווה לך לצבור קצת ותק בכרטיס האשראי החדש שלך, להתרגל אליו ולצורת העבודה של כרטיס אשראי בכלל לפני שאתה "מתרחב" על עוד כרטיס.
      2. ותק גם יכול לעבוד לטובתך כשלאומי קארד תצטרך לשקלל את דירוג האשראי שלך כדי להחליט אם לתת לך כרטיס, איזה, ומה גובה המסגרת והריבית. שיקול כזה יכול לתמוך לחכות עם הפניה ללאומי קארד.
      3. כרטיס Visa Free של לאומי קארד, אל תשכח, גם בהגדרה לא נותן שום הטבות בתמורה לפטור הקבוע מדמי-כרטיס – וגם זה שיקול באותו כיוון.
      4. בסוף תקופת הפטור אתה גם יכול לבוא לסניף ולבקש להאריך את הפטור – זה לא בושה להתמקח (והבנקים די בונים על זה שאנשים לא עושים את זה).
      5. האמריקן אקספרס הוא כרטיס בנקאי – אתה יכול לברר איתו את יתרת חשבון העו"ש בכספומט, להוציא תדפיסים בעדכן, להפקיד שיקים במכונת שירות עצמי, ועוד. כרטיס חוץ-בנקאי לא מקושר לחשבון העו"ש שלך ככה.
      6. אם אתה צריך לממן הוצאות שאין ברירה אלא לשלם ריבית עליהן (למשל: הוצאה גדולה שבית העסק מציע לפרוס ל-3 תשלומים שעדיין גדולים עליך – הוא יכול לפרוס לך ליותר תשלומים במסלול קרדיט בתשלומים קבועים, אבל התשלומים האלה כוללים ריבית) – למיטב זכרוני בכרטיס אמריקן אקספרס Blue של בנק הפועלים הריביות נמוכות יותר מהריביות בכרטיס Visa Free חוץ-בנקאי של לאומי קארד, אפילו בכרטיס זהב שכזה.

      שיקולים למה לפנות ללאומי קארד:
      1. מצד שני, כמו שכתבתי קודם – אמריקן אקספרס הוא מותג שמכובד פחות מויזה (Free הוא כרטיס ויזה, כאמור), וויזה הוא המותג המכובד ביותר בעולם. אם תיסע למדינה אקזוטית בחו"ל (במזרח הרחוק למשל), יכול להיות ששווה לך להצטייד בויזה.
      2. כמו כן, אם אתה צופה שיהיה לך צורך באשראי נוסף ואתה נתקל בבעיות לקבל אותו מהבנק, כרטיס אשראי חוץ-בנקאי הוא אופציה נוספת לקבל עוד אשראי שלא נספר בהתחייבויות שלך כלפי הבנק – לאומי קארד נותנים לך מסגרת אשראי נוספת, לא הבנק, שהוא זה שמעמיד את מסגרת האשראי בכרטיס הבנקאי.
      3. הרבה פעמים נותנים לך אשראי ב"יום שמש" (כשאתה לא צריך אותו) ומפנים לך את העורף ב"יום גשם" (דווקא כשאתה צריך אותו) – בהקשר הזה, לשריין לך אופציה לאשראי נוסף שלא עולה לך כלום בינתיים גם אם אתה לא משתמש בו יכול להיות יתרון.
      4. אם אתה כבר צריך לממן הוצאות שאין ברירה אלא לשלם עליהן ריבית – בלאומי קארד יש מסלולי אשראי שלא קיימים בכרטיס הבנקאי שלך (כמו האפשרות לקבוע תקרה חודשית קבועה לסכום החיוב, ומה שמעבר – מתגלגל לחודש הבא וצובר ריבית).

  45. וואו קראתי הכל הכל מילה ומילה . עזרת לי המון המון המון אלפי תודות גבר. אם אני יסתבך משהו בבנק בקשר לדברים נוספם אם הבנק אני שוב אדבר איתך המון תודות שלומי הרבה מאוד דברים שלא ידעתי למדתי בזכותך!

  46. אם מישהו מחפש או צריך עדיין הוכחה נוספת לעד כמה שוק כרטיסי האשראי אינו תחרותי, הוא יכול לשאוב אותה מהסכמי ההנפקה שנחתנו השנה בין בנקים לבין חברות אשראי. באופן מפתיע, למרות שההסכמים האלה נחתמו במרץ, הבנקים הרלוונטיים עדיין לא הנפיקו כרטיסים חדשים ללקוחותיהם מכוח ההסכמים החדשים, למרות שהשנה עומדת להסתיים. עם זאת, חלק מהמידע אודות התנאים בהם יוצאו הכרטיסים החדשים כבר עלה לאתרי הבנקים וממנו ניתן ללמוד, כאמור, ששוב אין חדש תחת השמש. לפחות.

    לנוחיותכם, סקירה משווה של הכרטיסים הבנקאיים החדשים המוצעים על סמך הידוע לפי שעה. גזרו ושמרו – במיוחד אם אתם לקוחות הבנקים הרלוונטיים והבנק מנסה למכור לכם כרטיס חדש (למשל, במסגרת מבצעי סוף שנה).

    אז על מה אנחנו מדברים פה?
    1. בנק אוצר החייל שחתם על הסכם הנפקת כרטיסי כא"ל.
    2. בנק מזרחי טפחות שחתם על הסכם הנפקת כרטיסי לאומי קארד.

    שני הבנקים אינם מחזיקים בחברות אשראי:

    הבנק הבינ"ל, הבעלים של בנק אוצר החייל, הוא בעל מניות מיעוט בכא"ל. במובן הזה, הנפקת כרטיסים בנקאיים של כא"ל, חברה קשורה, ע"י בנק אוצר החייל היא תיקון עיוות שמקורו בימים בהם אוצר החייל נשלט ע"י בנק הפועלים – והנפיק את הכרטיסים שמתופעלים ע"י החברה הבת שבבעלותו – ישראכרט (והוא אף התחייב להוסיף ולתת להם עדיפות סמוך למכירת הבעלות בבנק).

    בנק מזרחי טפחות מסורתית הנפיק גם כרטיסים שמתופעלים ע"י ישראכרט וגם כאלו שמתופעלים ע"י כא"ל ומפעם לפעם ניתנו לו אופציות (שלא מימש) לרכוש אחוזים בודדים בחברות הללו. למעשה, גם בלי ההסכם עם לאומי קארד הבנק שיווק את כל מותגי כרטיסי האשראי המונפקים בארץ. ניכר כי המגוון הזה מקשה על לקוחות הבנק לקבל כרטיסים חוץ-בנקאיים: יש לא מעט כרטיסים שמשויכים למועדוני לקוחות ומונפקים באופן מסורתי ככרטיסים חוץ-בנקאיים שניתן להנפיק אותם רק ככרטיס בנקאי במזרחי טפחות במקרה הטוב, או לא ניתן להנפיק אותם בכלל ללקוח הבנק במקרה הרע. מצד שני, בכרטיסים הבנקאים יש ניואנסים קטנים שכן מלמדים על המעמד המיוחד שמייחסים לו כמנפיק בכא"ל ובישראכרט (אופן הקצאת האשראי והיצע תוכניות האשראי למחזיקי כרטיסי הבנק).

