לונדון היא עיר יקרה לתיירים. פחות, אולי, לאנשים שגרים בה (כמוני) – אבל תיירים, שצריכים מלון, מסעדות, תחבורה ציבורית, כניסה לאטרקציות וכו' – המחירים היקרים מצטברים, במיוחד בהשוואה לכמה מערי התיירות הנפוצות בעולם (ובמיוחד בהשוואה למזרח אירופה, נניח). אמנם עם הירידה החדה של ערך הפאונד בעקבות הברקזיט, המחירים השתפרו מאוד בעבור ישראלים – ועדיין, הם לא זולים.

אבל מכיוון שאהיה הראשון להמליץ על ביקור בלונדון (בשבילי – עיר נהדרת מכל בחינה), יש בכל זאת מספר דרכים לחסוך ולהתנהל בצורה כלכלית נבונה גם בלונדון, וגם בזמן חופשה. המדריך הזה נכתב במקור בשנת 2014, בעקבות טיול בלונדון – אולם מאז (ב-2016) עברתי לגור בלונדון, ולכן הגיע הזמן לעדכן אותו, עם מידע שהשתנה, ועם טיפים שאני מכיר טוב יותר כעת כשאני גר פה.

לונדון - הביג בן ואוטובוס קומותיים

דווקא בעניין הטיסות אין צורך להרחיב יותר מדי בפוסט הזה, במקום זה מומלץ לקרוא את המדריך המצוין של גור שרובו עדיין רלבנטי, וגם את מדריך החופשות המעולה של ניבי. עם הקריסה של חברות טיסות הלואו-קוסט "מונרך" השנה, אפשרויות הטיסה הזולות ללונדון הצטמצמו, וחבל. אני טס בדרך כלל עם easyjet – ברוב המקרים תמצאו שהטיסות שלהם הן הזולות ביותר, בתנאי שאתם מזמינים מספיק זמן מראש (לפחות כמה חודשים). שווה לבדוק גם את חברת הלואו-קוסט Wizzair שהתחילה אף היא להפעיל קווים בין ישראל ולונדון. אתר Skyscanner יכול לבדוק טיסות של חברות שונות במקביל (כולל הלואו-קוסט) לאותו תאריך, ויכול לחסוך לכם זמן.

מגורים בלונדון – AirBnb במקום מלון

המלונות בלונדון יקרים – וככל שמתקרבים למרכז העיר ומשפרים את המיקום, המחירים מטפסים עוד יותר. ואם זה לא מספיק – תמורת המחיר הגבוה, תקבלו בדרך כלל חדר קטנטן. אנחנו החלטנו לוותר על החוויה המפוקפקת, והשתמשנו פעמיים באתר airbnb, שמאפשר שכירת דירה לזמן קצר (כלומר – לחופשה) מאנשים פרטיים. האתר משמש כמתווך בלבד, ותוכלו למצוא שם דירות בגדלים וסוגים שונים ומשונים (בכל העולם, אגב, לא רק בלונדון) – החל מחדר בדירה שמישהו גר בה, ועד דירה שלמה שעומדת לרשותכם.

כדי להגן עליכם מפני רמאויות, הכסף עובר מהאתר לבעלי הדירה רק 24 שעות אחרי שנכנסתם אליה. כלומר, אם הגעתם אל המקום ונתקלתם בבעיה משמעותית – בעלי הדירה לא יקבלו את התשלום. אבל בכל מקרה, חשוב מאוד לבדוק את הדירות המוצעות באתר בזהירות וביסודיות – לקרוא את התאורים, לבחון את התמונות, והעיקר – לקרוא את הביקורות של אנשים קודמים ששכרו את הדירה שאתם מתעניינים בה. ממש כמו ב-ebay, או באתרי מלונות כמו Tripadvisor, ביקורות יכולות להגיד לכם הרבה על אותו משכיר, ועל מצב הדירה ומיקומה.