    העובדה שלבנקאי בבנקים האלה יש מגוון של כרטיסים להציע ללקוחותיו אמורה לשפר את התחרות ללקוח ואת התנאים שמוצעים לו. אז זהו, שלא: בבנק מזרחי טפחות אפשר לראות כבר עכשיו שריביות האשראי בכרטיסי לאומי קארד יתומחרו בפרמיה קלה (לרוב, 0.25% לשנה) ביחס לכרטיסים מקבילים של חברות אשראי אחרות (ולמעשה, מדובר בתמחור שלא שונה מהותית מכרטיסים חוץ-בנקאיים, במיוחד ברמת ריביות הנשך של הכרטיסים הסטנדרטיים). בבנק אוצר החייל כרטיסי כא"ל יתומחרו דמי-הכרטיס גבוה יותר מהכרטיסים הבנקאים הקיימים ובאופן מופרז בכלל (עד 25 ש"ח לכרטיס בינ"ל, לפני הנחה תלוית היקף רכישות).

    כלומר:
    כרטיסי כא"ל של בנק אוצר החייל > חייבים בדמי-כרטיס יקרים יותר מכרטיסי הבנק המקבילים. אין מידע לגבי ריביות.
    כרטיסי לאומי קארד של בנק מזרחי טפחות > אין מידע לגבי דמי-כרטיס. הריביות יהיו גבוהות יותר מכרטיסי הבנק הקיימים.

    הבדלים נוספים נוגעים למותגים עצמם:

    עוד לפני ההסכם עם לאומי קארד, יכול עקרונית מזרחי טפחות להציע ללקוחותיו כרטיס ויזה של כא"ל או של ישראכרט, אבל בוחר לשמור אמונים לראשון. באופן דומה, הוא יכול להציע כרטיס מסטרקארד של שניהם ושומר אמונים לאחרון. אומנם בשני המקרים החברה השנייה שמציעה את אותו מותג לא מתאמצת לבדל אותו עם ערך מוסף ייחודי, אבל המצב הנוכחי מקל על אותן חברות האשראי להימנע מכך גם הלאה; הנפקת כרטיסי לאומי קארד אמורה בעצם לאפשר לבנק להציע ויזה ומסטרקארד ללקוחותיו של חברה שלישית – אבל נראה כי הבנק ינפיק רק ויזה של לאומי קארד.

    המצב דומה עם בנק אוצר החייל, שעוד לפני ההסכם עם כא"ל לא הנפיק כרטיסי ויזה למרות שיכול היה דרך ישראכרט – ולראייה, טבלת שיעורי ריבית האשראי בכרטיסי הבנק מכירה בכרטיסים כאלה. הוא ככל הנראה לא רצה לפגוע בהכנסות החברה האחות כא"ל, שויזה היה ועודנו המותג המזוהה ביותר עימה. לאחר ההסכם, אין אינדיקציה כי הבנק יציע כרטיסי מסטרקארד של כא"ל ללקוחתיו (שכיום הוא מציע אותם דרך ישראכרט). אפילו דיינרס, שההסכם שחתם כולל מפורשות אותו, אינו נזכר לפי שעה בתעריפון הבנק (ואם ינפיק אותו לבסוף, גם הוא יציע ללקוחותיו "full board" של המותגים המונפקים בארץ, כמו מזרחי טפחות).

    היבט נוסף נוגע להיצע הכרטיסים שכן יוצעו:

    במזרחי טפחות לאומי קארד בפירוש לא תתחרה על לב הלקוח הבנקאי ברמת הכניסה – והבנק יציע כרטיסי ויזה לשימוש בינ"ל בלבד (מכרטיס בינ"ל ועד כרטיס First, שהוא מיתוג פנימי של לאומי קארד לכרטיס ויזה יוקרתי יותר מפלטינום); כרטיסים מקומיים, כרטיסי חיוב מיידי, כרטיסים לשימוש אלקטרוני בלבד ואפילו כרטיסים בינ"ל בעלי תוקף קצר (לרבות כרטיסים לנוער ולחיילים) ימשיך הבנק להנפיק דרך ישראכרט וכא"ל. מצד שני, לראשונה ינפיק כרטיס אשראי מתגלגל בתפוצה רחבה – Multi – למרות שגם הכרטיס המקביל של כא"ל מוצע גם ככרטיס בנקאי (הבנק מציע כרטיסים כאלה כיום תחת מיתוג פנימי משלו רק לנוטלי משכנתאות ולסטודנטים).

    באוצר החייל המגמה הזו כמעט הפוכה: הבנק יציע ויזה מקומי, ויזה לנוער, ויזה לשימוש אלקטרוני בלבד וויזה בינ"ל בעל תוקף קצר. מצד שני, ברמת הכרטיסים היוקרתיים ביותר הבנק לא יציע את ויזה Infinite של כא"ל וימשיך להציע בזירה זו רק את הכרטיסים שמתפעלת ישראכרט. גם כאן זו הכניסה הראשונה של הבנק לתחום הנפקת כרטיסי אשראי מתגלגל ("כא"ל Choice"). הבנק גם לא יציע כרטיס חיוב מיידי דרך כא"ל (ויזה אלקטרון), וגם כאן יוסיף לספק את הכרטיסים המקבילים בישראכרט.

    אחרון אחרון חביב הוא היצע תוכניות האשראי.

    המידע הזה עדיין לא קיים ביחס לבנק אוצר החייל (שעדיין לא העלה מידע בנושא), אבל סביר להניח שכל מה שקיים בכרטיסי כא"ל בנקאיים בבינ"ל יהיה קיים גם כאן, שזה אומר הכל, כמעט*.

    לעומת זאת, בבנק מזרחי טפחות כרטיסי לאומי קארד לא יאפשרו מסלולי אשראי בריבית משתנה מ"הדור הראשון" (שהמכנה המשותף לכולם הוא אפשרות לנצל אותם על בסיס עסקה מזדמנת בארץ – "ישראקרדיט משופר", "אמקס קרדיט", "30+", "ויזה עדיף" ו"תשלום עדיף", כלומר דחייה בחודש של פירעון העסקה או צבירתה לסל עסקאות שנפרע לשיעורין בתשלום אחיד, תלוי במסלול).

    שאר מוצרי האשראי בלאומי קארד יתאפשרו למחזיקי הכרטיס הבנקאי של מזרחי טפחות – שהם במידה רבה קיימים כבר בכרטיסים הבנקאיים האחרים שלו, כולם או חלקם, והמשותף להם שהם דורשים פנייה ללאומי קארד לניצולם (ולא במעמד העסקה): הלוואה ע"ח מסגרת האשראי הפנויה בכרטיס, פריסת החיוב החודשי לתשלומי קרדיט קבועים ואשראי מתגלגל בכרטיס: בין אם ע"ג כרטיס ייעודי שכזה (מולטי) ובין כהסדר קבע המופעל ע"ג כרטיס רגיל (חיוב חודשי קבוע). כך או כך, הריביות בכרטיסי הבנק המקבילים הקיימים נמוכות יותר; למי שבכל זאת מתעקש על לאומי קארד – שיעורי הריבית בחיוב חודשי קבוע הם הנמוכים ביותר, ובאופן גורף.

    *כברירת מחדל, כא"ל משתדלת להעלים את מסלולי האשראי בריבית משתנה "30+" ו"ויזה עדיף" ולצרף את הכרטיסים למסלול "תשלום עדיף"; במסלול זה נגבית יותר ריבית (גם אם שיעור הריבית ההתחלתית לחישוב זהה לשני המסלולים הקודמים). המסלול הזה פשוט יותר להבנה מ"ויזה עדיף" (המסורבל יותר) אך הוא סותם את הגולל למי שמבקש דחייה של חודש בלבד בפירעון העסקה ("30+"). כיוון שבנק אוצר החייל הוא מנפיק חדש של כא"ל, קיים סיכוי סביר שכרטיסיו לא יאפשרו את שני המסלולים הוותיקים. מצד שני, בכרטיסי הבנק הקיימים מזה עשרות שנים מתאפשר מסלול אשראי הדומה ל"ויזה עדיף" במהותו ואפילו טוב יותר ממנו ("ישראקרדיט משופר", "אמקס קרדיט") – מה שדווקא עשוי לעורר ביקוש למסלול "ויזה עדיף" בקרב לקוחות הבנק.

  47. שלום ארז,
    די בטעות הצטרפתי למועדון כרטיס אשראי של פליי קארד דיינרס של אל על
    וכבר הייתי בדרך לביטול הכרטיס ואז שמתי לב לשתי הטבות לכאורה שוות
    1. דחייה של שוטף 60 בקניות בחול ובכלל במטבע זר
    2. הנחה בעמלת המרה ל כ 1.25 אחוז לערך במקום 2.5 אחוז בישראכרט ודומיו.
    שאלתי היא, האם יש עוד כרטיסים שנותנים "הטבה" כזאת במחיר שנמוך מ 20 ש"ח לחודש בדמי כרטיס?

    • יוסי שבוע טוב,

      למיטב ידיעתי, תנאי החיוב בגין שימושים בכרטיס Fly Card Diner's Club בחו"ל הם שוטף + 30 ולא כמו שכתבת (כלומר, אתה מקבל אשראי דחוי בחינם של חודש נוסף למועד החיוב החודשי ש*לאחר* מועד החיוב החודשי הקרוב לביצוע הפעולה. זה אומר שבמקרה הטוב מדובר סביב כ-60 ימים, ולא כפי שאתה כתבת (שוטף+60 משמעו כ-90 ימים במקרה הטוב). תנאי החיוב האלה נובעים מהעובדה שמדובר בכרטיס Diner's Platinum ואינם ייחודיים לשיוך של הכרטיס למועדון Fly Card; גם למיטב מה שראיתי ברשת, תנאי החיוב האלה "מוחרשים" יחסית בפרסומי המועדון.

      מעבר לצריך, אציין לגבי הטבה זו שבכרטיסי אשראי ישראלים נהוג לתת אשראי על שימושים בכרטיס בחו"ל ככל שהכרטיס יוקרתי יותר (כאשר בכרטיסים בסיסיים יותר לרוב החיוב מיידי, יום עסקים אחד לאחר קליטת הפעולה במחשבי חברת האשראי בישראל – לא בצדק, לטעמי). למעשה, כל כרטיסי הפלטינום הישראלים מעניקים על שימושים בחו"ל אשראי שוטף (וללא ריבית) למועד החיוב החודשי, ממש כמו שנהוג על עסקאות בארץ – כולל על משיכות מזומן בחו"ל. אומנם דחיית החיוב בדיינרס פלטינום נדיבה יותר, אך ישנם הסכמים ספציפיים (בעיקר בכרטיסים עסקיים של מקומות עבודה, כמו לעובדי חברות היי-טק) שגם בהם הדחייה נדיבה יותר מתנאי שוטף.

      שים לב שבניגוד למה שציינת, אני לא סבור שתנאי החיוב האלה תקפים לפעולות במטבע זר לכשעצמם אלא לפעולות בחו"ל לכשעצמם (כלומר, עסקה במט"ח בארץ תחויב במועד החיוב של עסקה בשקלים, ועסקה בשקלים בחו"ל תחויב בשוטף +30).

      לגבי עמלת ההמרה, הרי שישראכרט גובה 2.3%, נמוך ממה שציינת, לגבי כרטיסי המותגים הבינ"ל שלה (מסטרקארד, ויזה, אמריקן אקספרס). לאומי קארד (ויזה ומסטרקארד), לעומת זאת, גובה יותר (3%). מכל פנים, גם כאן תקף הכלל של הסכמים מיוחדים: בלאומי קארד, למשל, בקצה העליון של הכרטיסים היוקרתיים העמלה נמוכה בהרבה (בכרטיס MasterCard World Signia, למשל, גובים רק חצי – 1.5% בלבד). כנ"ל לגבי כרטיסים עסקיים בהסדר מקומות עבודה ואפילו הסדרים ספציפיים ברמת המנפיק (כך למשל, לפחות טרם שינוי אופן ההמרה בקיץ, כרטיסים בנקאיים בינלאומיים שתופעלו ע"י ישראכרט והונפקו ע"י בנקים מקב' הבנק הבינ"ל נהנו ממנגנון המרה ייחודי שכלל שערי המרה ועמלת המרה נפרדת).