אנחנו כאמור השתמשנו פעמיים בדירות Airbnb – פעם ראשונה כשהגענו לטיול ב-2014, ובפעם השנייה כשעברנו לגור בלונדון, והיינו צריכים דירה זמנית במהלך חיפושי הדירה הקבועה. בשני המקרים התוצאות היו מצוינות – במחיר של חדר מלון ממוצע (וקטנטן) במרכז לונדון, קיבלנו דירה שלמה – כולל מטבח, במיקום מצוין. המטבח עוזר מאוד לחסוך – במקום לצאת כל הזמן לאכול במסעדות, קנינו מצרכים בסופר – ואת ארוחות הבוקר, וחלק מארוחות הערב, אכלנו בדירה.

London AirBNB

סלון דירת ה-AirBNB הראשונה שלנו

בכל מקרה, חשוב לזכור שדירה היא לא מלון. אין שירות חדרים, אין חדרנית שמנקה את החדר בכל יום, ואין לובי שבו אפשר לשאול שאלות. כמו כן, ההתעסקות עם בן אדם פרטי יכולה לעורר קצת חשש, וקחו בחשבון גם שכמו שאתם מסננים בעלי דירות – הם גם מסננים ובודקים אתכם, לכן חשוב לשמור על פרופיל אמין וחיובי, ולהתנהג היטב במהלך החופשה (בעלי הדירות ידרגו גם אתכם לאחר החופשה.)

ועדיין – בעיני AIRBNB זו אופציה מצוינת, עם תמורה מעולה בעד הכסף (אם חיפשתם מספיק ומצאתם דירה טובה), שמאפשרת גם לחוות את העיר בצורה דומה לאנשים שגרים בה, ולא רק כתיירים.

הנחה לAirBNB: דרך הקישור הזה, תוכלו לקבל ב-airbnb זיכוי של כ-$25 על ההזמנה הראשונה שלכם.

שימו לב – אם בכל זאת החלטתם שאתם רוצים מלון רגיל, ממש אין סיבה בדרך כלל להזמין אותו דרך סוכן/אתר ישראלי, וברוב המקרים תמצאו מחירים הרבה יותר זולים באתרים הבינלאומיים, כמו אתר Hotels.com למשל, שדרכו כבר מצאתי כמה מחירים מצוינים בחו"ל עד היום. גם אתר Booking.com, החביב על ישראלים רבים, הוא אופציה טובה לחיפוש דילים.

מיקום המלון/דירה בלונדון – קרוב ויקר או זול ורחוק?

בתור תיירים, תרצו מן הסתם להיות קרובים למרכז לונדון ככל האפשר. לונדון מחולקת לאזורים (Zones) שנגזרים מחלוקת תעריפי התחבורה הציבורית. רוב האטרקציות התיירותיות נמצאות במרכז העיר, כלומר בזון 1 ובזון 2. מלון במרכז-ממש, כלומר בצנטרום של הפיילה של זון 1, יהיה בדרך כלל יקר במיוחד (וגם, לעיתים רועש במיוחד) – לכן אין מניעה להתרחק קצת. החלק החשוב הוא למצוא מלון/דירה שקרובים לתחנת טיוב (רכבת תחתית), כדי שתוכלו להתנייד בקלות. גם תחנת אוטובוס זה בסדר, אם יש בה מספר קווים מרכזיים, אבל האוטובוס עלול להיתקע בפקקים במרכז לונדון – אז ברוב המקרים תעדיפו תחנת טיוב קרובה.

קחו בחשבון שלונדון היא עיר עצומה בגודלה, ונסיעה – אפילו ברכבת התחתית – מקצה אחד של המרכז/צפון לקצה השני (אני אפילו לא מדבר על דרום העיר) יכולה לקחת גם שעה – לכן כשאתם בודקים כתובות של מלונות, כנסו במקביל למפות של גוגל, ובדקו את מרחק הנסיעה – בתחבורה ציבורית – בין המלון לאטרקציות המרכזיות (נניח – לרחוב אוקספורד, לביג בן, וכו'). אם יש תחנת טיוב קרובה למלון, והנסיעה למקומות המרכזיים לוקחת לכל היותר 20-30 דקות, זה מרחק סביר.

הרכבת התחתית בלונדון

כמובן שככל שהמלון/דירה יהיו יותר מרכזיים, תוכלו גם לחסוך בעלות התחבורה הציבורית (היקרה) ולהגיע לחלק מהמקומות ברגל – כך שגם זה שיקול מבחינת מחיר המלון והעלות כוללת של הטיול.

טלפון סלולרי בלונדון – סים אנגלי מקומי

עצוב שאפילו ב-2017 ולמרות התחרות העזה בתחום הסלולר בישראל, השירות בחו"ל של החברות הישראליות עדיין מדשדש. (כלומר – יקר). גולן טלקום מציעה כנראה את האפשרות המשתלמת ביותר (אם נתעלם מהבעיות האחרות שלי איתם), עם מסלול שמאפשר לכם להמשיך לגלוש ולשוחח בחו"ל כחלק מהחבילה הרגילה שלכם, ללא תשלום נוסף. אבל יש קאץ' – האופציה הזו קיימת רק בחבילה החודשית היקרה ביותר של גולן, זו שעולה 99 ש"ח בחודש.

אם חשבתם להחליף את החבילה לפני הטיסה, ולשנות אותה בחזרה לחבילה זולה יותר אחרי הנסיעה – גם גולן טלקום חשבו על זה, ולכן תשלמו "כופר" על כל שינוי מסלול. אם אתם טסים מספר פעמים בשנה – ייתכן שעדיף לכם לעבור באופן קבוע למסלול היקר יותר של גולן טלקום. אם לא, המחיר כבר עומד בסימן שאלה – ובכל מקרה, מחייב אתכם לרכוש קו מגולן טלקום, מה שלא בהכרח מתאים לכל אחד.

הפתרון האחר? לקנות כרטיס sim אנגלי מקומי. נכון שהמספר שלכם יתחלף במקרה כזה – אבל אם אתם לא חייבים שישיגו אתכם בחו"ל במספר הקבוע שלכם, זה עובד נהדר – והרבה יותר זול ברוב המקרים.

אפשרות אחת היא לקנות סים מקומי אנגלי, או כלל-אירופאי, מחברה ישראלית. זה חביב, אבל עדיין יהיה יותר יקר מאשר לקנות ישירות סים מקומי "אמיתי" באנגליה, של חברה אנגלית. הדרך הקלה ביותר היא לקנות סים מקומי בלונדון – בשדה התעופה, או בחנויות מקומיות ברחבי העיר (אפילו בחלק מהסופרמרקטים ניתן לקנות כרטיסי סים.) שימו לב שאתם קונים סים במסלול PrePaid, ורצוי כזה שכבר יש עליו ערך מוטען בהתאם למחיר ששילמתם – כך תדעו מראש מה אתם מקבלים, ויהיה לכם פיקוח טוב יותר על העלויות.

יש גם דרך נוספת וזולה במיוחד, אבל קצת מסורבלת – להזמין כרטיס סים מראש, של חברת giffgaff הזולה.

חברת giffgaff האנגלית היא חברה סלולרית "וירטואלית" (כמו רמי לוי בארץ), שנמצאת בבעלות חברת o2 הגדולה. הרישום והשירות מתבצעים אך ורק באמצעות האינטרנט, והמסלולים שלה זולים במיוחד (ביחס לאנגליה, ובטח ובטח ביחס למה שמציעות החברות הישראליות בחו"ל). למשל, מסלול עם 1GB גלישה ו-250 דקות שיחה מקומיות יעלה לכם נכון להיום £7.5, ויש גם מסלולים עם היקף גלישה גדול יותר. החבילה לא כוללת שיחות לחו"ל, אבל תמורת כמה פאונדים נוספים שהטענתי בכרטיס, יכולתי לחייג לישראל במחירים זולים במיוחד של כ-6 פנס לדקה (כ-30 אגורות) לסלולר בישראל.