      מכל פנים, חשוב להזכיר שההטבות הפיננסיות בשימושים בדיינרס בחו"ל נובעות מהסיבות הבאות:
      1) דיינרס הוא מותג פרמיום בעיקרון, הוא אמור לתת ערך מוסף ביחס למותג הבסיס.
      2) דיינרס במקור הוא כרטיס אשראי מסוג "כרטיס תשלום בהקפה" (תרגום חופשי שלי למונח "Charge Card") – כרטיס שמשמעו שצריך לפרוע את מלוא סכום החשבון החודשי בבת אחת, בלי אפשרות לתשלומים, לקרדיט, לאשראי מתגלגל, לצבור ריבית וכדומה. מנגד, תשלום החשבון החודשי יזום ע"י מחזיק הכרטיס ולא מחויב אוטומטית מחשבונו (בדומה לאופן בו אתה משלם ח-ן חשמל, בזק, מים או ארנונה כשלא הסדרת הרשאה לחיוב לטובתם), וברוב המקרים – בכרטיס אין מסגרת אשראי קבועה מראש אלא תקרת אשראי דינאמית שנגזרת מכוח הקניה שלך, כלומר מהיקף ההוצאות שהוכחת שאתה מסוגל לפרוע תוך חודש בעבר. כיוון שכך, רק הגיוני ששימושים בחו"ל בכרטיס לא יחויבו בו מיידית מאחר והוא לא אמור להיות מחויב באופן ישיר מח-ן העו"ש (אופן החיוב הזה בארץ חריג – בארץ לא מונפקים Charge Cards)! מכאן, שסביר להניח שגם לוקח יותר זמן עד שהפעולות בכרטיס נקלטות בכא"ל לאחר שהן מועברות אליה ממסלקת דיינרס קלוב הבינ"ל ("יש להם את הזמן").
      3) דיינרס צריך לתת את ההטבות האלה בחו"ל דווקא בגלל שהמכובדות שלו בחו"ל מאוד נמוכה – הוא מכובד בחו"ל הרבה פחות מכל מותג בינ"ל אחר שקיים בארץ, לרבות זה שמיוחס כמתחרה ישיר שלו, אמריקן אקספרס (אף הוא מותג פרמיום/Charge Card במקור). כלומר, לא הייתי בונה על דיינרס ככרטיס יחיד להשתמש בו בחו"ל רק בגלל ההטבות האלה.

      בכל מקרה, אני סולד ממבנה עלויות שדורש ממך הכנסה קבועה (דמי-כרטיס) אבל מעניק לך הטבות משתנות (בחו"ל, למשל), ששם אתה אף פעם לא נמצא על קרקע שאתה יודע מראש כמה הכרטיס ישתלם לך. רוצים לתת לי הטבה? קודם כל תנו לי את הכרטיס בחינם. הוא צריך להתחרות בארנק על אמצעי תשלום אחרים שעולים פחות או לא בכלל (כמו מזומן). אם זה אומר שתקצצו בהטבות מעבר – סבבה, לפחות, ככה אני יודע מה העלות האמיתית של אמצעי התשלום הזה, ולא צריך להיכנס לחשבונאות עלות-תועלת מסובכת. זו גישתי.

  48. בוקר טוב ארז.
    א. אתה צודק תנאי התשלום הינם שוטף 30 ולא שוטף 60 (טעות שלי)
    ב. זה תקף גם לכל העסקאות שבוצעו במט"ח (גם בארץ) .. ואצלי זה כ 70 אחוז מהשימושים בכרטיס.
    ג. לגבי הכרטיס MasterCard World Signia הינו כרטיס יוקרתי שאינו ניתן סתם כך וגם הוא דורש עלות חודשית..
    ד. כרטיס יוקרתי או שלא, אבל עדיין הריבית בכרטיסי Fly Card הינם גבוהים למדי…
    לסיכומו של דבר לא ידוע לך עלך כרטיס שנותן שוטף כזה + עלות המרה נמוכה כמו הכרטיס הזה..
    בחישוב קל שעשיתי די שווה לי לשלם להם את דמי המנוי רק בשביל לקבל הנחה בעליות ההמרה ..
    נ.ב בכ.א.ל החיוב בחו"ל מופיע תוך 3 ימים בדרך כלל אבל ב amex לפעמים לוקח שבוע ..

    • יוסי היי,

      למיטב ידיעתי זה לא תקף לגבי עסקאות במט"ח שבוצעו בארץ ואני אסביר למה אני חושב כך:

      תשתית הסליקה כמעט של כל עסקאות בארץ היא של שב"א (שירותי בנקאות אוטומטיים) – חברה בת של המסלקה הבין-בנקאית ("מס"ב") שבבעלותה מתג דרכו משודרות העסקאות והיא ממיינת אותן לפי מותג הכרטיס בו בוצעה העסקה לחברת האשראי שאיתה סולק בית העסק את השוברים של אותו מותג. התשתית הזו מבוססת על מערכת המכונה "אשראית" ובין היתר, מכירה באפשרות לבצע עסקאות (בארץ) הנקובות במט"ח. מכאן, שהסליקה של עסקאות מט"ח מקומיות בדיינרס היא מקומית – היא אינה עוברת דרך מסלקת דיינרס קלוב הבינלאומית.

      כיוון שהיא נקלטת כך בכא"ל, האפשרות שכא"ל תוסיף הליך מחשובי נוסף לקליטה האוטומטית של העסקאות ובו תדע לחתוך את העסקאות המקומיות במט"ח ולייעד אותן למועד החיוב העוקב ולא הקרוב (כמו עסקאות מקומיות בשקלים) נשמע לי לא סביר.
      זאת, מעבר לעובדה שהוא אמור ליצור לה פער בתזרים המזומנים (לבית העסק היא הרי מחויבת להעביר את הכסף אחת לחודש, לכל היותר – היא תצטרך לממן את ימי האשראי הגלומים בחודש הנוסף עד לחיוב מחזיק הכרטיס).
      למעשה, נדמה לי שכא"ל (ולא רק היא, אם כי נדמה לי שהגישו נגדה בקשה לתביעה ייצוגית בנושא) באופן כללי ידועה דווקא במקרה ההופכי – שבו עסקה בוצעה בשקלים אבל נקלטה אצלה לא דרך שב"א אלא דרך המסלקה הבינ"ל של אותו ארגון אשראי: למשל, זה המצב כאשר מחייבים כרטיס אשראי לתשלום דרך Pay Pal בשקלים: מבחינתך, שילמת בשקלים, אפילו באתר אינטרנט ישראלי, וצריכים לחול על העסקה תנאי החיוב בשקלים. אלא שהעסקה נקלטה בכא"ל כעסקה מחו"ל ולכן באופן אבסורדי תיגבה ממך עמלת המרה שתתווסף לסכום העסקה שבוצעה (בשער המרה 1 – מטבע מקורי שקל חלקי מטבע לחיוב שקל, הרי).

      כרטיס MasterCard World Signia הוא אכן אחד מכרטיסי העלית המוצע תחת המותג מסטרקארד (הוא מקביל ל-MasterCard World Elite, כפי שהוא מכונה היום במרבית העולם, וכפי שישראכרט משווקת אותו, אגב), וככזה – נהוג לגבות עליו דמי כרטיס, ואף יקרים למדי, תחת הרציונל של הערך הנוסף שהוא מגלם ש"שווה" אותם (אותו רציונל, אגב – שכחתי לציין בהודעה הקודמת – תקף גם לגבי הגבייה הרווחת של דמי-כרטיס בעניין Charge Cards). רציתי רק להציג דוגמאות שיש כרטיסים בארץ שנותנים עמלת המרה מופחתת, ואתה צודק בזה שאולי מדובר בדוגמא לא רלוונטית לעניין כיוון שלכרטיס עלות חודשית (עם זאת, דוגמאות אחרות שציינתי כוללים כרטיסים שפטורים מהעמלה).