אז איך מקבלים את הסים? תושבי אנגליה יכולים להזמין סים של גיף-גאף בחינם. אם יש לכם בני משפחה או חברים שגרים בלונדון, אתם יכולים להזמין את הסים לכתובת שלהם, ולבקש שישלחו אותו אליכם, או ישמרו לכם עד שתגיעו לעיר.

וכך, חודשיים לפני הטיסה לחופשה בלונדון, כבר קיבלתי את כרטיס הסים, והוא חיכה במגירה לטיסה עצמה. אבל שימו לב, יש קאץ' נוסף: למרבה הצער, אי אפשר להטעין את כרטיס הסים בלי כרטיס אשראי אנגלי או קוד הטענה שקונים שם בקיוסק (עדכון: יש מספר כרטיסים בינלאומיים שכן עובדים – שווה לנסות). לכן, שוב, אם יש לכם חברים בלונדון – תוכלו להעזר בהם לשם כך. אם לא – ברגע שתנחתו, תוכלו לקנות בכל קיוסק כמעט "כרטיסי הטענה" ולהטעין את הטלפון מיד.

כאמור – הזמנה מראש היא שיטה קצת מסורבלת, אבל טובה לאלה שרוצים לסגור את הכל מבעוד מועד (וגם – בדרך כלל יותר זולה מאשר כרטיסים שתקנו בחנות מקומית.) אבל גם אם תקנו כרטיס סים בחנות בלונדון – ברוב המקרים, תשלמו פחות מאשר מסלול מקביל מחברה ישראלית. כמו כן, מכיוון שהתשלום נעשה מראש ולא במסגרת מנוי חודשי, לא יכולות להיות הפתעות בסוף הטיול – הרשת מלאה בסיפורים של ישראלים אומללים שגילו אחרי טיול לחו"ל שבגלל הגדרה כזו או אחרת בטלפון, או מסלול לא נכון בחברה הסלולרית, התבקשו לשלם אלפי שקלים לחברת הסלולר הישראלית.

שימו לב: באופן מפתיע, הקליטה הסלולרית בלונדון היא בעייתית. יש אזורים עם קליטה נהדרת ומהירות 4G מעולה, ויש אזורים שבהם בקושי תמצאו קליטה – ולעיתים הם ממש סמוכים אחד לשני, ושם משתנים בין חברה לחברה.

איך מגיעים בזול משדה התעופה למרכז לונדון?

קודם כל, תלוי כמובן באיזה שדה תעופה נחתתם – רוב הטיסות מישראל ללונדון, ובמיוחד טיסות הלואו-קוסט, נוחתות היום בשדה התעופה לוטון, שמרוחק כשעה-ומשהו נסיעה ממרכז לונדון. אם בכל זאת הגעתם לשדה התעופה היתרו, הדרך הזולה ביותר לצאת ממנו היא באמצעות הרכבת התחתית (הטיוב). אפשר כמובן לקחת גם מונית, או Uber (עוד על כך בהמשך), ומכיוון שהשדה קרוב יותר למרכז העיר מאשר לוטון, המחירים לא יהיו בשמיים.

מוניות שחורות בלונדון

Photo: Deposit Photos / Baloncici

מלוטון, לעומת זאת, יש לכם כמה אפשרויות הגעה, בטווח מחירים רחב למדי:

  • אוטובוס Easybus – קו ייעודי שנוסע משדה התעופה למספר תחנות במרכז/צפון לונדון.  הנסיעה יכולה לקחת זמן רב (במיוחד כשיש פקקים), והביקורות על השירות של חברת האוטובוסים קצת מבאסות, אבל זו ללא ספק האופציה הזולה ביותר – כ-12 פאונדס בממוצע לשני אנשים. שימו לב שחובה להזמין כרטיסים מראש, דרך האתר – והכרטיסים זולים יותר ככל שתקדימו להזמין.
  • רכבת – אופציה נוחה, מהירה וזולה יחסית שעוקפת את הפקקים. הבעיה – תחנת הרכבת לא נמצאת בשדה התעופה ממש, לכן יש צורך לקחת שאטל (שפועל כל הזמן) מהטרמינל אל תחנת הרכבת (זו נסיעה קצרה של כמה דקות.) הרכבת תיקח אתכם לתחנת St Pancras במרכז לונדון (ועוד כמה תחנות שעשויות להיות קרובות יותר למלון שלכם), ומשם כמובן תצטרכו לקחת אוטובוס/מונית/טיוב עד המלון עצמו. המחיר: כ-31 פאונדס לשני אנשים, בהתאם למועד ההזמנה.
  • שאטל עם נהג דובר עברית: אופציה חביבה במיוחד על תיירים מישראל – נהגים מקומיים דוברי עברית, שמסיעים בשאטלים (כמו מוניות שירות) עם תיירים נוספים, משדה התעופה לאזור מרכז/צפון לונדון. רובם חביבים, עם שני חסרונות עיקריים – צי המכוניות/נהגים שלהם מוגבל (לעיתים מדובר פשוט בנהג אחד שעובד בזה), ובמקרה של בעיה – יש בעיה. כמו כן, השאטלים נוסעים לאזורים התיירותיים – אם הזמנתם מלון/דירה באזור קצת יותר מרוחק של לונדון, לא יקחו אתכם לשם. המחיר – כ-35 פאונדס לשני אנשים. אפשר לבדוק למשל עם חברת "נהגוס לונדון", או חברת "דרך המלך הסעות".
  • Uber / Minicab – נסיעה עם נהג "פרטי" של חברת אובר, או הזמנת מיני-קאב (פירוט על כך – בסעיף הבא), תעלה בין 40 ל-50 פאונדס בממוצע. הנהג לוקח אתכם כמובן עד דלת המלון/דירה, אבל בשעות מסוימות של היום (ובעיקר הלילה), הזמינות נמוכה.
  • רכב הסעות של Addison Lee – בשדה התעופה עצמו, החברה ה"רשמית" היא חברת ההסעות Addison Lee, ותוכלו ברוב שעות היממה למצוא רכב פנוי. המחיר לא זול, ויכול להגיע אפילו ל-100 פאונדס בנסיעה לאזורים מסוימים בלונדון – אבל אם הגעתם בשעה מאוחרת, ואתם לא רוצים להתחיל להסתבך – זו האופציה הזמינה והקלה ביותר (אבל, כאמור, בדרך כלל גם היקרה ביותר.)

בכיוון ההפוך (חזרה ללוטון), כל האופציות המוזכרות כאן רלבנטיות גם הן, בעלויות דומות, ובנוסף אפשר להשתמש גם במונית "שחורה" רגילה – עם מחיר שיכול לנוע סביב 90 פאונדס.

אם הטיסה שלכם נוחתת בלוטון באמצע הלילה, כדאי לקחת בחשבון אפשרות נוספת, שאני מימשתי כבר פעמיים – הזמנת חדר באחד המלונות הצמודים לשדה התעופה, ונסיעה "רגועה" יותר בבוקר למרכז לונדון. לפעמים זה אפילו משתלם כלכלית – אם לא נעים לכם לנסוע באוטובוס מאוחר בלילה, או שהגעתם בשעה שבה הרכבת לא עובדת – ייתכן והשינה במלון והנסיעה בבוקר באוטובוס/רכבת יעלו פחות מאשר נסיעה במונית פרטית. ומעבר למחיר, זה גם נעים יותר לנסוע למרכז לונדון בבוקר, רעננים, מאשר להתחיל להתנייד עם מזוודות באמצע הלילה.

שני מלונות זולים למדי שנמצאים במרחק הליכה מהטרמינל הם ibis London Luton, ו – Holiday Inn Express Luton.