      לגבי הריבית בכרטיסי Fly Card – צריך לזכור כמה דברים:

      א. בגדול, כא"ל ידועה כחברת האשראי היקרה ביותר למחזיקי כרטיס, גם ביחס לריביות וגם ביחס לעמלות. הנתון הזה עולה הן מסקירות שנתיות שמפרסם בנק ישראל והן מהדו"חות אותן היא מפרסמת (בהן היא מדווחת על שיעור הריבית הממוצע אותו היא גובה ממחזיקי כרטיס). זה לא חדש, ובמאמר מוסגר אציין שלא ברור לי כיצד בנק ישראל מגן דווקא על כא"ל בכל הנוגע למסקנות ועדת שטרום.

      (תקציר: ועדת שטרום בוחנת הגברת התחרות בשירותים בנקאיים נפוצים, ועיקרם כרטיסי אשראי. הדגל המרכזי אותו היא נושאת היא הפרדת הבעלות על חברות האשראי מידי הבנקים השולטים בהם, אולם בנק ישראל סבור כי לא צריך להפריד את הבעלות על כא"ל, כביכול כיוון שאז הבעלים בו – בנקים בינוניים בגודלם – יפגעו באופן לא מידתי). לשיטתי, דווקא בגלל מדיניות התמחור הנשכני של כא"ל ותכליות הוועדה, כא"ל היא הראשונה שצריך להפריד אותה, לא להפך.

      ב. כרטיס Fly Card הוא כרטיס פלטינום של כא"ל (דיינרס או מסטרקארד). אם הכרטיס הוא בנקאי, הריביות בו נקבעות ע"י הבנק מנפיק הכרטיס (ואם הן גבוהות – הטענות שלך צריכות להיות מופנות לבנק). אם הכרטיס חוץ-בנקאי, הריביות נקבעות ע"י כא"ל. גם כאן צריך להפריד בין שני מקרים:

      1) הכרטיס הוא כרטיס אשראי "רגיל" של כא"ל (בז'רגון המקצועי – כרטיס חיוב נדחה): במקרה זה, הריביות הן אותן ריביות אותן גובה כא"ל בכרטיסי דיינרס/מסטרקארד פלטינום חוץ-בנקאיים "רגילים" שלה. לפי גילוי הנאות המצוי באתר החברה, הריבית התעריפית הנמוכה ביותר במקרה זה הינה בשיעור 8.25% לשנה והיא נגבית על עסקאות קרדיט, כלומר: ריבית קבועה לעסקה הנגזרת מריבית הפריים + 6.65%. לצרכי נוחות, אני מסמן את הריבית הפריים כ-"P".

      כדי לסבר את האוזן, הריבית הממוצעת בכרטיסי דיינרס חוץ-בנקאיים בספטמבר עמדה על 13.6% לשנה (P+12%), והריבית התואמת בכרטיסים בנקאיים כאלה עמדה על 6.4% לשנה (P+4.8%). למעשה, בדיינרס כא"ל מתחזרת אפילו יותר: אם נבדוק את הריבית הממוצעת בכלל הכרטיסים של כא"ל (דיינרס + ויזה ומסטרקארד), השיעור הממוצע הוא 10.9% (P+9.3%) לחוץ-בנקאיים ו-6.4% לבנקאיים, בהתאמה. זה כמובן רק מחזק את הטענה שלי ביחס להגנה לה זוכה כא"ל מבנק ישראל, כמובן.

      2) הכרטיס הוא כרטיס אשראי "מתגלגל" *מובנה* של כא"ל (ממותג כ"כא"ל Choice" או "Active"). במקרה כזה, כא"ל רואה בכרטיס החוץ-בנקאי ככרטיס שחלים עליו ריבית אישית/הסדר מיוחד, שמשתנה מלקוח ללקוח (ההמלצה שלי, לפיכך: לא להנפיק כרטיס חוץ-בנקאי כזה דרכה, כיוון שאין לך דרך לדעת מראש מה הריבית שתיקבע לך – גם לא טווח, בהתאם לדרישות הגילוי הנאות הנהוגות בחו"ל – וישנם מחזיקי כרטיס בארץ בהם קבועה ריבית בשיעור 18% לשנה). יש לשים לב כי בעיקרון ישנם בנקים שמנפיקים גם כרטיס אשראי בנקאי כזה, ולא ברור האם הריבית במקרה זה היא אישית או לפי סוג (יוקרת) הכרטיס.

      *עוד נקודה חשובה: העובדה שהכרטיס לא הונפק באופן מובנה ככרטיס אשראי מתגלגל (כא"ל Choice או Active) אינו מונעת בהכרח את האפשרות להגדיר בכרטיס רגיל תכונה כזו. תוכנית אשראי קבועה אוטומטית בתנאים דומים (אך לא זהים) מכונה בכא"ל "חיוב חודשי קבוע", וחשוב לתת את הדעת שגם הריבית בתוכנית זו (שאינה אישית/מיוחדת) יקרה יותר ממסלולי/תוכניות אשראי אחרים (כמו "קרדיט", למשל).

      ישנם כרטיסי אשראי שמקנים אשראי בחינם בתנאי שוטף + 30 על שימושים בכרטיס בחו"ל. אני מניח שברוב המכריע של המקרים מדובר בכרטיסים עסקיים המונפקים בהסדר עם חברות שונות לעובדיהם. כזה המקרה למשל בכרטיס ויזה לאומי קארד מסוג Executive (כרטיס עסקי בהסדר) המשויך למועדון TAU. במסגרתו, עובדי אוני' ת"א נהנים מאשראי שוטף + 30, והסגל אף נהנה מאשראי שוטף + 60 (יותר מ-Fly Card), כאשר הכרטיס פטור מדמי-כרטיס. באופן דומה, ישנם כרטיסים המקנים גם הנחה בעמלת ההמרה (ייתכן גם כרטיס זה), אולם אין לי מידע על כך או מידע על כרטיסים פטורים מדמי-כרטיס שגם נותנים תנאי חיוב כאלה וגם הנחה בעמלת ההמרה.

      בכל מקרה, כדי שדמי הכרטיס יהיו משתלמים לך אתה צריך לכסות אותם (19.9 ש"ח או 31.9 ש"ח בכל חודש, תלוי בכרטיס ה-Fly Card) ע"י ההטבות שהכרטיס מציע (מבחינתך, המרה מחו"ל ואשראי מחו"ל). אני חושב ששימוש ממוצע לא מכסה אותם (ושימוש גבוה מהממוצע דורש גם כושר פירעון שיכבד הוצאות כאלה, גם מסגרת אשראי נדיבה בכרטיס שתאשר עסקאות כאלה וגם מספיק מקומות שמכבדים דיינרס בחו"ל).