נסיעות ומוניות בלונדון – Uber ו-Kabbee

התחבורה הציבורית בלונדון יקרה. אם אתה מגיעים לכמה ימים, סביר להניח שהכרטיס השבועי של התחבורה הציבורית ישתלם לכם – אבל קחו בחשבון שכרטיס שבועי כזה עולה כמעט כמו כרטיס חודשי בישראל. בכל מקרה, גם אם אתם קונים כרטיס "חופשי" וגם אם לא, מומלץ שתקנו את כרטיס ה-Oyster (מקביל ל"רב קו" הישראלי) ותטעינו אותו מראש – נסיעות באמצעותו, גם חד פעמיות, זולות יותר מאשר תשלום חד פעמי בלעדיו באוטובוס/תחתית. כמו כן, אם נסעתם והגעתם במהלך היום למחיר של "חופשי יומי", החיוב ייעצר שם – כלומר, לעולם לא תשלמו איתו יותר מאשר מחיר נסיעה של "חופשי יומי". על כרטיס ה-Oyster משלמים פיקדון של 5 פאונדס, אבל אם תחזירו אותו בסיום החופשה בקופות הרכבת התחתית, תקבלו את הפיקדון בחזרה, ביחד עם העודף הטעון שנשאר עליו (אם נשאר).

כרטיס שבועי לתחבורה הציבורית: מכיוון ש"חופשי יומי" הוא אוטומטי בכרטיס האויסטר כאשר אתם מגיעים לרף החיוב היומי, הכרטיס השבועי משתלם רק אם באותו שבוע אתם מתכננים לנסוע מעל חמישה ימים.

ועדיין, הרכבות התחתיות (ה-Tube) והאוטובוסים בלונדון נוחים להפליא. נכון שבשעות העומס הטיוב די צפופה, אבל הכל זורם, נוח – וכמובן, מנומס. כשאתם מנסים לרדת, אין הסתערות של אנשים שעולים ומנסים לרמוס אתכם – כולם מחכים בנימוס שתרדו קודם (אלא אם כן אתם באזור שמלא בתיירים… ובמקרה כזה, אנא אל "תהפכו" לתיירים בעצמכם, ושמרו על כללי הנימוס!)

ואם בכל זאת אתם זקוקים למונית? גם המוניות מאוד יקרות. אם אתם זקוקים למונית "שחורה" ויש לכם חשבון ב-Gett (לשעבר GetTaxi) הישראלית, אתם יכולים להשתמש בו שם כדי להזמין מונית. הבעיה – אם החלפתם את הסים לסים מקומי, גט-טקסי לא תעבוד לכם יותר, בגלל שהמספר שלכם התחלף, ותאלצו להירשם שוב עם המספר החדש.

קוד הנחה ל-GETT: אם אתם פותחים חשבון חדש, שימוש בקוד GTWECNV יעניק לכם קרדיט במתנה (£15 נכון להיום).

אפשרות נוספת, וברוב המקרים זולה יותר, היא חברת Uber. בישראל החברה אמנם עוברת מהמורות רבות בשנה האחרונה, וגם בלונדון היא נמצאת כעת במאבק משפטי מול הרשויות העירוניות, אבל נכון לעכשיו החברה עדיין עובדת – והשירות עובד מצוין. מדובר, למי שלא מכיר, בנהגים פרטיים שעובדים כפרינסלרים מול החברה. אתם מזמינים אותם באמצעות האפליקציה (ויכולים לראות את הדירוג שלהם ולדרג אותם בסיום הנסיעה), ובתחילת הנסיעה תקבלו גם הערכה של המחיר הצפוי – כך שאם אין פקקים בלתי צפויים, בדרך כלל אין הפתעות.

קוד הנחה ל-UBER: עם הקישור הזה (או עם שימוש בקוד הקופון ubernewdiscount) תקבלו זיכוי של 5 פאונדס לנסיעה הראשונה שלכם עם Uber.

אפשרות נוספת היא להשתמש ב-Mini Cabs. מדובר ברכבי הסעות מורשים, שבשונה מהמוניות "השחורות", אפשר אך ורק להזמין מראש (בטלפון/אינטרנט). לנהג MiniCab אסור לאסוף אתכם ישירות מהרחוב בלי שהזמנתם אותו – והמחירים זולים בדרך כלל מאשר מחירי המוניות השחורות. באמצעות אתר (ואפליקציית) Kabbee, תוכלו לקבל רשימה של חברות המיני-קאבס הקרובות ביותר אליכם, עם הצעות מחיר, וכך להזמין את ההסעה הזולה ביותר.

קוד הנחה ל-Kabbee: שימוש בקוד הקופון 9WSCH6 יקנה לכם זיכוי של 10 פאונדס לנסיעה הראשונה.

 הנחות לאטרקציות ואתרים בלונדון

לונדון עמוסה באתרים, אטרקציות ומלכודות תיירים – בכל דקה תוכלו למצוא משהו לעשות, ולרוב – תמורת תשלום גבוה למדי. (אפשר כמובן למצוא דברים נהדרים לעשות ולראות בלונדון ללא תשלום, או בתשלום נמוך, אבל זה כבר נושא לפוסט אחר). ובכל זאת, יש כמה דרכים שבהן ניתן להוזיל את מחירי האטרקציות השונות.

האפשרות הקלה ביותר – אבל לא תמיד הזולה ביותר – היא כרטיס ה-London Pass. מדובר בכרטיס כניסה לעשרות אתרי תיירות מובילים בלונדון, שאפשר לקנות לתקופות שונות – ליום אחד, שניים, שלושה, שישה ואפילו עשרה ימים. כך למשל, אם קניתם את הכרטיס ל-3 ימים, תוכלו במהלך שלושת הימים הללו להיכנס "בחינם" לכל אחד מהאתרים שמופיעים בו. הכרטיס, כשלעצמו, לא זול, אבל לעיתים האתר מציע מבצעים לא רעים לכרטיסים הממושכים יותר – כך ששווה לבדוק את רשימת האתרים, לחשוב באיזה מהם אתם מתכננים לבקר – ולעשות את החישוב.

London Eye

אפשרות נוספת לחיסכון היא שימוש במבצעי ה-1+1 של הרכבת. שימו לב שלא מדובר ברכבת התחתית, אלא אך ורק ברכבות "העיליות". מדובר באתר שבו אתם יכולים למצוא עשרות אטרקציות, אתרי תיירות ואפילו הופעות ומסעדות – ולקבל באלו מבצעים של 1+1.

יש שתי שיטות לקבל את המבצע הזה:

1. כרטיסי TravelCard מנייר של הרכבת: אם אתם מתכננים לקנות כרטיס נסיעה חופשית לרכבת התחתית והאוטובוסים, אתם יכולים, במקום ה-Oyster לקנות כרטיס נסיעה חופשית מנייר בקופות הרכבת העילית. הוא ישמש אתכם באותה צורה (רק שימו לב שיש צורך בתמונת פספורט כדי להפיק אותו), אבל יקנה לכם את כל הנחות ה-1+1 של מבצעי הרכבת, בימים שבהם הוא בתוקף. כלומר, אם קניתם נניח כרטיס ל-7 ימים, תוכלו לקבל את הנחות ה-1+1 במהלך שבעת הימים הללו.

2. לנסוע ברכבת (העילית, כאמור). אם יש לכם לאן לנסוע ברכבת מחוץ ללונדון (ובחזרה אליה), או אפילו בתוך לונדון-רבתי, תוכלו לקבל את מבצעי ה-1+1 באותו היום שבו הכרטיס בתוקף. אם אתם קונים כרטיס הלוך-חזור שלא מוגבל למועד ספציפי (ותקף לחודש מיום הנסיעה), ההנחות בתוקף בכל התקופה שבין ההלוך והחזור. מכיוון שהטיסה שלנו נחתה בלוטון, קניתי מראש כרטיסי רכבת הלוך-חזור מלוטון אל מרכז לונדון, עם כרטיס חזור שתקף עד חודש, וכך בכל תקופת השהות שם (10 ימים) יכולנו לנצל את כרטיסי ה-1+1.