      בהינתן שהכרטיס מחייב את המחזיק בו בתשלום קבוע בכל מקרה אבל מותיר את התועלת מהכרטיס טעונת הוכחה פר שימוש עתידי למועד גביית העמלה, ובהתחשב במכלול הכולל (הכולל גם את המותג – פחות מכובד, את הריבית – גבוהה, את העמלות – יקרות, הטבות נוספות – במועדון YOU; מי יודע מה עתידה של רשת השיווק מגה, התחייבות לאל על – למה לשעבד את מחזיק הכרטיס לבלעדיות ועוד לשלם על כך כסף?), אני לא חושב שמדובר בעסקה טובה (ויעידו על כך כרטיסים דומים בחו"ל המציעים יחס המרה טוב לאין ארוך, בתור התחלה).

      ואל תשכח דבר אחד: יש מטוטלת בין הכוח שלך כצרכן לבין הכוח של החברה ספקית השירות מצד שני. התנאים מוצעים לך פה כפי שהם, בלי יכולת להתמקח. בהינתן שאתה מסכים להצעה שמונחת לפניך, אתה משנה באופן קיצוני את המאזן בינך לבין חברת האשראי לרעתך, והוא מלכתחילה לא לטובתך: אתה מוותר על 240 ש"ח לשנה לפחות ועכשיו חובת ההוכחה היא לעצמך שאתה באמת מרוויח את זה בחזרה. אני לא רוצה להיות בעולם שאני צריך לעסוק בו בפנקסנות מתמדת לגבי האם ההטבות חוזרות אליי ואני חושב שנכון יותר צרכנית לשלם פר צריכה ולא עלות נוספת, קבועה, מובחנת שבאופן חד-משמעי מתווספת לעלות הצריכה שלי עוד לפני שנהניתי בחזרה בתמורה של אפילו אגורה שחוקה. זה מודל לא נכון להיות בו מבחינתי כצרכן, והוא מתווסף מלכתחילה לתפיסה בה נראה כי החברה הרלוונטית כאילו מחזיקה בדעה לפיה הצעת הערך שלה כה משתלמת שהיא שווה את זה, ומצדיקה את היותה יקרה יותר, בכל אספקט שהוזכר לעיל. לעניות דעתי, היא חד משמעית לא.

      אם אתה מחפש צידוקים להחלטה שלך להחזיק בכרטיס, אני לא הכתובת. אני מכיר ומכבד את האפשרות שהכרטיס עשוי להיות משתלם לך פרטנית פר שיקולי עלות-תועלת הכרוכים בצריכה שלך ומוקיר זאת. עם זאת, אני חושב שבגדול זה לא נכון לרוב המכריע של המקרים, ואני חושב שזה בעיקר משדר את המסר הצרכני הלא נכון לחברה לפיו ניתן לגבות דמי כרטיס (וריבית יקרה, ועמלות יקרות, בכרטיס לא מכובד ועוד) ובלבד שתאפשר להם פתח למכור לך את הכרטיס בתואנה של התחשבנות כזו בדיעבד. Favours are for free. מודל ההטבות הזה גרוע לא פחות מתוכניות התעריפים שהיו נהוגות בעבר בחברות הסלולר (כמו מודל חיוב-זיכוי) ומסנוורות את הצרכן מפני העלות האמיתית של ההטבה הזאת. בעיני, לא תודה.

      חיוב תוך 3 ימי עסקים נשמע לי סביר (חיוב מיידי בארץ לרוב תוך 2 ימי עסקים בתוספת יום עסקים נוסף להעברת העסקה דרך מסלקת דיינרס קלוב הבינ"ל). לדעתי המידע שיש לך לגבי אמריקן אקספרס שמור לעבר, בימים בהם ישראכרט (שמתפעלת את המותג) הייתה מחייבת את התנועות הנובעות משימושים בחו"ל אחת לשבוע (יום רביעי בד"כ). החל מ-2006 זהו אינו המצב והחיוב עבור שימושים בחו"ל הינו מיידי כברירת-מחדל, כלומר יום עסקים לאחר קליטת העסקה בישראכרט (למעט כרטיסים יוצאים מן הכלל, כזכור). משך הזמן בפועל תלוי בכמה גורמים, וביניהם ימי עסקים בארץ ובחו"ל וכמה זמן עבר מהרגע בו ביצעת עסקה בבית העסק עד המועד בו בית העסק שידר את העסקאות באופן מרוכז לסליקה.

  49. החיוב נדחה קיים בכל עסקאות מט"ח שאני עושה , שאצלי זה ב pay pal בארץ או עסקאות רגילות בחו"ל
    לגבי הריביות כיוון שהכטיסים שלי הם חוץ בנקאים אין לי בכלל משא ומתן וחברת כ.א.ל מחליטה כמה אחוז ריבית לקחת ממני שזה 8.56 אחוז לשנה ב fly card ו .. 12.1 אחוז ב Choice כשהריבית במשק הינה 0.1 זה ריבית רצחנית!! (חושוב לציין שמעולם לא השתמשתי בקרדיט של חברות האשראי אבל תמיד טוב להיות מוכן ליום סגריר )

    יש לי בעיה רצינית עם הכרטיס הזה ..
    א. שהנקודות הינן אך ורק לאל על (חברה שבטיסה אחרנה שלי לאמריקה יצאתי מאוכזב ) ולמה לי להיות כבול לחברה אחת ? ואין לי מושג מה נותן לי מועדון YOU מעולם לא נהנתי מאיזשהי הטבה ממנו.
    ב. שאין בכרטיס מועד חיוב 10 לחודש אלא ב 15 לחודש וזה נותן לי עוד כאב ראש קטן
    ג. אכן כרטיס דיינרס לא מכובד בכל מקום בעולם אבל להפתעתי רוב העסקים בחו"ל קיבלו את הכרטיס
    ד. אני מחזיק ב 5 כרטיס אשראי
    1. לאומי קארד של הבנק (ללא עמלה) שכמעט אינו בשימוש (כל שאר הכרטיסים חוץ בנקאים)
    2. AMEX של מועדון אנשים ומחשבים (ללא עמלה)
    3.ישראכרט מור (עמלה של כ 10 ש"ח לחודש אבל קיבלתי פטור לשנה)
    4. דיינרס Choice ( עמלה של בין 10-15 ש"ח תלוי בשימוש גם כאן קיבלתי זיכוי חודשי של עד 70 ש"ח לחודש לחצי שנה)
    5. דיינרס Fly Card (עם עמלה של 20 ש"ח לחודש )
    * הסיבה לשימוש בכרטיסי "מור & Choice "זה בגלל השוטף של 47-50 יום שלעיתים מאד עוזר לי .