חשוב: כדי לנצל את מבצעי ה-1+1, אתם חייבים להדפיס מראש, דרך האתר, את הוואוצ'רים של המקומות בהם תנצלו את ההנחה. עם השוברים הללו, בצירוף כרטיסי הרכבת שלכם, צריך להגיע אל אתרי התיירות, ולקבל את ההנחה. בתחנות הרכבת תוכלו לעיתים למצוא עלונים עם שוברים "ריקים" שאפשר למלא – זה עוזר אם החלטתם בכל זאת לנצל אתר שלא הדפסתם מראש. אבל בכל מקרה, חשוב לעבור ולהדפיס מראש כמה שיותר אתרים שאולי תרצו להגיע אליהם.

הנחות בכרטיסים להופעות והצגות בלונדון

בכל רגע ובכל עונה בשנה, תוכלו למצוא בלונדון אינספור הופעות, מחזות זמר והצגות. המחירים, כרגיל, לא זולים – אבל גם כאן, אפשר למצוא הנחות ומבצעים לא רעים.

היעד הראשון שלי בחודשים האחרונים לחיפוש מבצעים על הצגות, גם כתושב לונדון וגם לתיירים, היא אפליקציה (ואתר) בשם TodayTix. הם מציעים כרטיסים מוזלים להצגות והופעות בלונדון (ובערים נוספות בעולם), לטווח של עד 30 יום קדימה (כך שתאלצו לבדוק בסמוך לחופשה, או אפילו כשאתם כבר בלונדון). המבצעים מתחלפים ומשתנים בכל יום – לעיתים ההנחות לא מרשימות, אבל לפעמים הן מעולות. כבר יצא לי ללכת למחזמר בפחות מחצי מהמחיר הסטנדרטי שלו (גם באתרים אחרים, באותו יום!). את הכרטיסים שהזמנתם מראש תקבלו בקופת התיאטרון, בערב ההצגה.

קוד הנחה ל-TodayTix: בהזמנה הראשונה, שימוש בקוד PYITP יעניק לכם זיכוי חד פעמי של 10 פאונדס.

היעד השני שלכם, אם אתם מתכננים לראות משהו שעולה על במה, הוא אתר Theatremonkeyגם אם במבט ראשון האתר נראה מאוד טקסטואלי ומיושן, בפועל הוא מכרה זהב: כמעט על כל הצגה שרצה כרגע בלונדון, תוכלו למצוא בו פירוט של מבצעים/הנחות שרלבנטיים לאותה הצגה. בנוסף, קופיף התיאטרון הוא גם מאגר מצוין של מידע על התיאטראות עצמם – איפה כדאי לשבת, האם כדאי להזמין כרטיסים מוזלים לשורות האחוריות (או שתראו משם רק את עמודי התאורה), וכו'.

אפשרות נוספת, ואהובה במיוחד על ישראלים, היא דוכן ה-TKTS בכיכר לסטר, שם נמכרים ביום המופע, או לכל היותר עד יומיים אחרי, כרטיסים מוזלים שנשארו במלאי. האם זה משתלם? לא תמיד. לעיתים תמצאו שם מציאות, ולעיתים המחיר שם יהיה אפילו יותר יקר מאשר אם הייתם מזמינים מראש דרך מבצע כזה או אחר באינטרנט. בנוסף, אפשר גם להגיע אל התיאטראות עצמם ביום המופע – ולפעמים למצוא שם כרטיסים שנשארו במלאי בהנחות גדולות. גם זה כמובן סוג של הימור – כי יכול להיות שלא יישארו כרטיסים, או שיישארו רק למקומות לא טובים במיוחד.

יש המון אתרים נוספים שמוכרים כרטיסים להצגות, ולעיתים אין ברירה אלא לבדוק כמה וכמה מהם – כי המבצעים משתנים לפעמים מאתר לאתר. LoveTheatre הוא עוד אתר שיצא לי להשתמש בו מספר פעמים, עם הנחות לא רעות.

עד כאן להפעם. לונדון כאמור יקרה מצד אחד, אבל עמוסה באפשרויות לחיסכון מצד שני. יש לכם טיפים נוספים לחיסכון באנגליה? שתפו אותנו, כאן בתגובות או בעמוד הפייסבוק של השקל.

Pin It on Pinterest