    מכל הכרטיסים, הכרטיסים האמינים ביותר היו דווקא של כ.א.ל והבנק ואני אסביר ,כשהייתי צריך למשוך כסף בחו"ל שום כרטיס של ישראכרט לא עבד !! וניסיתי מס פעמים.. במס' מדינות ושתי הכרטיסים שלי היו עם מסגרת אשרי פנויה , לעומת זאת הכרטיס הבנקאי ושל כ.א.ל עבדו מצויין
    אותו הדבר קרה לי בארץ, אחת לחודש אני מוציא סכום כסף יחסית גדול מהכספומט (בלאומי ניתן להוציא 10,000 ש"ח בפעם אחת) אבל אבד לי הכרטיס הבנקאי וגם כאן הכרטיסים של ישראכרט לא עבדו ורק כ.א.ל נתנה לי מהנה.
    כתוצאה מכך יוצא שיותר מידי פעמים אני יוצא מאוכזב מישראכרט .
    לסיכומו של עניין הייתי מאד שמח למצוא כרטיס שנותן לי 1. עלות חודשית נמוכה 2. נקודות טיסה סבירות 3. כרטיס שאפשר לסמוך עליו גם בארץ וגם בחו"ל

    • יוסי בוקר טוב,
      קראתי את התגובה המאוד מעניינת שלך (שמעלה הרבה שאלות) ואני אגיב בהמשך – כשיהיה פחות לחוץ ואוכל להתייחס לה בנחת, וגם בתקווה כשהעמוד יהיה קצת פחות כבד ויעלה ביתר קלות (לקח לו לעלות יותר מ-10 דקות עכשיו אצלי).

    • התגובה שלי נחסמה כשניסיתי להעלות אותה כאן ולצערי, לא גיביתי אותה. אין לי פניות להקליד את הכל מחדש, סורי.

  50. יוסי בוא אקצר לך, לא מצאתי בישראל כרטיס שנותן הנחה בעמלות המרה שפתוח לקהל הרחב. כולם ניתנים למקומות עבודה וארגונים סגורים די הרמטית (דיפלומטים, סגל אוניברסיטה וכד').
    בדקתי את זה יסודי לא מזמן (הבדיקה לא כזו קשה. כנס לאתרי ישראכרט כאל ולאומי ובדוק את הטבות כרטיסי המועדונים שלהם המפורטות בגלוי).

    הדיינרס שלך נותן את זה אבל לצערי באינטרנט (אפילו יותר מהעולם הממשי) הוא רחוק מלהיחשב מקובל (ולשם אני צריך את זה) .

    הדבר הכי קרוב שמצאתי זה איזה הטבה מסויימת בכרטיס המיועד ללקוחות אורנג' (פירסמתי לינק באחת התגובות למעלה) אבל ארז אמר שזה דף עתיק ולא ברור כלל אם השותפות הזו עוד קיימת.
    גם הייטק-זון למשל נותן את זה אבל מיועד למקומות עבודה שבהסדר.

    אם תמצא משהו ספר לנו אשמח לדעת שטעיתי ואולי משהו חדש יצא.

  51. ארז. סורי על העבודה הקשה שנמחקה, ותודה על שלל התגובות..
    ניר , אתה צודק גם אני חיפשתי כרטיס שנותן מיילים אבל כנראה שאין כזה כרטיס לציבור הרחב…

  52. חבר'ה להתעורר מה זה חצי שנה בלי עדכון לשרשור? כחלון הבטיח תחרות בדוק כרטיסי האשראי.. יש מצב שבטעות גם יצא מזה משהו טוב?

    • היה עמוס (ועדיין…)

      ועדת שטרום, שהמלצותיה התפרסמו בשבוע שעבר, שמה על נס את תחום כרטיסי האשראי, תחת ההנחה שמחברות האשראי יכולים לקום בנקים חדשים, וההיכרות האינטימית שלהם עם מחזיקי כרטיס יכולה להפוך אותם למתחרים בשוק האשראי הלא תחרותי ואם אמצעים שונים יביאו אותן להפחית את עמלת הסליקה מבתי העסק – זה גם יתגלגל לצרכנים ובגדול, יוריד קצת מיוקר המחייה.

      אז אמרו. אני בעיקרון מאוכזב וחושב שבנק ישראל בשורה התחתונה כופף את כחלון. תחרות יותר מידי אני לא רואה איך תצא מזה, בטח לא בסדרי הגודל של שוק הסלולר. אני מוכן לתת קצת חבל לד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים, שמשמיעה צלילים קצת אחרים מאלה שרגילים לשמוע מכיוון בנק ישראל – אבל היא תימדד במבחן התוצאה.

      אני אשתדל לפרט.

      הבנקים פועלים ולאומי יצטרכו למכור את השליטה שלהם בישראכרט ובלאומי קארד, בהתאמה. בפעם האחרונה שוועדה המליצה מהבנקים למכור אחזקות כאלה, רפורמת בכר לפני כעשור, היו אלה קופות הגמל. הבנקים רווחי הון לא מבוטלים מהמכירה, העמיתים גילו מהר מאוד שחברות הביטוח ובנקי ההשקעות שקנו אותן העלו את דמי הניהול למקסימום. לא ממש מה שעולה לראש כשחושבים על תחרות.

      ההערכה היא שחברות האשראי יוכלו להתחרות בבנקים ולהוזיל את עלויות האשראי למשקי הבית. מה מונע מהן לעשות זאת כעת? היום, טוענות חברות האשראי, הן לא מכירות את מחזיק הכרטיס כמו הבנק שמנפיק כדי להציע לו ריבית נמוכה. וכשהן לא יהיו בבעלות הבנקים, הן ידעו יותר? בהינתן שגם כיום יש להן גישה למאגרי מידע של נתוני אשראי ובחלק מהמקרים הן מכירות את אותו לקוח בתור מי שמתפעלות את הכרטיס הבנקאי שלו, לא נראה שהמצב הזה ישנה משהו ללקוח מבחינת עלות האשראי. בבעלות הבנקים, חברות האשראי גם יכלו לגייס הון שישמש אותן להקצות אשראי בזיל הזול. עכשיו זה יעלה להן יותר, ונחשו מי ישלם את המחיר…

      יתרה מזאת: המלצות הוועדה לא נוגעות לכא"ל (בשליטת בנק דיסקונט ואחזזקות מיעוט של הבינ"ל). כא"ל היא החברה היקרה בשוק למחזיקי הכרטיס – הן בעמלות והן בריביות. דווקא היא, שהכי צריכה ניעור, הבעלות בה לא תועבר – לפחות לא למשך 4 השנים הראשונות, עד שיעשו הערכת מצב מחודשת. נותנים לה להמשיך להטיל ביצי זהב/לגבות ריבית נשך (same-same). כא"ל, אגב, היא החברה עם נתח הכרטיסים החוץ-בנקאיים הגדול ביותר – רוצה לומר, אם היא הייתה רוצה להתחרות, היו לה כבר כל הסיבות בעולם לעשות את זה עד עכשיו. אבל היא לא, לא על ליבו של מחזיק הכרטיס בכל אופן.

      הלאה. הפיקוח על הבנקים בבנק ימשיך להיות הרגולטור של הענף, על השחקנים הקיימים והחדשים (בתקווה) שבו. עד כה בנק ישראל לא הוכיח מסורת של הגנה צרכנית בלשון המעטה, ויותר שם את יציבות הבנקים בראש מעיניו – כמעט באופן שמשתמש בזה כתירוץ לחנוק כל ניסיון לתירוץ ולהגבלת הכוח הקרטליסטי של מושאי הפיקוח שלו. הוא הצליח לכופף את כחלון ולשמור על עמדת הכוח שלו. אני רוצה להאמין שאצל ד"ר בר הדיסקט ישתנה, אבל בינתיים אני יכול להצביע רק על העבר. ואני לא אופטימי.

      המלצה נוספת היא שהבנקים, לאחר מכירת חברות האשראי בבעלותם, יצטרכו להפיץ כרטיסים של לפחות 2 חברות אשראי שונות. אני לא באמת מבין איך המסקנה הזו תוסיף תחרות לשוק; לא מעט בנקים מפיצים כבר כיום כרטיסים בנקאיים של חברות אשראי שונות; הבולט בהן הוא מזרחי טפחות, שמציע כרטיסים מכל חברות האשראי, אבל דוגמאות יש למכביר: אגוד, בנק ירושלים, ואפילו הבנק הבינ"ל (שלו אחזקות בכא"ל ובהסדר גם עם ישראכרט), כנ"ל בנק אוצר החייל שבבעלותו ואפילו בנק לאומי עצמו שבשוליים עודנו מנפיק כרטיסים בנקאיים של דיינרס, מבית כא"ל. ואם זה המצב במידה רבה היום ואמרנו שאת המצב הזה צריך לשפר, מה בדיוק הערך המוסף של המסקנה הזו?

      ההמלצה הכי מקוממת בעיני היא זו במסגרתה הבנקים יצטרכו לקצץ 40% ממסגרות האשראי בכרטיסים הבנקאים שהנפיקו. זו המלצה פטרנליסטית שאני מעריך שתפגע ברבים; לא בגלל שאני מייחס לבנקים נופת צופים מיוחדת, כמו בגלל שבבת אחת היא בפוטנציה צפויה להביא המון לקוחות לא מיודעים לשוקת שבורה, עם פיחות מהותי באמצעי התשלום ובכוח הקנייה שבידם ממש בנקודת המכירה. ככה לא בונים חומה: אני מבין שרוצים לספק הגנת ינוקא לחברות אשראי כדי לתפוס נתחי שוק, אבל זו לא הדרך לעשות זאת.

      למה שלא, נניח, יתפסו נתחי שוק ע"י כך שאשכרה יציעו הצעת ערך אטרקטיבית למחזיקי כרטיס? אולי ריבית יותר נמוכה, אולי פחות עמלות בתעריף נמוך יותר, אולי הטבות ותוכניות נאמנות אטרקטיביות יותר. חלילה. בואו ניתן לבנקים להמשיך להנפיק כרטיסים, והפעם להקצות פחות אשראי. לא מעט כבר נכתב כאן בעבר על העובדה שחברות האשראי ממילא מסתמכות על הכרטיס הבנקאי של הלקוח – אז ללקוח יהיה כרטיס בנקאי עם מסגרת אשראי מקוצצת וחברת האשראי "תתפוס ממנו" פחות ותיתן לו פחות בעצמה, בעידן בו גם ככה זה יעלה לה יותר, הרי. לא בדיוק משרת תחרות.

      לעומת זאת, אם חברות יכלו לנייד את יתרת האשראי המנוצלת מכרטיס לכרטיס (מה שמכונה Balance Transfer – העברת יתרה) תוך הבטחה לריבית נמוכה יותר (ואפילו לתקופת היכרות), הייתה פה תחרות. אם המטרה הראשונית של כחלון שבנקים ינפיקו רק כרטיסי חיוב מידי (בשלב ראשון, כהגנת ינוקא) הייתה מתקבלת – היינו רואים שוק תחרותי יותר, שהולם את המציאות בחו"ל; היינו רואים מדרג יוקרה של כרטיסי חיוב מידי, הטבות בכרטיסים אלה, היינו רואים חלופה אמיתית ולא מוצר עילג שבו לא ניתן דה-פקטו כמעט לחייב בהוראות-קבע, לעיתים לא לבצע עסקאות באינטרנט/בטל', שלא ניתן להשתמש בו בהיעדר תקשורת עם הבנק והרשימה עוד ארוכה.

      במקביל, בעולם בו בתי העסק היו מזוכים מיידית (כמו שהחיוב מידי) ולא היו צריכים לממן את האשראי השוטף עד מועד הזיכוי או לשלם עמלת סליקה נמוכה יותר (רכיב הבטחת התשלום מתאיין – העסקה ממילא מאושרת על בסיס היתרה למשיכה בח-ן העו"ש), ההנחה היא שהיו יכולים להוזיל את המוצרים במקצת, לכל הצרכנים – לא משנה באיזה אמצעי תשלום הם משלמים (וזה יגלם הפחתה של יוקר המחייה). אבל הבנקים לא רוצים שימנעו מהם את ההעדפה המובנית והמוטה בשוק לטובת שיווק כרטיסי אשראי – ונחשו מי עמד על המשמר והתייצב לטובתם?

      אז שלא ימכרו לכם לוקשים.

  53. אחלה כתבה תודה על המידע !

    מעניין אותי אם יש פיתרון לעמלות הנוספות שמחייבים אותנו בבנק כגון: עמלת שורה, פעולה, משיכה, הפקדה, מסגרת אשראי, ערוץ ישיר וכדומה

  54. שלום רב,

    תודה רבה לך אהבתי לקרוא והחכמתי, אבקש לציין
    שרשימה לא צויין כרטיס 50 CLUB שהוא כרטיס לגילאי 50 פלוס מבית לאומי קארד, עשיתי את זה להורים שלי ואין עליו דמי עמלות, אבל מאוד מפריע שכאשר מוציאים כסף מהכספומט הוא נרשם בכרטיס ולא רואים את המשיכה במיידי בחשבון הבנק רק אחרי מספר ימים. האם ידוע לך על כרטיס אחר שמציג במיידי את משיכת הכסף מהכספומט בחשבון הבנק ?

השאר תגובה

כל הזכויות שמורות לאתר השקל ©

RSS Feed 

Privacy Policy